רווחיות אפסית למתחרים בשירות הטלפוניה של בזק

במתכונת שהוציא משרד התקשורת ירוויח מפעיל תקשורת שירצה לקנות מבזק את שירות הטלפוניה שלה ולמכור אותו ללקוח שלו על שיעור של 11% בלבד בחבילת ה-600 דקות

סטלה הנדלר / צילום: יחיאל ינאי
סטלה הנדלר / צילום: יחיאל ינאי

מחירי השימוש בטלפוניה של בזק במודל שהציג משרד התקשורת אינו מותיר למתחרותיה רווח סביר במכירת השירות ללקוחותיהם, כך עולה מתחשיבים שונים שנערכים בחברות לקראת הגשת התשובות לשימוע שפרסם המשרד. יש לצפות לכך שהחברות המתחרות פרטנר, סלקום אקספון ועוד, ידרשו לחזור למודל הטלפוניה ההנדסי וליישם אותו במחירים שקבע במקור משרד התקשורת, ושעליו בג"ץ סמך את ידו.

היות והמשרד ניהל מו"מ עם בזק על התמחור ועל המודל, מו"מ שהחברות לא היו שותפות לו, יש יסוד סביר להניח שזו תהיה אחת מטענותיהן המרכזיות בשימוע ושלא מן הנמנע גם יהיה אחד הטיעונים שייטענו מול בג"ץ.

כזכור, קבע משרד התקשורת בשימוע שלו הנחה של 40% על מחיר חבילות הטלפוניה של בזק. זה אומר שכל מפעיל מתחרה שרוצה להציע ללקוח שלו שירות טלפוניה של בזק, יקבל את המוצר של בזק כמו שהוא, ויציע לו את השירות במחיר נמוך ב-40%.

חישוב גס מראה שלקוח רוצה חבילה של 600 דקות שמוצעת היום בבזק במחיר של 64.9 שקלים (בתוספת מע"מ), שיעור ההנחה בפועל שיקבל המפעיל המתחרה יסתכם ב-11% לערך לפי התחשיב הבא: כמחצית מהשיחות יתנהלו בתוך רשת בזק ולכן אין עליהן קישור גומלין, כשליש מהשיחות יתנהלו מול מספרים סלולריים, והיתר מול מפעילים קוויים אחרים. קישור הגומלין לפי 6 אג' לדקה שהמפעיל המתחרה ישלם שווה לפי התחשיב 12-13 שקלים. זה אומר שבחבילה של 64 שקלים, שהמפעיל המתחרה מקבל הנחה של 40%, המחיר שלו מגיע בערך ל-35 שקלים. אם מוסיפים לזה את עלות קישור הגומלין שתוטל עליו, יוצא שהמחיר מגיע לאזור ה - 50 שקלים לפני מע"מ, שזו הנחה של 11% מהמחיר של בזק.

על זה למפעיל יש הוצאות חיוב וגביה, הוצאות שירות לקוחות וכו' ובשורה התחתונה יוצא שהרווחיות שלו נשחקת מאד. סביר להניח שבמקרה של הנחה כה מינורית הלקוח בכלל לא יסכים לעזוב, כי מדוע לו לעזוב שירות קיים של בזק שעובד לשביעות רצונו, רק בשביל הנחה של כמה שקלים אם בכלל? טוענים גורמים בשוק.

במקור התחשיב של המשרד היה הרבה יותר נמוך כשקבע מחיר של 7 שקלים לקו פלוס אגורה לדקה, כך שלמפעילים המתחרים היה הרבה יותר מרווח.

צריך להזכיר גם שאין הסבר לסתירה בין המחירים המקוריים למחירי הריטייל שקבע המשרד משום שאין שום חוות דעת כלכלית שצורה לשימוע. יתירה מכך, משרד התקשורת מוביל את המהלך תוך התנגדות של משרד האוצר שרצה שהמחירים יישארו ברמתם בכל מקרה של שינוי במודל. שינוי תעריפים מחייב אישור דרך תקנות תעריפים אך בגלל התנגדות האוצר מה שעשה משרד התקשורת הוא להעביר את שינוי התעריפים שמשחק לטובת בזק דרך שינוי ברישיון, שזה דבר שאין לו אח ורע מבחינה מקצועית.
לאחר שיתקבלו התשובות בשימוע ישקול המשרד את הטענות ויקבל החלטה. ההחלטה הסופית תובא לידיעת בג"ץ, שתלוי ועומד בנושא זה בעקבות עתירתה של בזק. בג"ץ ביקש לקבל עדכון על הפתרון שגיבש משרד התקשורת ויהיה מעניין מה יפסוק לאחר שישמע את התנגדויות המפעילים המתחרים למודל ולפתרון שגיבש המשרד.