תושב עזוז המרוחקת בנה 3 צימרים - ואז החל הברדק

3 צימרים הציפו את חוסר האכיפה המופקר והשערורייתי ביישוב כולו  ■ השופט ביטל את כתב האישום, אך קבע כי ניתן יהיה לשוב ולהגישו אם תתבצע אכיפה נגד בעלי המבנים הלא חוקיים ביישוב כולו

שופט בית משפט השלום בבאר שבע יעקב דנינו ביטל לאחרונה כתב אישום שהגישה הוועדה המחוזית כנגד איתי רם, תושב הישוב עזוז בנגב, שהקים צימרים ללא היתר בנייה על קרקע הסמוכה ליישוב. הנימוק: הוועדה המחוזית ניהלה אכיפה בררנית, בשעה שכל המבנים ביישוב בנויים ללא היתר ותוכנית המתאר לישוב תקועה.

כתב האישום כנגד רם, בגין ביצוע עבודות ללא היתר, הוגש לאחר שבשנת 2010 הציב שלושה מבני מגורים בשטח 30 מ"ר כל אחד, ללא היתר בנייה, במטרה להפעיל בהם צימרים, שעה שייעוד הקרקע הוא חקלאי.

להגנתו טען רם כי הגשת כתב האישום נעשתה תוך התנהלות שערורייתית של הוועדה המחוזית, מאחר ובסמוך לצימרים, במושב עזוז שבו הוא מתגורר, כל המבנים בנויים ללא היתר ומבוצעים בהם שימושים שונים לרבות מגורים, מסחר ותיירות, הכל ללא היתרים כדין, במשך שנים רבות.

לטענתו, מעולם לא ננקטה נגד מי מבעלי המבנים אכיפה כלשהי ורק כלפיו מתנהלת אכיפה לא שוויונית. התנהלותה הפסולה של הוועדה המחוזית בולט שבעתיים, על רקע העובדה כי בסמוך ממש לצימרים המדוברים, מצוי המיזם התיירותי עתיר המבנים "חאן בארותיים", הפועל גם הוא ללא היתר בנייה, בהיקפים גדולים בהרבה. למרות שבעלי חאן בארותיים נחקר במשרדי הוועדה המקומית באותו היום שנחקר הנאשם, לא הוגש נגדו כתב אישום אלא רק נגד הנאשם. על רקע זה עתר הנאשם לבית המשפט באמצעות עו"ד עידו ואראס, בדרישה לבטל את כתב האישום מתוקף הגנה מן הצדק.

רם סיפר שהוא ואשתו הגיעו ב-1997 לעזוז ונאלצו להתגורר באוטובוס שהוסב למגורים. לאחר מכן קיבלו מבנה יביל אשר משמש אותם למגורים עד היום.

מחוץ לקו הכחול

רם הגיש לבית המשפט רשימה של תשעה עסקים הפועלים ביישוב, בהם מסעדה, בית קפה ועוד 20 צימרים. הוועדה המחוזית טענה כי בניגוד לשימושים תיירותיים בתוך הקו הכחול של היישוב, המוסדרים בתוכנית מתאר מחוזית, אין תוכנית המתירה שימושים מחוץ לקו הכחול שם מצויים הצימרים של הנאשם. לטענת רם, משרד התיירות בשיתוף המועצה האזורית רמת נגב הקימו לטובת מתחם הצימרים שלו תשתיות כגון כביש, חניון לאוטובוסים ומערכת ביוב, זאת בתיאום עם רמ"י ועם הוועדה המחוזית.

מי שהעיד מטעמו היה מנכ"ל החברה הכלכלית במועצה האזורית רמת נגב עוזי חבשוש, שציין כי משרד השיכון החל בתכנון תוכנית מתארית מפורטת ליישוב שקיבלה תוקף ב-2009, אלא שאז התגלה כי עזוז בנויה על אתר עתיקות, דבר שיצר קושי ביישום התוכנית, ונכון להיום לא ניתן להסדיר את הבנייה הקיימת. מהנדסת המועצה המקומית שירה מור יוסף העידה כי לאחר שנתגלו העתיקות, עלויות הפיתוח ליישוב היו גבוהות מאוד יחסית לאזור ולהיתכנות שיווק מגרשים במקום, ועל כן הפיתוח נעצר.

חבשוש הדגיש כי עזוז הוגדרה כישוב תיירותי מדברי. ואולם נוכח מיקומו המרוחק, נוצר קושי לייצר תיירות במקום. המועצה האזורית יזמה תוכנית הנקראת "דרך הבשמים", שמטרתה לאזן בין שימור לפיתוח הכולל אתי תיירות ופרויקטים מלונאיים. אלא שהתוכנית מקודמת על ידי משרד הפנים בקצב איטי מאוד, ורק כשהיא תיכנס לתוקף יוכל הנאשם לקבל היתר בנייה.בהליך המשפטי נחקר גם אורן גבאי, מנהל יחידת הפיקוח של משרד הפנים במחוז דרום, שלא הכחיש כי כל המבנים בעזוז בנויים ללא היתר בנייה, והודה כי במשך ארבע השנים בהן הוא מכהן בתפקיד, לא בוצעו פעילות אכיפה כנגד בנייה המשמשת למגורים בעזוז. "יש בכך לכאורה הצהרה מפורשת מצד הוועדה המחוזית כי לדידה חוקי התכנון והבנייה אינם חלים על ישוב שלם בתחומי שיפוטה של מדינת ישראל. קשה להלום חומרה גדולה מזו בחוקי התכנון והבנייה", כתב דנינו.

עוד ציין דנינו בפסק הדין כי האבחנה שמבצעת הוועדה המחוזית בין בנייה בתוך הישוב לבין בנייה מחוץ לישוב, אינה עומדת במבחן המציאות, מאחר והפיתוח בתוך היישוב עזוז הוקפא ולא באמת קיים אופק תכנוני לאישור הבנייה. מה גם שהסוכנות היהודית ומשרד התיירות הם שהורו לו היכן להקים את הצימרים ואף הקימו עבורו תשתיות.

"לא מחזיק מים"

"הגשת כתב האישום נגד הנאשם לבדו פוגעת בקיומו של הליך פלילי הוגן וצודק לנאשם ועל כן ראוי כי בית המשפט ישקף אמירה שיפוטית ביחס להתנהלות הרשות והרתעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד, כמו גם שמירה על טוהר ההליך השיפוטי ואמון הצבור בבית המשפט. הוועדה המחוזית החליטה באופן מודע להימנע מפעילות אכיפה כלשהי בתחומי הישוב עזוז יהיו אשר יהיו ההפרות והיקפן באופן המעניק חסינות גם מפני ביצוע עבירות בנייה נוספות בעתיד".

לדברי דנינו, גם הטענה לגבי אבחנה בין פנים הישוב למחוץ לו, לא מחזיקה מים מאחר והוועדה המחוזית לא הגישה כתב אישום נגד חאן בארותיים הממוקם בצמוד לצימרים של הנאשם, מחוץ לישוב, ואף ששניהם נחקרו כבר לפני חמש שנים. "היעדר הסימטריה בין עניינו של הנאשם לבין המיזם הסמוך חאן בארותיים זועק מתוך עצמו ואוצר בתוכו אמירה לפיה המאשימה נקטה באכיפה בלתי שיווינית, בלי שקיימת שונות רלוונטית ולמרות שחומרת העבירות הניבטת לכאורה ביחס לחאן בארותיים חמורה לעין ערוך". הוא הוסיף כי "קולו של הנאשם הזועק לעוול אינו מאפשר מנוח".

לדברי השופט, "ראוי שהמאשימה תקבל החלטה ויפה שעה קודם האם קיימת היתכנות להכשרת המבנים או שמא אין התכנות כלל ועיקר של המיזם".

כאמור, דנינו ביטל את כתב האישום נגד רם, אך ציין כי "עם זאת, ככל שהמאשימה תנקוט בסופו של דבר הליכי אכיפה נגד בעלי המבנים ביישוב עזוז ונגד בעלי חאן בארותיים, תהיה פתוחה בפניה הדרך לבחון האפשרות להגיש כתב אישום גם נגד הנאשם כי במקרה זה יישמט הבסיס לטענת ההגנה מן הצדק".