בוטל פסק דין המורה ליזם שהקים מגדל לפצות שכנים בגין עוגמת נפש

התביעה הוגשה למעלה מעשור לאחר אישור התוכנית, ועל כן גם לא הוגשה כתביעה לפיצויים מתוקף סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה אלא כתביעת פיצויים נזיקית בגין פגיעה באיכות החיים ועוגמת הנפש שנגרמה לדיירים. עניין חריג נוסף היה שהתביעה הוגשה נגד החברה היזמית שבנתה את הפרויקט - ולא נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שאישרה את הפרויקט, כפי שקובע חוק התכנון והבנייה. למעשה, בית המשפט המחוזי החזיר את ההכרעה בדיון על פיצויים בגין תוכנית פוגעת אל הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, וביטל את ההחלטה להסמיך גם את בתי המשפט לדון בסוגייה.

את התביעה הגישו שלוש משפחות המתגוררות בבניין ישן בן שתי קומות ברחוב הוותיקים בנשר, אשר על פי פסיקת בית משפט השלום היו אמורות לקבל מחברת אזורים פיצוי כספי בסך 15 אלף שקל כל אחת בנוסף להוצאות משפט.

הן טענו כי לפני עשור הקימה אזורים מול ביתן את פרויקט "יפה נוף" הכולל שני בניינים גבוהים בני 15 קומות, על קרקע שייעודה המקורי היה שטח ציבורי פתוח שבנייה למגורים עליו אסורה, אך ייעודה שונה שלא בידיעתם ולכן הם לא יכלו להגיש התנגדות לפרויקט. היתר בנייה לפרויקט הונפק בתחילת 2006 ובנייתו הסתיימה ב-2009.

לטענת המשפחות, בניית הבניינים גרמה להן למטרדים קשים ומתמשכים, לירידת ערך דירותיהם ולעוגמת נפש ועל כן הם הגישו נגד חברת אזורים תביעה לפיצוי בסך 600 אלף שקל. עוד נטען כי אור השמש שממנו נהנו במשך שנים רבות נחסם והן נאלצו להתחיל להשתמש בחשמל למטרות חימום דבר שגורם להם להוצאות ניכרות. גם הנוף ליער שממנו נהנו קודם נשלל מהם בעקבות הקמת הבניינים טענו המשפחות, וגם פרטיותן נפגעה מאחר שהן עצמן חשופות לעיני דיירי הבניינים הגבוהים.

בית משפט השלום בחיפה קיבל את התביעה ואת הטענה כי הבניינים חסמו את אור השמש, דבר שהתובעים יסבלו ממנו כל חייהם ולכן הגשת תביעת הנזיקין נגד החברה היתה מוצדקת. נקבע כי כל אחת מהמשפחות תקבל פיצוי כספי בסך 15 אלף שקל נוסף להוצאות משפט. הפסיקה הכירה למעשה בפיצוי מכוח עגמת הנפש שנגרמה לתושבים, למרות שאותם תושבים לא הגישו תביעה לירידת ערך בדרך המקובלת לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

פסק הדין עורר חשש בקרב יזמים רבים, מחשש שתושבים יוכלו להגיש תביעות פיצויים לבית משפט גם תקופות ארוכות לאחר שהפרויקטים הוקמו ולטעון לעוגמת נפש.

חברת אזורים שילמה את הפיצוי אך הגישה ערעור עקרוני על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת.

בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד גדעון שפק, טענה אזורים כי לא ניתן לפסוק באצטלה של "עוגמת נפש" נזק מסוג של ירידת ערך או מטרד בגין מניעת אור שמש, שכן תביעות אלה אמורות להיות מוגשות אך ורק לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולא לבית המשפט, וזאת בהתאם למנגנון הייחודי שנקבע בסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה המאפשר הגשת תביעת פיצויים בגין תוכנית פוגעת עד שלוש שנים מיום אישור התוכנית.

לטענת אזורים, במקרה המדובר, התביעה לפי סעיף 197 התיישנה מזמן, והתובעים הגישו את תביעתם כנגד אזורים שנים רבות לאחר שהתוכנית אושרה, לאחר שניתן היתר בנייה, ולמעשה אף לאחר שהבניין רב הקומות כבר נבנה ואוכלס.

עוד לטענת אזורים, בית משפט השלום יצר בפסיקתו מסלול עוקף, בלתי חוקי, שבאמצעותו ניתן להגיש תביעות בגין ירידת ערך או מטרד במקרקעין גם לבתי משפט וזאת אף לאחר תום תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק התכנון והבנייה.

כאמור, בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את ערעורה של חברת אזורים וקבע כי פסק הדין של בית משפט השלום יבוטל על כל מרכיביו ונימוקיו הן באופן כללי והן כלפי אזורים.