בין הזוכים בפרס דן דוד לשנת 2016: מספר שיא של 3 נשים

הוכרזו הזוכים בפרס השנה ■ פרס דן דוד הוא פרס בינלאומי הניתן בישראל מדי שנה לאנשים על תרומתם לחברה ולקהילה, אשר הוכיחו הצטיינות ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות

הוכרזו הזוכים בפרס דן דוד לשנת 2016. הפרס יוענק למספר שיא של שלוש נשים בתחום ההיסטוריה החברתית. בתחום מדע הננו זכו שלושה מדענים שגילו תגליות פורצות דרך בתחום הננו. בתחום המאבק בעוני זכו שלושה כלכלנים, בהם זוכה פרס נובל, החוקרים ומשפיעים על מדיניות כלכלית ומאבק בעוני ברחבי העולם.

פרס דן דוד הוא פרס בינלאומי הניתן בישראל מדי שנה לאנשים על תרומתם לחברה ולקהילה, אשר הוכיחו הצטיינות ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות. בכל שנה מחלק פרס דן דוד שלושה פרסים בסך כולל של שלושה מיליון דולר בשלושת ממדי הזמן: עבר, הווה, ועתיד.

הפרס יוענק לזוכים בטקס חגיגי שצפוי להיערך בחודש מאי. הפרס, הניתן זו השנה ה-15, מוענק על שמו של איש העסקים היהודי דן דוד, שהלך לעולמו בשנת 2011. בנוסף, בכל שנה מחלק פרס דן דוד מלגות לסטודנטים המצויים בשלבי הדוקטורט ופוסט-דוקטורט מהארץ והעולם.

בתחום המאבק בעוני, המייצג את ממד ההווה יחלקו את הפרס שלושה כלכלנים: פרופ' סר אנתוני אטקינסון, פרופ' פרנסואה בורגיניון ופרופ' ג'יימס הקמן. אטקינסון נחשב לחוקר מוביל בתחומי העוני והשוויון המתמקד בתחומי צדק חברתי ותכנון מדיניות ציבורית. אטקינסון נחשב למעורב בקביעת המדיניות הציבורית בנושאי שוויון במספר מדינות עשירות באירופה. בורגיניון גם הוא חוקר את נושאי העוני והשוויון אשר מוביל בעולם בחשיבה משולבת לנושאי צמיחה כלכלית, שוויון ועוני, "עבודתו בעלת חשיבות כלל עולמית", נכתב בנימוקי הבחירה. הקמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, עוסק לאורך השנים בנושא התפתחות הילד בגיל הרך ועבודתו מדגישה את חשיבות החינוך, הטיפוח והדאגה לרווחת הילד. "אין כל ספק כי ממצאיו של פרופ' הקמן ישפיעו על השיח העולמי בעוני הגלובלי" נכתב בנימוקי הזכייה.

בתחום מדע הננו, המייצג את ממד העתיד, זכו שלושה חוקרים שהביאו לפריצות דרך משמעותיות בתחום בשנים האחרונות: פרופ' פול אליויסטוס, פרופ' צ'ד מירקין ופרופ' סר ג'ון פנדרי. אליויסטוס הוא אחד ממייסדי תחום מדע הננו וחלוץ בתחום הננוטכנולוגיה. המצאותיו בתחום זה אפשרו גילוי של מבנים תאיים רבים והן מיושמות במספר רב של יישומים ביו-רפואיים. מירקין הוא כימאי בעל מוניטין בינלאומי שפיתח שיטות לבקרת חיישנים ננו-מולקולריים המשמשים את עולם הביו-רפואה, "חידושיו שינו את החשיבה הבסיסית על אפשרויות ליצור טכנולוגיות חדשות לרווחת המין האנושי", נכתב בנימוקי הזכייה. פנדרי, הזוכה השלישי בתחום זה, מתמחה בתחום האלקטרומגנטיות. במחקרו יצר סוג חדש של חומרים המכונים 'מטה-חומרים'. הטכנולוגיה שפיתח מאפשרת לעצם להיות בלתי נראה לחלקים מהספקטרום ובכך ניתן לייצר למעשה "עדשות מושלמות", בעלות רזולוציה המוגבלת רק על ידי איכות הייצור.

בתחום ההיסטוריה החברתית זכו בשנה זו מספר שיא של שלוש חוקרות: פרופ' אינגה קלנדינן, פרופ' ארלט פארג' ופרופ' קתרין הול. בנימוקי הזכייה תוארה קלנדינן כ"היסטוריונית יוצאת דופן, עבודתה החדשנית מצטיינת בראייה כוללנית וכלל עולמית". מחקריה עוסקים בשואה ובדיכוי אוכלוסיות המאיה ודנים במקורות התרבותיים של האלימות ובתוצאותיה. מחקריה של פארג' עוסקים בהיסטוריה של האישה, היסטוריה אורבנית ובהיסטוריה של הפשע ובלחימה בו. הול נחשבת לאחת החלוצות בחקר של ההיסטוריה המגדרית, חקר הגזע והעבדות. הול באופן אישי הייתה מעורבת בתנועות ובמאבקים לשחרור האישה.

בשנה שעברה הוענק פרס דן דוד למייסד ויקיפדיה ג'ימי וולס בקטגוריית מהפכת המידע, לפרופ' פיטר בראון ופרופ' אלסנדרו פורטלי בקטגוריית היסטוריונים ומקורותיהם ושלושה חוקרים זכו בקטגוריית ביואינפורמטיקה: פרופ' מייקל ווטרמן, פרופ' דיויד האוסלר ופרופ' סירוס צ'וטיה. בין הזוכים הנוספים בעבר בפרס דן דוד ניתן למנות את סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, הקולנוענים האחים כהן, הצ'לן יו יו מה, המנצח זובין מהטה והסופר עמוס עוז.