"מי שרוצה ללמוד משפטים - עוד חצי שנת התמחות לא תעצור אותו"

ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, על הארכת ההתמחות לשנה וחצי: "נחסל את התופעה שבה מתמחים עושים עבודות של שליחים ומזכירים בזמן ההתמחות"

עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי

"בשורה: שרת המשפטים הביאה לחתימת הסכם נרחב בנושא השבחת מקצוע עריכת הדין" - כך נפתחה ההודעה החגיגית ששלח אתמול (ג') משרד המשפטים לכלי התקשורת, שבה בישרה השרה איילת שקד על הסכם לשורה של שינויים בהכשרה של סטודנטים ומתמחים במשפטים, שבכוונתה לקדם בחקיקה מהירה.

כפי שנחשף ב"גלובס", גולת הכותרת של ההסכם שאליו הגיעו שקד וראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, עם ראשי המכללות והאוניברסיטאות למשפטים ועם ראשי ארגון הסטודנטים, היא הארכת תקופת ההתמחות במשפטים משנה כיום, לשנה וחצי.

ההסכם כולל בנוסף הקמת גוף פיקוח על ההתמחות, שינוי במבנה בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כך שתהיה מהותית ולא רק פרוצדורלית, ושינויים נוספים שתכליתם לשפר את רמתם המקצועית של עורכי הדין.

הכוונה המקורית של שקד ונוה, שעליה הצהירו בעבר, הייתה להאריך את ההתמחות בשנה תמימה. אך לאור התנגדות נחרצת של המכללות והאוניברסיטאות, ובתום הליך הידברות שנמשך כמה שבועות, הגיעו הצדדים לפשרה, שלפיה ההתמחות תוארך בחצי שנה בלבד, לשנה וחצי.

קיים כמעט קונצנזוס בין עורכי הדין ובציבור בכלל כי הארכת ההתמחות, לצד הגברת הפיקוח עליה, הן צעד חשוב והכרחי. אולם הפשרה בכל הנוגע להארכת ההתמחות אינה מתמצית בכך, וזוהי גם אבן-הנגף המרכזית של התוכנית החדשה.

במה דברים אמורים? - לפי המתווה שגיבשו שרת המשפטים וראש הלשכה, סטודנטים למשפטים שילמדו לתואר שני, או לתואר ראשון כפול בשני תחומים (כגון משפטים וכלכלה, או משפטים ותקשורת וכדומה), יהיו פטורים מהארכת ההתמחות, וימשיכו לעשות התמחות של שנה בלבד.

כבר היום, מדובר על כרבע מהסטודנטים למשפטים שלומדים תארים כפולים, ולפי ההערכה, לאור השינוי הצפוי בחוק, יותר ויותר סטודנטים למשפטים יבקשו לעשות תואר כפול, ובכך להימנע מהתמחות של חצי שנה נוספת.

עו"ד יורם ראב"ד, שותף-מנהל במשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל, משווה את המהלך ואת הפטורים שניתנים בצדו, לרעיון גיוס החרדים לצבא, שלא ממש יצא לפועל. "אני בעד הארכת ההתמחות בחצי שנה, וחושב שצריך היה להאריך אותה בשנתיים, אבל הפטור שניתן לחלק מהסטודנטים (תלמידי התואר הכפול והתואר הנוסף) הוא שטות גדולה".

לדברי ראב"ד, "המשמעות היא שמעתה כל הסטודנטים למשפטים, או רובם, ילכו ללימודי תואר כפול, או תואר נוסף, והארכת ההתמחות לא תחול עליהם. זה פספוס ענק".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שכיהן בעבר בתפקיד יו"ר ועדת חוקה של הכנסת, והיה מעורב בקיצור תקופת ההתמחות, מותח ביקורת מכיוון אחר על ההסכם.

"אכן, יש בהסכם סעיפים חיוביים כמו שינוי המבחנים מפרוצדורה לדין המהותי, ופיקוח על אופי ההתמחות עצמה, אבל הארכת תקופת ההתמחות מהווה פגיעה מיותרת, פסולה ובלתי נחוצה בצעירים בישראל, אשר בלאו הכי מוטל עליהם עול כבד, בהשוואה לצעירים במערב".

לטענת לין, "העלאת רמת מקצוע עריכת הדין אינה עוברת דרך הארכת תקופת ההתמחות. היא מחייבת בעיקר לפעול לשיפור הנורמות של מתן שירות, והעלאת רמת האתיקה של כל אלה המציעים שירותים משפטיים". 

כאשר נשאל ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, על הביקורת בנוגע לפטור מהארכת ההתמחות לסטודנטים שילמדו תואר כפול ותואר שני, הוא משיב כי "אני חושב שעורך דין שיש לו תואר נוסף במינהל עסקים, כלכלה, מדעי המדינה ובכל תחום אחר - זה משביח אותו כאדם וכאיש מקצוע".

נוה מדגיש, בנוסף, כי גם הסטודנטים הללו, מקבלי הפטור, יצטרכו לעבוד סדנת פרקטיקום של 80 שעות, שאמורה להעניק להם הכשרה פרקטית במקצוע. "חלק מהתנאים שסוכמו הם שבמסגרת התואר הנוסף מעבירה לשכת עורכי הדין לסטודנטים פרקטיקום של 80 שעות חובה, שבסופן תיערך בחינה. התוצאה היא שאותם סטודנטים יגיעו לתחילת ההתמחות, כשהם כבר יודעים מה זו עבודה מעשית במשרד".

- התוכנית שלכם בעצם מדירה את הסטודנטים החלשים, שידם אינה משגת לממן תואר נוסף ותואר כפול.

"אני לא מכיר את התמחורים של התארים, אבל אני לא מעלה על דעתי שמי שלא חשב קודם לכן ללמוד לתואר נוסף, ילך וישלם עוד אלפי שקלים רק כדי להתחמק מאותה חצי שנת התמחות".

- התוכנית המקורית שלכם הייתה שההתמחות תוארך לשנתיים. בעצם התכופפתם ונכנעתם ללחץ של המוסדות להשכלה גבוהה.

"האופטימום בהחלט היה שנתיים. אבל העובדה היא שבמשך 20 שנה מנסים להאריך את ההתמחות, ואף שר משפטים לא הצליח לעשות את זה. אז לפעמים צריך להבין שאתה לא שחקן יחיד על המגרש, ולהתפשר. גם ככה מדובר במהלך היסטורי וחסר תקדים בעיניי, שכל השחקנים המעורבים - שרת המשפטים, הלשכה, המוסדות להשכלה משפטית וגם התאחדות הסטודנטים וועדת חוקה - חתמו עליו. זה לא דבר של מה בכך, והבאנו תוצאה שתשביח את המקצוע".

- נראה כי הארכה של חצי שנה להתמחות לא תביא לצמצום בכמות עורכי הדין.

"אף אחד לא אמר שהמטרה העיקרית שלנו היא צמצום כמות עורכי הדין. מי שרוצה ללמוד משפטים - עוד חצי שנה של התמחות לא תעצור אותו מלהיות עורך דין. אבל אני רוצה לוודא שמי שמצטרף למקצוע עבר הכשרה מיטבית.

"חשוב לזכור שההסכם כולל שינוי של בחינת ההסמכה למקצוע, באופן שהיא תכלול דין מהותי, ולא רק דין פרוצדורלי כמו היום. הבחינה היום בנויה רק על שינון וזיכרון של עניינים אזוטריים. לאחר השינוי נוכל סוף-סוף לשאול שאלות אמיתיות על דין פלילי ודיני נזיקין ודיני מקרקעין, ולראות מה באמת למד הסטודנט בהתמחות ובתואר".

- הרמת ידיים במלחמה נגד הצפת המקצוע?

"אני לא יודע מה תהיה התוצאה של המהלך שמובילה שרת המשפטים, מבחינת כמות הסטודנטים, אבל עורכי הדין החדשים יהיו טובים יותר, וההתמחות תהיה טובה יותר. ההתמחות תוארך, וגם יהיה עליה פיקוח, ונחסל את התופעה שבה מתמחים עושים עבודות של שליחים ומזכירים בזמן ההתמחות".

יצוין כי מתוך רצון להיטיב ולהגביר את הפיקוח על עבודת המתמחים, שרת המשפטים תמנה "נציב פיקוח על ההתמחות".