דוח: הפרקליטות מפלה בין חשודים שאינם מיוצגים לכאלה המיוצגים

גרסטל: האפשרות לקיים שימוע בע"פ מוצעת רק לחשוד מיוצג, ואילו בקשת חשוד שאינו מיוצג תידחה ■ אותו יחס מפלה התגלה גם בקשר למסירת עיקרי חשדות וחומרי חקירה - חשודים שאינם מיוצגים אינם מקבלים אותם במרבית המקרים

 הילה גרסטל / צילום: איל יצהר
הילה גרסטל / צילום: איל יצהר

אפליה בין חשודים שאינם מיוצגים לכאלה שכן; קיום שימועים מבלי למסור לחשודים מראש את עיקרי החשדות נגדם ופגיעה ביכולתם לטעון להגנתם בשימוע; קבלת החלטה לדחות שימוע לחשוד על-ידי גורם שאינו מוסמך לכך ועוד - אלה הם רק חלק מן הליקויים שמצאה נציבת הביקורת על הפרקליטות בעבודתם של הפרקליטים בכל הנוגע לקיום זכותם של החשודים לשימוע בטרם העמדה לדין.

נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם), השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, הגישה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דוח ביקורת בנושא יידוע ושימוע לחשודים בהליכים פליליים בפרקליטות. 

בדוח נבחן אופן מימוש זכאותו של חשוד בעבירה מסוג פשע לקיים הליך של שימוע בפני רשויות התביעה, במטרה לשכנעה שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל או להקל בו.

במסגרת הביקורת נבחן אופן טיפול היחידות הרלוונטיות בפרקליטות בהליכי היידוע והשימוע, בהתייחסות לתתי-הנושאים הבאים: חובת היידוע - אופן ומידת קיומה; מסירת חומר חקירה ועיקרי חשדות לצורך קיום השימוע; אופן קיום השימוע; וקבלת החלטה בשימוע. 

ליקויים חמורים ביישום הזכות לשימוע

ממצאי הביקורת העלו כי עד היום - כ-15 שנים מעת שתוקן החוק המעגן את זכות השימוע לחשודים, ולמעלה מעשור מעת שנכנס התיקון לתוקפו - לא קיימת בפרקליטות מדיניות שלמה, סדורה, מובנית ומאורגנת של ההליך כולו ושל אופן ביצועו; וכן קיימים ליקויים חמורים ביישום זכויות החשודים לשימוע, המהווים פוטנציאל להתנהלות לא שוויונית ולפגיעה ממשית בזכויותיהם של חשודים בכלל, ושל חשודים שאינם מיוצגים בפרט - פוטנציאל שאף מתממש. 

הדוח החדש הוסיף עוד שמן למדורה התמידית הבוערת בגזרת המאבק בין הנציבות לפרקליטות ולארגון הפרקליטים, והוביל להטחת האשמות הדדיות בין הצדדים - שוב.

ליקוי מהותי בקיום זכויותיהם של החשודים בהליכי השימוע, עליו מצביעה הנציבה בדוח, הוא האפליה בין חשודים שאינם מיוצגים לחשודים מיוצגים.

בדוח צוין כי לעובדה שהחשוד אינו מיוצג, יש כדי להשפיע באופן מהותי על מיצוי זכויותיו. כך, הנציבה מצאה כי האפשרות לקיים שימוע בעל-פה מוצעת רק לחשוד מיוצג, ואילו בקשתו של חשוד שאינו מיוצג תידחה על הסף.

אותו יחס מפלה התגלה גם בקשר למסירת עיקרי חשדות ועיקרי חומרי חקירה: נמצא כי חשודים שאינם מיוצגים אינם מקבלים אותם במרבית המקרים. מהתיקים שנבדקו עלה כי עיקרי חשדות נמסרו לכ-34% מהחשודים המיוצגים, לעומת כ-3% מהחשודים שאינם מיוצגים; עיקרי חומר חקירה נמסרו לכ-74% מהחשודים המיוצגים, לעומת כ-14% מהחשודים שאינם מיוצגים. 

מדובר בליקויי חמור אשר פוגע ביכולתם של החשודים לטעון להגנתם במהלך השימוע, ובמקרים רבים מייתר את זכות השימוע, שכן ההליך עלול להפוך לאות מתה כאשר החשוד אינו יכול לטעון לגופם של החשדות נגדו. 

עוד מצאה הנציבה ליקויים באופן קיום חובת היידוע על זכותו של חשוד לשימוע. הנציבה ציינה בדוח כי כל הגופים המבוקרים אינם מציגים בפני החשוד במכתב המיידע אותם על זכותם לקיום שימוע את שתי החלופות שעומדות בפניו לקיום הליך השימוע, כמתחייב מהנחיותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ושל המשנה לפרקליט המדינה: שימוע מיידי או שימוע לאחר שהפרקליטות תגבש את עמדתה להגשת כתב אישום; וכי חולף פרק זמן בלתי סביר ממועד קבלת התיק בפרקליטות ועד משלוח מכתב היידוע. 

בדיקת 267 מקרים רלוונטיים העלתה כי בממוצע חולפים 73 ימים ממועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות ועד למשלוח מכתב היידוע. בכ-59% מהמקרים הרלוונטיים שנבדקו, נמצא כי חלף פרק זמן בלתי סביר (מעל 14 ימים) מעת קבלת התיק ועד לקיום היידוע. 

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לדוח, בין היתר, כי "דוח הנציבות, כמו קודמו, מתמקד ברובו בעניינים פרוצדורליים של רישום ותיעוד. תמיד יש מקום לשיפור, גם בהקפדה על הפרוצדורה. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו, ונטייתה כבר עתה היא ליישם חלק מהמלצות הדוח".

עוד צוין בתגובה כי "בשל עיצומי ארגון הפרקליטים לא ניתן היה לגבש תגובה מפורטת לדוח, ועל כן ההנהלה מסרה רק תגובה קצרה ועקרונית".

הסכסוך ניצת מחדש - "התכתשויות פומביות ולעומתיות"

כצפוי, דוח הביקורת התורן של נציבת הביקורת גרסטל הצית מחדש את הזירה הלוהטת ממילא של המאבק אותו מנהלים הפרקליטות וארגון הפרקליטים כנגד הנציבה, במטרה לצמצם את סמכויותיה.

הפעם, אמרת-אגב שכתבה הנציבה דוח - במסגרתה ביקרה גרסטל את הנהלת הפרקליטות על כך שבחרה למסור תגובה קצרה ונעדרת התייחסות עניינית לכלל ממצאי הדוח והמלצותיו, בטענה כי עיצומי ארגון הפרקליטים לא אפשרו לה לבדוק את הנתונים לגופם - הולידה תגובה נזעמת מצד ארגון הפרקליטים, שם טוענים כי גרסטל אינה מתנהלת בענייניות, "עוקצת" אותם ומסיתה כנגד הפרקליטים. 

"הדוח שפרסמה הנציבות מעלה סוגיות חשובות, ואנו כמשרתי הציבור נמשיך כל העת לחתור לשיפור לגביהן. אלא שרצון זה איננו יכול לעלות בקנה אחד עם הדרך הקלוקלת שבה נערך ונכתב הדוח של הנציבות", כתבו בארגון הפרקליטים בתגובה לדוח, והוסיפו כי "הדוח, למרבה הצער, רווי גם הפעם בהתכתשויות פומביות ולעומתיות עם הגוף המבוקר, ב'עקיצות' ובהכפשות העולות אף כדי הסתה ממש".

לטענתם, עבודת ביקורת מקצועית מבוססת על יחסי אמון ועל שיתוף-פעולה עם המבוקרים, בהקשבה ובכבוד, אך "הדוח שנכתב לא דומה לאף דוח אחר שנכתב על-ידי גורם ביקורת מקצועי אחר במדינת ישראל, ונראה כי עיקר פעולתה של הנציבות בימים אלה היא להצדיק את קיומה בדרך של הצגת הפרקליטות באור שלילי - שלילי ככל שניתן. בכך כשלה הנציבות כישלון חרוץ, וספק רב אם מתקיימת בה האובייקטיביות הנדרשת להמשך פעולתה".

הדברים החריפים שנאמרים במסגרת המאבק הזה אינם מפתיעים איש. מזה תקופה שמתנהל מאבק חזיתי בין הפרקליטים לנציבה, במסגרתו הורידו כל הצדדים את הכפפות. כל דוח שמתפרסם מוסיף עוד שמן למדורה, ונכון להיום נראה כי מערכת המשפט בישראל נעדרת מבוגר אחראי שישים סוף להתכתשות המביכה.