"המנטרל": הנשק השנוי במחלוקת שאושר לשימוש בצה"ל

גל הטרור הנוכחי החזיר את השימוש במונח "נטרול" - אותה פעולת ירי שנועדה לפצוע ולא בהכרח להרוג, וזאת כדי שיהיה ניתן לאזוק את המחבלים ולמנוע מהם מלבצע את זממם. כך גם בהפגנות בגדה, ההוראה הייתה לא למהר לירות במפגינים ולהשתדל להכיל אירועים, כל עוד הם לא מסכנים חיי אדם או כלי רכב על הצירים.

אחד האמצעים לעשות זאת בהפרות סדר הוא רובה הרוגר השנוי במחלוקת.
בעשור האחרון הפך רובה הרוגר, בעל קליע בקוטר של 0.22 מ"מ, לנשק פופולרי בצה"ל בפיזור הפגנות. זאת מאחר שהכדור שלו כולל כמות קטנה של אבקת שריפה - בשונה מכדור של רובה סער בעל קליע בקוטר של 5.56 מ"מ, והוא לכאורה אמור רק לפצוע ולא להרוג.

הקליע הקטן שנורה מרובה רוגר מצויד לעתים במשתיק קול המאפשר ליורה לשמור על חשאיות מיקומו. גם רובה 16M מקוצר מסוגל לירות את קליע הרוגר, משום שעבר הסבה בחיל החימוש.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, השימוש ברובה הרוגר עורר מחלוקת בצה"ל, והיו קצינים בכירים שטענו כי לא ניתן להגדיר אותו כאמצעי אל-הרג בשל העובדה שהוא גורם להרוגים. חלק מהמפקדים אף המליצו להפסיק להשתמש בו - אלא רק במקרים שבהם הכוחות נמצאים תחת סכנת חיים שמצריכים שימוש באש חיה. 

ב-2001 החליטו גורמים מבצעיים בצה"ל והפרקליטות הצבאית להורות על הוצאת השימוש ברובה הרוגר, שגרם תוך פרק זמן קצר להרוגים ופצועים קשה. 8 שנים לאחר מכן הוחזר הרובה לשימוש ביחידות שפעלו לפיזור הפרות סדר ביהודה ושומרון. בקיץ 2009 שוב הוכרז הרוגר כאמצעי בלתי הולם לפיזור הפגנות.

אולם, אינתיפאדת הסכינים והתגברות ההפגנות ביהודה ושומרון, כמו גם ברצועת עזה, החזירו שוב את רובה הרוגר למרכז הבמה, ועמם גם ההרוגים, שבעקבותיהם חודדו הנהלים: 

מפקדי מחלקות ביהודה ושומרון מעידים כי בכללי הבטיחות במהלך השימוש ברובה נכללת הנחיה מפורשת שלא לירות אותו מתחת לטווח של 100 מטרים, בשל החשש שהוא יגרום להרג המפגין, אך למרות ההנחיה, לפי נתוני "בצלם", בשנים האחרונות 4 פלסטינים נהרגו מירי כוחות הביטחון באמצעות רובה הרוגר במהלך הפגנות.

מאז החלו המהומות בגדה, חיילי צה"ל משתמשים במרבית הפרות הסדר ומקרי האלימות ברובה רוגר.

ארגון "בצלם" מגדיר את הרובה כשימוש באש חיה, בעוד שבצה"ל מתעקשים שמדובר באמצעי לפיזור הפגנות. כנראה שכמו כל דבר בחיים, מדובר בזווית ההסתכלות.