חדלות פירעון: איך תשפיע הרפורמה של שקד על העובדים?

על פניו, החוק החדש נראה נכון וצודק, אבל יש מי שחושש שיישומו עלול לפגוע קשות במצב העובדים במשק הישראלי, וליתר דיוק - בעובדים בחברות שנקלעו לפירוק

איילת שקד / צילום: איל יצהר
איילת שקד / צילום: איל יצהר

בתחילת השבוע כינסה שרת המשפטים איילת שקד מסיבת עיתונאים חגיגית, שבה הציגה את הצעת חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי", שתעלה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב. החוק החדש, אמרה שקד, יאפשר שיקום מהיר של מי שנקלע לחובות - בין אם מדובר באדם יחיד שפשט רגל ובין אם מדובר בחברה שהגיעה לכינוס נכסים או לפירוק.

הצעת החוק עוסקת גם בחלוקה צודקת יותר של הקופה בין הנושים ומבקשת לסייע לנושים הקטנים, ספקים שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מהסכום הכללי שמתחלק בין המדינה לנושים המובטחים (לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים).

לפי הצעת החוק, תצומצם העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב (דיני קדימה), ויצומצמו הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשיעבוד צף (בעיקר בנקים). המהלך המשולב הזה אמור להביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו לנושים "הקטנים" - ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

"פגיעה קשה בעובדים"

על פניו, החוק החדש נראה נכון וצודק, אבל יש מי שחושש שיישומו עלול לפגוע קשות במצב העובדים במשק הישראלי, וליתר דיוק, בעובדים בחברות שנקלעו לפירוק.

עו"ד אופיר רונן, שמשרדו מייצג אלפי עובדים ובין היתר ייצג את עובדי רשת עדן טבע מרקט, בטר פלייס וסלטי שמיר, טוען כי הצעת החוק, אם תאושר בוועדת השרים ובכנסת, תגרום עוול היסטורי לעובדים של חברות שנקלעו לפירוק, משום שהיא מבטלת את העדיפות שניתנת להם כיום על פני שאר הנושים של החברה.

"היום, כשחברה נקלעת לפירוק, העובדים זכאים בדין קדימה לקבל כספים שמגיעים להם מהחברה, עד לסכום של כ-37 אלף שקל. הם זוכים לעדיפות על פני הנושים האחרים, מתוך הבנה שמדובר בנושים הכי חלשים של החברה, שצריכים להמשיך לשלם משכנתא ולפרנס את משפחותיהם גם אחרי שמקור פרנסתם קרס. בנוסף, העובדים של החברה בפירוק זכאים לקבל גמלה מיוחדת מהביטוח הלאומי עד סכום של כ-112 אלף שקל.

"החוק החדש מבטל את הדין קדימה של העובדים בסיטואציה כזו ומציע שהעובדים של חברה בפירוק יקבלו רק את הכסף מהביטוח הלאומי אך לא את הכספים בדין קדימה".

עו"ד רונן מתריע שמשמעות השינוי בחוק תהיה שעובדים של חברה בפירוק, שהיום יכולים לקבל כספים בתוך ימים ספורים, יצטרכו להמתין עד שנה כדי לראות סכום כלשהו מהביטוח הלאומי, ולא יקבלו כספים מתוך הקופה.

"בלי הכספים בדין קדימה העובד עלול להיקלע לקשיים כלכליים. אם יש לו משכנתא, ייתכן שלא יוכל לשלם אותה, מסגרת האשראי שלו תצומצם, ולעתים הוא יתקשה אפילו לקנות מוצרי צריכה בסיסיים", הוא אומר.

עו"ד רונן מציין פגיעה נוספת - בעובדים הוותיקים. לדבריו, החוק, אם יתקבל, יביא לכך שהסכום הכולל שיקבלו יהיה קטן יותר מהסכום שהם יכולים לקבל כיום מתוך חובות החברה להם.

"כיום, עובדים יכולים לקבל החזר של עד 150 אלף שקל מחוב החברה להם. אם החוק החדש יעבור, הם יוכלו לקבל עד 112 אלף שקל בלבד, לאור העובדה שלא יוכלו לקבל יותר את 37 אלף השקלים בדין קדימה. במלים אחרות, מדובר בנזק ישיר של 37 אלף שקל לכל עובד ותיק בחברה בפירוק", אומר עו"ד רונן, ומדגיש כי לעתים מדובר בעובדים שהפסידו מאות אלפי שקלים בגין העובדה שהחברה שבה הם עבדו נקלעה לפירוק ולא שילמה להם את הזכויות המגיעות להם.

- מדוע לדעתך משרד המשפטים פעל כך? הרי החוק נועד בין היתר להיטיב עם הנושים הקטנים.

"לדעתי במשרד המשפטים פשוט לא סופרים את העובדים. החוק החדש משפר את מצבם של ספקי החברה בפירוק, על חשבון העובדים של אותה חברה".

"החוק משפר את המצב"

ממשרד המשפטים, המוביל את הצעת החוק, נמסר בתגובה כי הצעת החוק משפרת את מצבם של העובדים ומגדילה באופן משמעותי את השתתפותה של המדינה בסיוע לעובדים.

לדברי משרד המשפטים, לפי הדין הקיים לא מקבלים העובדים גמלה בהליכי הבראה (כגון כינוס נכסים. הליכים שאינם הליכי פירוק - ח"מ), דבר הפוגע הן בעובדים ובזכויותיהם והן בהליכי השיקום.

"המצב הקיים אף העמיד את העובדים במקרים רבים בפני ברירה אכזרית - להסכים לשיקום התאגיד ושמירת מקום עבודתם בתוך ויתור על גמלת הביטוח הלאומי, או לקבל את גמלת הביטוח הלאומי במחיר פירוק התאגיד ואיבוד מקום העבודה", נמסר מהמשרד.

עוד אומרים במשרד המשפטים כי הצעת החוק החדשה מבקשת לבצע שינוי מהותי בנושא זה ולהקנות זכות גמלה לעובדים בכל מקרה שבו ניתן כנגד המעביד צו חדלות פירעון, בין אם מדובר בהליך שיקום ובין אם מדובר בהליך הבראה. בדרך זו יוכלו העובדים לקבל החלטה אם לתמוך בשיקום התאגיד ללא חשש מאיבוד זכויותיהם בביטוח הלאומי.

"מדובר בשינוי מהותי שמגדיל באופן משמעותי את זכויות העובדים בהליכי חדלות פירעון. הגדלת זכויות העובדים תבוא באופן מלא מקופת הביטוח הלאומי, ועל כן מדובר במהלך בעל השלכות תקציביות משמעותיות", נאמר.

במשרד המשפטים מודים כי הצעת החוק אכן מבקשת לבטל את דין הקדימה לחובות לעובדים העולים על סכום של כ-112 אלף שקל, אולם לדבריהם, "במבט כולל מדובר במהלך שמשפר באופן משמעותי את מצבם של העובדים לעומת הדין הקיים מקופת המדינה ולא על חשבון כלל הנושים. חשוב להדגיש גם כי הסכום שנגרע מדין הקדימה של העובדים נועד לפירעון חובותיהם של הנושים הרגילים, שגם הם במקרים רבים נושים קטנים ומוחלשים".

זכויות העובדים
 זכויות העובדים