ניסנקורן הכריז על שביתה כללית במשק מיום רביעי

הסתדרות לא תיתן יד לניסיון לשסות ציבורי עובדים אחד בשני", כך אמר היום (ב') יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לאלפי עובדי המגזר הציבורי שהפגינו היום מול משרד האוצר בירושלים. "השביתה אינה המטרה אלא האמצעי להשמיע את קולם של כמיליון שכירים שלא גומרים את החודש. על המדינה לדאוג למעמד החלש ולמעמד הביניים - ויפה שעה אחת קודם. ההסתדרות תדע לווסת ולחלק את תוספות השכר בכל מקום עבודה ואיגוד לטובת העובדים החלשים", הוסיף ניסנקורן שהכריז על שביתה במגזר הציבורי החל מיום רביעי הקרוב ב-6:00 בבוקר. בשביתה ייקחו חלק גם הסתדרות המורים וארגון המורים.

 המקומות שישבתו

מההפגנה המשיך ניסנקורן לפגישת מו"מ עם האוצר בניסיון נוסף לגשר על המחלוקות בין הצדדים. נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בשאלת גובה תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי. היום אישר הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, שהמדינה מוכנה לשלם לעובדים תוספת של כ-5-6 מיליארד שקל - כמחצית מהסכום שדרשה ההסתדרות.

"צריך לשים את השכירים בחזית. זו צריכה להיות מדינה שאנשים בה גומרים את החודש. אנחנו במאבק ולא נפסיק אותו עד שנביא תוספת שכר ונוכל להגיד שעשינו את העבודה שלנו עבור מי שאנחנו מייצגים. שלא ילמדו אותנו מה זה להיות חברתיים. מי שהתנגד לשכר המינימום, להעלאה שלו, שלא ילמד אותנו עכשיו מה זה להיות חברתי; מי שהתנגד לקליטת עובדי קבלן שלא ילמד אותנו מה זה להיות חברתי; ומי שמסרב לפתור את הבעיה של השלמת הכנסה לשכר המינימום שלא ילמד אותנו מה זה להיות חברתי. אנחנו אומרים להם: 'אנחנו גם חברתיים, גם אחראיים, גם מייצגים את העובדים וגם דורשים לגמור את החודש. אנחנו יוצאים למאבק, כמו מאבקים קודמים, ואני אומר לכם שאנחנו ננצח כי אנחנו צודקים! לא ניתן לאף אחד לפגוע בעבודה המאורגנת, בעובדים השכירים.

"אנחנו ביחד נראה להם מה זה הסתדרות. מה זה העוצמות של ההסתדרות. מה אנחנו עושים ביחד למען מטרה צודקת: לגמור את החודש. זו פעם ראשונה בהיסטוריה של יחסי עבודה בעשרות השנים האחרונות שאנחנו גוף אחד - ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים וארגון המורים - כולנו ביחד. כל העובדים השכירים יוצאים למאבק משותף. שביתה זו לא המטרה. תוספת שכר כדי לגמור את החודש, לתת יותר לאדם השכיר - זו המטרה, ואני אעשה הכל ביחד עם החברים שלי, ביחד איתכם, היום ומחר כדי שנצליח להגיע להסכם ללא שביתה".

בתוך כך, איגוד לשכות המסחר הגיש היום בקשה דחופה לביה"ד הארצי לעבודה להוציא במשולב צו מניעה נגד כוונת ההסתדרות להשבית את המשק, וצו עשה מול האוצר וההסתדרות לכלול במשא ומתן גיבוש עקרונות ניידות במגזר הציבורי. באיגוד מבקשים מביה"ד כי יורה על פסק זמן של חצי שנה לפחות שבו יוסר איום השביתה ויקוים דיון רציני בין המדינה לבין ההסתדרות, ובו יעלה על הפרק גם נושא ניידות עובדי המגזר הציבורי לכל רוחב המגזר הציבורי. "היעדר הניידות הוא המניע את הגידול העצום בעובדי המגזר הציבורי", טוענים באיגוד, "ההסתדרות מכנה את עצמה לאחרונה גם בתואר 'ארגון חברתי', אולם דרישה של אחוז העלאה אחיד לכולם משמעו הפוכה למטרות של ארגון חברתי, שכן הוא פוגע בעובדים החלשים".

עוד דורשים באיגוד מביה"ד "להורות לכל הגורמים הרלוונטיים, בדגש על נמלי הים, להמשיך בעבודה סדירה ותקינה מבלי להוריד את התפוקות ו/או לקיים עיצומים ו/או שיבושים ו/או הפרעות מכל מין וסוג שהם, באופן שהעבודה בכל המשק תמשיך להתנהל במצב רגיל, תקין, סדיר ובתפוקה מלאה".

אתמול דיווחנו שאין התקדמות במו"מ לחתימת הסכם השכר החדש במגזר הציבורי על רקע התעקשות שר האוצר כי כל תוספת שכר שתשולם תהיה בעלת מרכיב דיפרנציאלי שיצמצם את פערי השכר בין השכירים. בכיר באוצר המעורב במו"מ אמר אמש כי "אם ההסתדרות תמשיך לפעול בשיטת האחוזים שמחזקת את העובדים החזקים, סביר מאוד להניח שניאלץ ללכת לשביתה. אם ניכנע לאיום השביתה, המשמעות היא שתרמנו להגדלת הפערים במשק. מצידנו שבהסתדרות ישבתו גם שנה".

לדברי הבכיר, "אנחנו עומדים על זה שלא משנה מה יהיה גודל התוספת, כל תוספת צריכה להינתן באופן דיפרנציאלי באופן שמצמצם את הפערים בין העובדים בעלי המשכורות הנמוכות והעובדים בעלי המשכורות הגבוהות".

הסכם השכר החדש לעובדי המגזר הציבורי יחול על השנים 2013-2018, כשבמסגרת זו יועלה שכרם של השכירים רטרואקטיבית ליום תחילת ההסכם ובנוסף הם יקבלו פיצוי חד-פעמי על דחיית ההעלאה. במסגרת הסכם השכר הקודם קיבלו העובדים העלאת שכר של 6.25% על פני 3.5 שנים ופיצוי חד-פעמי של 2,000 שקל לשכיר.

האוצר דורש שתוספת השכר הרוחבית תהיה אחידה בשקלים ולא באחוזים, כך שעובדים המשתכרים 5,000 ו-20 אלף שקל יקבלו לשם ההמחשה בלבד תוספת אחידה של 500 שקל, בניגוד לתוספת שכר באחוזים, כפי שניתנה בעבר.

בנוסף לוויכוח העקרוני בשאלת התוספת הדיפרנציאלית, עדיין קיים "פער גדול" - כהגדרת הבכיר באוצר - בין הצדדים בשאלת גובה התוספת. ההסתדרות דורשת תוספת שכר שנתית של 2.2% או 11% על פני חמש שנים. עמדת האוצר היא שהשכר אינו אמור לעלות משמעותית מעבר לשיעור האינפלציה שצפוי לעמוד על 0.6% בממוצע לאורך תקופת ההסכם (2013-2018). האוצר טוען כי שכרם של עובדי המגזר הציבורי לא נשחק כלל ואף גדל ריאלית משום שהעלאת הדרגות עם הוותק מגדילה אוטומטית את שכר העובדים במגזר הציבורי בשיעור שנתי נומינלי של 1%. "השכר בסקטור הציבורי גדל בשנים האחרונות בצורה מהירה יותר מהשכר בסקטור הפרטי", אמר הבכיר באוצר.

"אמירות האוצר לא אחראיות. ככה לא מדבר מי שטובת המשק לנגד עיניו", אמר אתמול ניסנקורן בתגובה לדברים שהשמיע אותו בכיר באוצר.

בנוגע לדרישת האוצר לתוספת שכר דיפרנציאלית, ששר האוצר הגדיר כתנאי בל יעבור בהסכם החדש, אמר ניסנקורן כי קודם כול צריך להסכים על גובה התוספת ולאחר מכן יוחלט כיצד לחלק אותה באופן שיסייע יותר לעובדים החלשים. "בכל איגוד תהיה הסטה לטובת החלשים", אמר, "לפי הנחיות ההסתדרות, אבל באופן שעונה לצרכים של כל מקום ומקום".

ניסנקורן ציין כי בנוסף דורשת ההסתדרות כי יוחלט על מדיניות של העברת שכירים של עובדים במשרות חלקיות למשרות מלאות, וכן השגת פתרון למשרות הזקוקות להשלמת הכנסה. כמו כן ציין, כי ההסכם יחול הפעם גם על עובדי חברות השמירה והניקיון.