למה סימנס תבעה את פיליפס והדסה - ומה הקשר לפרופ' רוטשטיין?

לפי התביעה, המרכז הרפואי הדסה החליט לבטל עסקה לרכישת מכשיר MRI אחרי שכבר הודיע לסימנס על זכייתה על פני חברות אחרות, וזאת לאחר שפרופ' זאב רוטשטיין ביקש להתערב בהליך

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: יח"צ
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: יח"צ

פרופ' זאב רוטשטיין עדיין לא נכנס רשמית לתפקידו כמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, אבל הוא כבר הספיק לעמוד במרכזה של תביעה יוצאת דופן שהגישה ענקית הטכנולוגיה סימנס נגד הדסה וכנגד המתחרה של החברה - פיליפס. בתום דיון שהתקיים היום (ג') בבית משפט המחוזי מרכז הסירה סימנס את התביעה לאחר שהבינה כי השופט לא צפוי להוציא צו מניעה כבקשתה, אבל בתוך 7 ימים היא צפויה להגיש תביעה חדשה, הפעם כספית.

על-פי כתב התביעה שהגישה סימנס, המתפרסם כאן לראשונה, המרכז הרפואי הדסה החליט לבטל עסקה לרכישת מכשיר MRI אחרי שכבר הודיע לסימנס על זכייתה על פני חברות אחרות, וזאת לאחר שפרופ' רוטשטיין ביקש להתערב בהליך. על-פי סימנס, בדומה לעדויות שהגיעו לידי "גלובס" עוד בחודש שעבר מפי גורמים בהדסה, רוטשטיין הורה לעכב את ביצוע הרכישה של המכשיר בפועל עד שייפגש אישית עם נציגי הספקים.

למרבה האבסורד, פגישה כזו אכן התקיימה אבל לא בהדסה או במתקני סימנס - אלא בבית החולים שיבא, שנמצא עדיין בניהולו הרשמי של רוטשטיין. הפגישה התקיימה ב-21 בדצמבר, 3 שבועות לאחר שהדסה הודיעה לסימנס בכתב על זכייתה בהליך התחרותי מול החברות האחרות. סימנס טוענת כי ככל הידוע לה, רוטשטיין והדסה מתכוונים לרכוש "בזמן הקרוב מאוד" מכשיר MRI מחברת פיליפס, זאת ללא הליך מכרזי ואף שלכאורה מדובר במכשיר "נחות יותר".

למעשה, נציג הדסה הודה היום במהלך הדיון בבית המשפט כי הדסה ופיליפס נמצאים כבר "בשלב כתיבת ההסכם". בסימנס טענו כי פיליפס עצמה הפסידה בהליך התחרות מול סימנס והיא אף קיבלה הודעה על אי-זכייתה, ועל כן לא ברור מדוע הוחלט כעת לרכוש דווקא ממנה את המכשיר. סימנס ביקשה מבית המשפט להוציא צו מניעה שיימנע מהדסה להתקשר עם פיליפס ועם כל תאגיד אחר בנוגע לרכישת MRI עד להכרעה בהליך.

לטענת סימנס, במהלך הפגישה שקיימו נציגי החברה בביה"ח שיבא לבקשתו של פרופ' רוטשטיין, אמר להם לכאורה האחרון: "סיפרו לי שהיו כל מיני ניירות עם מספרים... אני לא איש של תהליכים... ביורוקרטיה וועדות מעכבות אותי... איתי סוגרים בלחיצת יד... אתם יודעים שאני איש של מילה". על-פי סימנס, באותה פגישה התבהר להם מפי רוטשטיין כי הדסה מתכוונת לבטל כליל את העסקה ולהתנער מהודעת הזכייה של החברה. עוד נטען, כי רוטשטיין הציע לסימנס חלופה "על-מנת לשמור על כבודה", זאת באמצעות שדרוג או החלפה של מכשיר אחר - הצעה שסימנס לא הסכימה לקבל.

הודעת הזכייה שנשלחה לסימנס, צריך לומר, איננה מהווה הסכם סגור וחתום - דבר ששיחק מאוד לטובת הדסה בעניין התביעה שהגישה סימנס. בהודעה ששלחה הדסה נכתב: "אנו שמחים לבשר לכם כי הנהלת בית החולים הדסה החליטה באופן עקרוני לבחור בחברתכם לפרויקט ה-MRI בהתאם להצעות שהתקבלו". כלומר, מדובר ב"החלטה עקרונית".

יותר מכך, החלטה זו הייתה כפופה למספר תנאים שהיו צריכים להבשיל, כמו אספקה מיידית של ניידת MRI זמנית על-ידי סימנס וקיום ישיבה נוספת בה יסוכמו הפרטים הסופיים לרבות שדרוג מערכות נוספות. הישיבה הזו בוטלה בסופו של דבר על-ידי הדסה, ובמקומה נקבעה הישיבה עם פרופ' רוטשטיין בה נודעה כאמור הכוונה לסגת מהעסקה.

הדסה אף הודיעה לסימנס בכתב, באמצעות באי-כוחה, כי חובת המכרזים כלל לא חלה עליה למרות שהיא מהווה "גוף נתמך" מאז הסכם ההבראה עם המדינה, והדגישה כי הודעת הזכייה הייתה עקרונית בלבד ולא מחייבת. סימנס מצידה טענה כי הדסה מיהרה במגעיה מול פיליפס אף שידוע לה כי סימנס דורשת לממש את העסקה מולה, ועל כן ביקשה החברה מבית המשפט להוציא צו זמני שיימנע מהדסה לבצע עסקה מול פיליפס עוד לפני שיינתן פסק דין בעניין.

במהלך הדיון שהתקיים היום בבית המשפט הודה פרופ' יורם וייס, מנהל בית החולים הדסה עין כרם, כי פרופ' רוטשטיין הוא שביקש לשנות את המדיניות בעניין עסקת ה-MRI. לדברי וייס, פרופ' רוטשטיין טען כי העסקה שהתגבשה מול סימנס הייתה נכונה יותר אילו הדגש היה על מחקר, אולם לאור מצבה הכלכלי של הדסה הדגש צריך להיות על פעילות קלינית. לדבריו, המדיניות של רוטשטיין גובתה על-ידי רופאים נוספים בהדסה, אולם לשאלת התובע האם הדברים תועדו בפרוטוקול הוא השיב כי למיטב ידיעתו אין תיעוד של כל הדברים שנאמרו.

וייס הודה גם שלמערכת שהוזמנה כעת מחברת פיליפס אין את היכולת הקרויה "מולטינוקליר", הקיימת במערכת של סימנס, אולם לדבריו כל עוד עיקר השימוש הוא קליני ולא מחקרי, ישנה פחות חשיבות ליכולת הזו. וייס הדהים בתשובתו כשנשאל מדוע הדסה לא איפשרה לסימנס להגיש הצעה נגדית לזו של פיליפס: "התהליך שבו אנו מתנהלים הוא תהליך של חברה פרטית, ולכן זכותנו כבית חולים לקחת את שיקול הדעת שלנו אחרי ששקלנו את כל ההצעות ולקבל החלטה אוטונומית שלנו". הדסה, נזכיר, אינו גוף פרטי, אלא גוף ציבורי נתמך שהזדקק לאחרונה להזרמה תקציבית של 1.3 מיליארד שקל מכספי משלם המסים בישראל.

בתזמון אירוני, שר הבריאות יעקב ליצמן, מי שדחף למינויו של פרופ' רוטשטיין למנכ"ל הדסה, הגיע ביום חמישי האחרון לביקור במתקני פיליפס בחיפה. ליצמן חנך מתחם ייצור חדש של מערכת ה-PET CT, והתקבל שם על-ידי נשיא פיליפס האזורית, סטפנו פולי, שהגיע במיוחד מאיטליה. עוד קיבלו את ליצמן נשיא פיליפס ישראל, גוידו פרדו רוקואס, ואריאל איקן, מנכ"ל פיליפס מערכות רפואיות ישראל. גם הביקור הזה לא פסח מעיניהם של אנשי סימנס בישראל, וכנראה לא הוסיף להם הרבה למצב-רוח הכללי.

בסימנס ישראל מצויים עדיין בפוסט טראומה מפרשת השוחד של סימנס העולמית שהסכימה להודות בתשלומי עתק "מתחת לשולחן" בשורה של מדינות, ובהן גם בישראל. ביקור מתוקשר כזה של שר הבריאות בזמן שהחברה מנהלת מו"מ לעסקאות בהיקף של מיליוני דולרים, ספק אם היה מתרחש היום בסימנס.

מהמרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה כי "בית המשפט קיבל היום למעשה את עמדת הדסה כי אין ליתן צו מניעה זמני. אנו מברכים על החלטת בית המשפט וסומכים על שיקול דעתו".

צרו איתנו קשר *5988