עובדת בחברת החשמל מערערת לביה"ד הארצי: הוטרדתי מינית

לאחר ששופטת ביה"ד האזורי לעבודה, אופירה דגן-טוכמכר, גערה בתובעת מוטרדת מינית במהלך דיון בפניה, תוך שהיא דוחה את רוב תביעתה - הגישה היום העובדת ערעור על החלטתה

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

לאחר ששופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אופירה דגן-טוכמכר, גערה בתובעת מוטרדת מינית במהלך דיון בפניה, תוך שהיא דוחה את רוב תביעתה - הגישה היום (ד') העובדת ערעור על החלטתה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים - כך נודע ל"גלובס". 

שמה של השופטת דגן-טוכמכר עלה לכותרות בחודש יוני השנה (במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"), כאשר במהלך דיון בפניה היא התבטאה כלפי המוטרדת באמירות חריפות ומזלזלות, כגון: "הייתה הטרדה, אבל היא ברף הכי נמוך שניתן להעלות על הדעת. יותר טמטום מאשר הטרדה. ככה זה נראה. היא (העובדת) קצת שיחקה, וזה היה לה נוח"; "לא ככה מתנהלת עובדת שרוצה להדוף חיזור"; "הרושם שלי הוא לא של עובדת שהוטרדה, אלא של עובדת שעושה שימוש מסוים במיניות שלה כדי להשיג כל מיני"; "צריך שניים לטנגו"; "כשנכנסים למטבח לא צריכים לבכות כשמקבלים כוויה" ועוד.

העובדת הועסקה כמהנדסת בחברת החשמל, ולאחר קורס מקצועי נקלטה בחברה. הנתבע הועסק בתפקיד ראש מדור אחר בחברה, ואולם בהמשך הועברה העובדת לעבוד תחתיו, והוא הפך להיות מנהלה.

בתביעה שהגישה באפריל 2012 טענה העובדת כי הנתבע הטריד אותה מינית ("הטרדה חמורה ומתמשכת") במשך תקופה של כשנה. בתביעה ציינה כי ההטרדה נבחנה על-ידי הוועדה למניעה וטיפול בהטרדה מינית במרחב הדרום של חברת החשמל, ונמצאה מוצדקת בהתאם לקביעות הוועדה בדוח מחודש ינואר אותה שנה.

לדברי העובדת, "כאשר ביקשה לשים קץ להטרדות המשיב, החל המשיב להתנכל לה, ישירות ובאמצעות אחרים בחברת החשמל, והביא את המשיבה לכך שלא תעניק למערערת קביעות בעבודתה, על אף ששמה הופיע ברשימת המומלצים לקביעות כחלק ממסכת ההתנכלויות אליה".

זאת ועוד, לטענתה, "כשהסתיים הבירור בתלונתה של המערערת, והוועדה קבעה בדוח כי המשיב אכן הטריד אותה מינית, בו-ביום קיבלה המערערת מכתב הזמנה לשימוע, ובסופו של הליך פוטרה מעבודתה". 

בפסק דינה דחתה השופטת דגן-טוכמכר, כאמור, את רוב תביעתה של העובדת המוטרדת ופסקה לה פיצוי של 20 אלף שקל. אלא שבמהלך אחד הדיונים בחודש יוני האחרון, בטרם מתן פסק הדין, תיארה השופטת מה בדיוק היא חושבת על המתלוננת, אמירות שלא נרשמו בפרוטוקול; "יותר טמטום מאשר הטרדה" ועוד.

דגן-טוכמכר אף הגדילה לעשות וציינה בהמשך כי ישנה אפשרות לחשוף את שמה של המתלוננת, מה שלא שכיח בתביעות מסוג זה. "יש קושי בזה שמכפישים (את הצד שכנגד), שאנשים אומרים לעצמם אני (המערערת) את השם שלי לא אפרסם, אבל אני אכפיש", ציטטה העובדת את הדברים בערעור שהגישה באמצעות עורכי הדין חי בר-אל וקרן שאול. 

למרות שהדברים לא תועדו בפרוטוקול, הם הוקלטו, הופצו לתקשורת ועוררו זעם בציבור. בעקבות הדברים פנה ארגון נעמ"ת לנציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' אליעזר ריבלין, והגיש תלונה על אמירותיה של דגן-טוכמכר. ריבלין פסק כי התלונה אכן מוצדקת, אך דגן-טוכמכר המשיכה לדון בתיק עד סופו ואף נתנה פסק דין בנושא. לנוכח אלה הגישה העובדת ערעור. 

עוד עולה מהערעור שהוגש כי במסגרת הדיון בו נשמעו ההתבטאויות החמורות, היה נוכח באולם עובד לשעבר של חברת החשמל, מורן גנוסר, אשר לדעת העובדת פוטר על-ידי החברה על רקע חשיפת מקרי שחיתות בחברה. בגין פיטוריו גנוסר מנהל הליכים בבית הדין האזורי לעבודה בפני השופטת דגן-טוכמכר, במסגרתם הוא עותר לסעדים הקשורים לפיטוריו מעבודתו בחברת החשמל.

השופטת דגן-טוכמכר חשדה כי גנוסר הוא זה שהדליף את ההקלטות לתקשורת, ולכן החליטה לפסול את עצמה מלדון בתיק בעניינו. ואולם, לטענת העובדת המוטרדת, טוכמכר לא מצאה לנכון לפסול את עצמה מלדון בתיק שלה ואף דחתה את תביעתה.

כעת מקווה העובדת כי נוכח הערעור שהוגש, בית הדין הארצי ייתן החלטה, במסגרתה יידונו תלונותיה לגופו של עניין, ללא הערות פוגעניות כלפיה. 

עו"ד קרן שאול, באת-כוחה של העובדת, מסרה בהמשך לדברים: "מדובר בערעור אשר התחייב לא רק לאור תוצאותיו השגויות של פסק הדין, אלא אף מעצם החלטת בית הדין קמא לדון בעניינה של המערערת. הערות השופטת גרמו לי באופן אישי לעוגמת-נפש רבה. ברור כי פסק הדין לא היה צריך להינתן מלכתחילה, ומשניתן, יש מקום לשנות את קביעותיו".