אלה הגופים המצטיינים בתשואות בביטוח ובפנסיה ב-2015

קרנות הפנסיה והפוליסות המשתתפות ברווחים סיימו את 2015 עם תשואה ממוצעת של 3.3% ■ הראל והפניקס בלטו לטובה בדירוגי התשואות ■ מדריך קופת הגמל החדשה

מישל סיבוני / צלם: יחצ
מישל סיבוני / צלם: יחצ

בשנת 2015 הציגו חברות הביטוח וקרנות הפנסיה המקיפות החדשות תשואות נומינליות ברוטו גבוהות במידה ניכרת מהתשואות הממוצעות שהציגו קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות.

בעוד שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות המובילות של בתי ההשקעות וחברות הביטוח הציגו בשנה שעברה תשואות ממוצעות של כ-2.4%, הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח הציגו בתקופה זו תשואה ממוצעת של כ-3.27%. קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שזכאיות לכך ש-30% מנכסיהן יושקעו באג"ח מיועדות שמבטיחות ריבית גבוהה ושמנוהלות כמעט לגמרי אצל אותן קבוצות ביטוח, הציגו בתקופה הזו תשואה ענפית ממוצעת של כ-3.29%.

בזכות הגיוון

מאיפה הפער? כפי הנראה הוא נובע ממאפייני השקעות שונים בין השווקים הללו. תיקי ההשקעה בפוליסות המשתתפות ברווחים ובקרנות הפנסיה המקיפות החדשות הגדולות, שבשליטת קבוצות הביטוח הגדולות, מתאפיינים בגיוון רחב יחסית של השקעות ריאליות ולא סחירות (כשקרנות הפנסיה החדשות המקיפות אף נהנות מאג"ח מיועדות בריבית שנתית קבועה של 4.86% צמוד למדד). השנה זה בא לידי ביטוי בפער ממוצע של כמעט אחוז שלם.

בהקשר לזה נציין כי בעוד ששוקי הגמל וההשתלמות מאופיינים במספר שחקנים מרכזיים גבוה למדי, הרי שבשוקי ביטוחי החיים והפנסיה החדשה ישנו מספר נמוך יותר של שחקנים מרכזיים שמתמצה בחמש קבוצות הביטוח הגדולות, מגדל, הראל, כלל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים. בימים אלה מוביל אגף שוק ההון באוצר מהלך אגרסיבי לבחירת קרן ברירת מחדל לחיסכון הפנסיוני של הציבור הרחב בישראל, לפי שיקולי מחיר נמוך, שמטרתו הראשית הינה להוזיל את קרנות הפנסיה לציבור הלא מאוגד בישראל.

ואולם, לצד המטרה הראשית כאמור, האוצר מנסה להשיג במהלך זה מטרה נוספת: שינוי מבנה שוק הפנסיה החדשה המקיפה באמצעות העדפת שחקנים קטנים (בעיקר קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות) על פני השחקנים הגדולים (חמש קבוצות הביטוח הגדולות). האם נתוני 2015 והתשואות הרב שנתיות העדכניות, מחזקות את עמדת האוצר שהמחיר הוא חזות הכל - וככל שדמי הניהול בפנסיה נמוכים כן ייטב לחוסך, כשאין הבדל בין קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות לקרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח הגדולות?

לא נקבע מסמרות על סמך תוצאות 2015. ואולם, הנתונים העדכניים מרמזים שהתשואות שהציגו ארבעה מחמשת גופי הפנסיה החדשה הגדולים במשק - הראל, מנורה מבטחים, הפניקס וכלל ביטוח - היו בשנה שעברה גבוהות משמעותית מהתשואות של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות. זאת, להוציא קרן הפנסיה של אלטשולר שחם. זה נכון לא רק לגבי תוצאות 2015 בלבד. גם בבחינת התשואות ל-3 השנים האחרונות, עולה כי קרנות הפנסיה של חמש קבוצות הביטוח הגדולות מובילות, כשרק הקרן של פסגות משתחלת לקרבן וזו של אלטשולר שחם קרובה אליהן.

רק בדירוג לחמש שנים מתגלה תמונה אחרת, לפיה הקרן הקטנה של אלטשולר שחם מובילה את דירוג התשואות של כלל השוק, כשאחריה בסדר יורד הקרנות של כלל ביטוח, הראל ומנורה מבטחים, ואז הקרן של בית ההשקעות מיטב דש. האם ההעדפה של סוגיית המחיר על ידי האוצר נכונה או שמא לגודל יש חשיבות גם בהשגת תשואות? ימים יגידו.

בכל אופן, בדירוגי התשואות ל-2015 בפוליסות המשתתפות ברווחים (במוכרות גם כקרן י') ובקרנות הפנסיה המקיפות החדשות, בולטות שתי קבוצות: הפניקס והראל. 2015 היטיבה גם עם עמיתי שתי קבוצות הביטוח והפנסיה הגדולות כלל ביטוח ומנורה מבטחים, שרשמו תשואות טובות למדי.

בשוק פוליסות החיסכון בביטוחי החיים אנו בוחנים את הפוליסות המשתתפות ברווחים, שאמנם נסגרו להצטרפות מבוטחים חדשים החל מ-2004. מדוע? הגם שתיק זה אינו התיק שרלוונטי לחוסכים חדשים רבים, הרי שגם כיום זהו תיק הדגל של כל החברות, והוא זה שממחיש טוב מאחרים, לדעתנו, את איכות ניהול ההשקעות בכל אחד מהגופים הללו. כך, בדירוג התשואות לשנת 2015 עולה כי הפניקס מובילה את דירוג התשואות עם תשואה שנתית של מעל ל-4.5%. אחריה ניצבת הראל, עם תשואה של 3.4%, כשצמודה לה, בפער זניח, כלל ביטוח.

עוד נציין כי הפניקס מובילה גם את דירוג התשואות לשלוש השנים האחרונות (כשכלל ביטוח במקום השני), כשהראל מובילה את דירוג התשואות בפוליסות המשתתפות ברווחים לחמש השנים האחרונות (כשמגדל במקום השני). מנגד, שתי החברות הקטנות בתחום - הכשרה ביטוח ואיילון, וגם הגדולה ביותר - מגדל, מציגות את התשואות החלשות בשוק זה בשנה שעברה.

ומה לגבי התשואות בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות? קבוצת הביטוח הראל היא שבולטת בראש דירוג התשואות בשוק הפנסיה ב-2015, עם שתי הקרנות שלה: הראל גילעד ומנוף (שמוזגה השנה לתוך הקרן הגדולה ממנה). לאחריה בולטות הקרן הגדולה בשוק - מבטחים החדשה של מנורה מבטחים, וכלל פנסיה של כלל ביטוח, כמו גם הקרן הקטנה בהרבה של אלטשולר שחם.

בדירוגים הרב שנתיים התמונה שמתקבלת הינה שבשלוש השנים האחרונות בולטות בראש הדירוג הקרנות של קבוצת הראל ואחריהן הקרן של כלל ביטוח, כשבדירוג לחמש שנים הקרן המובילה היא של אלטשולר שחם, כשאחריה הקרן של כלל ביטוח שמובילה את דירוג הקרנות הגדולות לתקופה זו.

עוד נציין ביחס לתשואות קרנות הפנסיה החדשות המקיפות כי בבחינת התשואות במסלולים הכלליים בכל אחת מהקרנות - המסלולים המרכזיים בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות - נמצא שהפניקס בולטת לחיוב עם התשואה הגבוהה מקרב כלל המסלולים הכלליים: 4.55%. אחריה המסלולים הכלליים של הראל מנוף ושל מבטחים החדשה של מנורה מבטחים.

עוד נציין כי ב-2015 הציג עמיתים - הגוף המנהל של שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, תשואות נומינליות ברוטו גבוהות. לעמיתים שלושה תיקי השקעה - מבטחים הוותיקה, שהציג תשואה של 6.63%, מקפת הוותיקה - עם 6.42%, וקג"מ - עם 5.14%.

"סין - לא סיבה למשבר עולמי"

ולסיום, איך נראה אתגר ניהול ההשקעות לפי שניים ממנהלי ההשקעות המצטיינים בשוק החיסכון לטווח ארוך בשנה החולפת?

לדברי אמיר הסל, מנהל ההשקעות הראשי של הראל, "2015 הייתה השנה הראשונה בשנים האחרונות שלא ראינו בה רווחי הון משמעותיים באג"ח, בעיקר באג"ח מדינה, למעט משהו בשקלים. אני חושב שזה בהחלט מאפיין את מה שצפוי לנו גם בעתיד, אבל כנראה שזה לא סוף עידן התשואות החיוביות. עכשיו אנו רואים תשואות גלומות בתיק קצת יותר גבוהות מבעבר.

"מדוע? בין היתר בגלל פעולות שאנו עושים בהראל כבר שנים, כגון הלוואות פרטיות, השקעה בתשתיות ובנדל"ן ובעוד אפיקים. זה בא לידי ביטוי ואנו רואים בתיקים שלנו תשואה פוטנציאלית יותר גבוהה מזו שראינו בתחילת 2015, בתלות במה שיקרה בפועל בשווקים. בכל אופן, להערכתי, הפוטנציאל בתוצאות בשנים הקרובות יותר טוב ממה שהיה לנו ב-2015".

ומה לגבי הירידות שנרשמות כיום בשווקים? לדברי הסל, "הנימוקים שיש לאלה שחוששים ממפולת ושמנסים להסביר למה ראינו פעמיים - בקיץ שעבר ובחודש האחרון - ירידות שערים חדות, הינם המצב בסין והירידות במחירי האנרגיה, אינם נימוקים טובים דיים. לדעתי, מחירי אנרגיה נמוכים זה יותר טוב מאשר רע, בטח למדינות מערביות ובהן ישראל, ואני חושב שהגם שמוקדם להבין מה קורה בסין - איני חושב שזו סיבה למשבר עולמי.

"אני לא חושב שאנו במפולת, אין סיבה טובה לזה, ולפיכך, נראה לי שהירידות כיום הן יותר תיקון לאור המחירים הגבוהים בשוק".

גם שי יצחקי, מנהל מחלקת השקעות עמיתים בהפניקס, לא פסימי למרות תחילת השנה הבעייתית. "בשנה שעברה, כמו גם בשלוש השנים האחרונות בכלל, רשמנו תשואות טובות בגלל תשואות טובות באפיקים הסחירים ביחס למדדים. כמו כן עשינו הרבה פעילות בצד הלא סחיר שאנו מקווים ומאמינים שתיתן פירות בשנים הקרובות. ככלל, 2015 הייתה שנה מאוד תנודתית - אמנם פה ושם ניצלנו את התנודתיות להקטנה והגדלה של נכסי סיכון, אבל ככלל, אנו לא מאמינים בשינויי אלוקציה דרמטיים", הוא אומר.

לדבריו, "התנודתיות הזו תימשך לתוך 2016 וכנראה שעל המשקיעים בכלל ללמוד ולחיות עימה, אפילו לתקופות יותר ארוכות. עם התחלה כל כך בעייתית ל-2016, קשה להתנבא על תשואות חיוביות בסוף השנה", אומר יצחקי, "אבל עם זאת, איני פסימי במיוחד. גם בתחום הסחיר וגם בתחום הלא סחיר אנו בהחלט מוצאים דברים מעניינים". על רקע פתיחת השנה השלילית בשווקים כאן ובעולם, הוא מוסיף: "איני חושב שזה סוף עידן התשואות החיוביות בארץ ובחו"ל".

איך הגיעו המוסדיים לירידות של 2016? 30% מהתיק במניות ו-30% באג"ח ממשלתיות

2015 הסתיימה בסנטימנט שלילי שהתבטא בתשואות שליליות, שנמשך עמוק לתוך ינואר 2016, וזאת למרות ש-2015 הסתיימה בתשואות חיוביות, בדומה לרוב השנים שקדמו לה.

הכלי העיקרי באמצעותו מנהלי החיסכון לטווח ארוך מנסים למקסם את התשואה שישיגו בתיקי ההשקעות שהם מנהלים עבור הציבור, היום, כבכל שנה, הינו אופן הקצאת הכספים לאפיקי ההשקעה. לדעת מנהלי השקעות רבים, הצלחה במתן המשקלות הראויים לאפיקי ההשקעה השונים, בארץ ובחו"ל, היא שתשים אותם במקום טוב בדירוגי התשואות העתידיים, ולהיפך, אם יפקששו באופן ההקצאה.

אם כן, כיצד נראה תיק החיסכון לטווח ארוך של ציבור החוסכים בקופות הגמל לתגמולים, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים כולל הפוליסות המשתתפות ברווחים וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, נכון לסוף 2015 וערב השנה החדשה? או אז הסתכמו כספי הציבור שנוהלו באפיקים אלה בכ-820.3 מיליארד שקל, שכ-26.4% מתוכם היו בנכסים בחו"ל ובמט"ח. שיעור החשיפה לחו"ל הגבוה ביותר היה בתיקי הביטוח והפנסיה - 31% ו-29%, בהתאמה, בעוד שבגמל והשתלמות דובר על פחות מ-22% בכל אחד מהשניים.

כמו כן, כ-30% מהתיק המוסדי של הציבור הרחב הושקע בסוף 2015 במניות, בתעודות סל עוקבות מדדי מניות ובקרנות נאמנות, כשבכל אחד מארבעת התיקים מדובר על שיעור שגבוה מ-25%. שיעור ממוצע דומה נרשם גם באפיקי האג"ח הממשלתיות. לעומת זאת, האג"ח הקונצרניות (הסחירות והלא סחירות) וההלוואות היוו בסוף 2015 כ-25.6% מהתיק החיסכון הכולל של הציבור - כ-210 מיליארד שקל של חוב עסקי חוץ בנקאי, בארץ וגם בחו"ל.

כמו כן, בסוף 2015 החזיקו המוסדיים כ-7.5% מהתיקים שלהם במסלולים ללא פוטנציאל תשואה של ממש - שיעור אדיר שנובע מסביבת הריביות האפסית וחששם מהתשואות שגלומות בשווקים רבים, למול תקוותם לממש הזדמנויות השקעה אם וכאשר יגיעו. מדובר בכ-61.4 מיליארד שקל שחונים במזומנים, שווי מזומנים ובפקדונות.

תשואות קרנות הפנסיה
 תשואות קרנות הפנסיה

צרו איתנו קשר *5988