דני רוזן: הציבור עדיין משלם לבזק תשלומים גבוהים באופן קיצוני

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר בביקורת חריפה: המדיניות בשוק הקווי לא רלוונטית ולא תתרום לתחרות או לרמת השירותים והתעריפים ■ בבזק טוענים: המספרים מראים שהשוק הסיטונאי מצליח, וזה מתורגם לכיס הצרכן

דני רוזן / צילום: רוני שיצר
דני רוזן / צילום: רוני שיצר

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, דני רוזן, מטיל ספק במודל הטלפוניה החדש של המשרד וקובע כי התחרות בשוק הקווי ניצבת על כרעי תרנגולת - כך עולה ממכתב עמדה ששלח למשרד לאחר שפורסם השימוע בעניין. רוזן שלח את עמדתו, שתוכנה הגיע לידי "גלובס", אף שהשימוע הופץ למפעילים בלבד ולא לציבור.

נזכיר כי לאחרונה גיבש משרד התקשורת מודל טלפוניה שאמור לפתור את ההתנגדות של בזק למכור את שירותי הטלפוניה שלה למתחרים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי ופתח את המודל להליך שימוע. לפי הצעת המשרד, ייושם מודל פשוט לתפעול ולפיו בזק תמכור את השירות למפעילים במכירה חוזרת, וזאת במקום לאמץ את הפתרון ההנדסי שקידמה הנהלת המשרד הקודמת, הבנוי על כניסה פיזית של המתחרים לרשת של בזק.

נזכיר גם שרוזן סיפק חוות דעת לחברת סלקום, שלפיה אין מניעה לאמץ את הפתרון ההנדסי. כעת, בעמדה ששלח רוזן למשרד התקשורת, הוא טוען כי השירות המוצע מחטיא לחלוטין את מטרת השוק הסיטונאי. לדבריו, לשירות המוצע, שמהותו מתן היתר למספר מצומצם של מפעילים לבצע מכירה חוזרת של שירות הטלפוניה של בזק ברווחיות צנועה, תהיה השפעה זניחה, אם בכלל, על רמת השירותים, התעריפים והתחרות בענף התקשורת.

הוא גם מעיר שאסדרה לתקופה של 12 חודשים, כפי שמציע המשרד, אינה רלוונטית. "כיצד ניתן להניע פעילות כלכלית של ממש שתיעלם אחרי תקופה כה קצרה?" שואל רוזן ומותח ביקורת גם על כך שהאסדרה החדשה מתעלמת מכך שהציבור ממשיך "לשלם לחברת בזק תשלומים גבוהים באופן קיצוני".

"אסדרת השוק הסיטונאי מבוססת על תפיסה שתחרות היא תחליף לפיקוח מחירים, אך יש להכיר בכך שאין לשוק הסיטונאי, במתכונת היישום הנוכחית, השפעה של ממש על המחירים בשוק". לפיכך הוא ממליץ שמשרד התקשורת יכיר בכך שאסדרת השוק הסיטונאי אינה תחליף ראוי לפיקוח על המחירים ויפעל באופן מיידי, במסגרת סמכויותיו על פי החוק, "לפקח על תעריפי בזק ולאיין את רווחיותה העודפת, שהיא נטל מהותי על הציבור ללא כל הצדקה".

רוזן ממליץ גם לטפל בתעריפי קישור הגומלין בשוק הנייח והנייד, שכן הם גבוהים מדי ומהווים חסם של ממש לפיתוח התחרות. רוזן מוסיף וממליץ לחייב את המפעילים לעבור לאסדרת קישורי הגומלין בין מפעילים במודל טכנולוגי חדש המבוסס על IP, בטכנולוגיית SIP, כדי להימנע מהעלות המיותרת והגבוהה הכרוכה בטכנולוגיות הישנות המהוות חסם כלכלי מהותי לכניסת מפעילים חדשים לשוק.

לדברי רוזן, מדיניות משרד התקשורת משנת 2012 קובעת כי "אם לא יתפתח השוק הסיטונאי באופן תקין ועל פי מדדים שייקבעו לשם כך, בתוך 24 חודשים מיום פרסום מסמך מדיניות זה, יפעל השר לביצוע הפרדה מבנית בין התשתית של בעל רישיון מפ"א כללי (הכוונה בעיקר לבזק - ג"פ) לבין השירותים הניתנים על ידיו ללקוחות הקצה". מדוע אינכם פועלים על פי מדיניות השר, שואל רוזן וקובע כי "הרווחיות העודפת" של בזק, בסך 1.3 מיליארד שקל בשנה, היא נטל על הציבור.

רוזן מוסיף כי משרד התקשורת קבע בחוות דעת כלכלית מינואר 2014 כי הרווח של חברת בזק גבוה מהותית "מהרווח הנורמטיבי" שהיה צריך להיות אם הייתה אסדרת תעריפים נכונה. כך, הוא כותב, הרווח התפעולי של בזק בעשור שקדם לחוות הדעת היה בפועל 14.6 מיליארד שקל, אך לפי "הרווח הנורמטיבי" הוא היה אמור להיות 5.2 מיליארד שקל בלבד. כמו כן, בחמש השנים שקדמו לחוות הדעת, הרווח בפועל היה 8.8 מיליארד שקל בעוד שהרווח הנורמטיבי היה אמור להיות 2 מיליארד שקל.

בהמשך מביא רוזן ציטוטים מחוות הדעת של הרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, ושל פרופ' ראובן גרונאו, המסייע למשרד התקשורת בעבודה על התעריפים של בזק ושואל: "האם משרד התקשורת ער להשלכות האנטי-תחרותיות של רוווחיות עודפת זו? הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) של חברת בזק הוא כמו ה-EBITDA המצרפי של כל מתחרותיה (הוט, סלקום ופרטנר) יחדיו. העוצמה הכלכלית של חברת בזק, מונופול בתקשורת הנייחת, הנובעת מהפסקת הפיקוח על תעריפיה, מות מתחרים שרווחיהם נשחקו כמעט לחלוטין, מאפשרת לה לסכל כל תחרות בעודה באבה".

רוזן שב ושואל: "האם השירות החדש המוצע, אספקת שירות טלפוניה במתכונת של מכירה חוזרת ברשת בזק, יביא לשינוי מצב זה? יגרום לכך שהשוק הסיטונאי יבטל את הרווחיות העודפת של חברת בזק בתוך ארבע שנים והכנסות חברת בזק יירדו ב-1.3 מיליארד שקל בשנה על פי היעדים הכלכליים שמשרד התקשורת קבע? על זה אמרו חכמינו חלום באספמיא".

לדברי רוזן, הגיעה העת שמשרד התקשורת יתנער מהתפיסה שהשוק הסיטונאי הוא תחליף לפיקוח מחירים ובכוחו לבטל את הרווחיות העודפת של חברת בזק, ויפעל לבצע את הצעד המתבקש - פיקוח תעריפים כפשוטו: הסדרת תעריפי בזק על ידי עדכון תקנות התשלומים.

בבזק טוענים שהעובדה ש-250 אלף לקוחות כבר עברו לשוק הסיטונאי והם לקוחות חדשים של החברות המתחרות היא ההוכחה הטובה ביותר שהשוק הסיטונאי מצליח ועבר את כל התחזיות של כל הגורמים בענף, כולל אלו של משרד התקשורת. כשהמספרים מדברים בעד עצמם אין דרך אחרת לטעון שהשוק הסיטונאי לא מצליח, אומרים שם. עוד טוענים בבזק שמחירי האינטרנט ירדו בשיעור ניכר מאז תחילת השוק הסיטונאי, דבר המעיד שהתחרות מתורגמת גם לכיסו של הצרכן.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה לדברי רוזן, כי "שירות הטלפוניה נועד לתת אפשרות למפעילים חסרי תשתית לספק גם שירות זה ולהשלים את סל המוצרים של השוק הסיטונאי שפועל עד כה בהצלחה רבה. השירות לא נועד להיות כלי להעברת רווחים מחברה אחת לשנייה. מדיניות משרד התקשורת היא כי כשקיימת 'רווחיות עודפת' לבזק משירות הטלפוניה, היא תועבר כתוספת להשקעה בתשתיות חדשניות במטרה לקדם את הטמעת שירות הפס האולטרה מהיר בישראל לטובת הציבור". 

מודל הטלפוניה החדש

בזק תספק למתחרים שירות טלפוניה מיידי וזמני ל-12 חודשים

המתחרים יקבלו הנחה של 40% על תעריפי חבילות בזק

שירות הטלפוניה של בזק יוצע למתחרים כפי שהוא

כל שירות נוסף, למשל תא קולי ושיחת ועידה, יירכש בהנחה של 40%

המתחרים יוכלו למכור את החבילות כראות עיניהם ולהציע חבילות משלהם, שבזק אינה מציעה