כך טיפלה המשטרה בחושף השחיתויות

רפי רותם הוחזק 24 שעות אזוק בידיים וברגליים בתא זעיר. לאחר שנאלץ להשתין בתא הוא "נענש" באזיקת ידיו מאחורי הגב. ואם זה לא מספיק מספר הפעמים שנעצר ושוחרר לאחר זמן קצר מגיע ל-20

רפי רותם הוא שם מוכר לכל מי שקורא את העיתונות הכלכלית. על קצה המזלג נזכיר שרותם, בעברו קצין המודיעין של מחלקת החקירות של מכס-מע"צ, סולק מרשות המסים לאחר שחשף שחיתות, ושנים אחר כך הוכר על- ידי מבקר המדינה כמי שזכאי להגנה. עד שהוכר על-ידי המבקר נהרסו חייו, ובין היתר הוא התגורר ברחוב, סיפור שהוצג בעבר בהרחבה מעל דפים אלה. בהמשך להכרה הוא מקבל כיום קצבה קטנה מהמדינה וחי בחדרון צנוע.

אבל רפי רותם, כמו רפי רותם, אינו מרפה וממשיך לעצבן את המשטרה, ואולי גם גורמים אחרים, באמירות קשות. המשטרה, מתברר מעדויות בבית המשפט, לא נשארה חייבת, והפעילה נגדו אמצעים ברוטליים וכנראה לא חוקיים.

אישום על העלבות עובדי ציבור

מחלקת התביעות המשטרתית מנהלת נגד רותם הליך פלילי הכולל 19 אישומים של "העלבת עובד ציבור" ואיומים כלפי שורה של אישים במערכות אכיפת החוק - במשטרה, בפרקליטות, ביחידת החקירות של רשות המסים ובצמרת רשות המסים.

כתב האישום הוא בעצם ספיח של הטענות המקורית שהעלו רותם ו"קבוצת ה-15", ולפיהן בכירים ברשות טייחו פרשיות חמורות, כמו הקלות מס פרוטקציונריות לאנשי עסקים ידועים, קשרים מפוקפקים עם משפחות פשע והדלפת שמו של מקור מודיעיני, שנרצח. הטענות הללו מעולם לא הבשילו לכתב אישום, וגם על כך היו לרותם ולחבריו טענות קשות.

לאחר פיטוריו מהרשות, ובמשך שנים, התלונן רותם בכל פורום אפשרי נגד פרקליטים, קציני משטרה ובכירים ברשות המסים שהיו לתפיסתו מעורבים בפרשה או בטיוחה, ושלח להם הודעות טקסט ופקסים שבהם השתמש בלשון בוטה כמו "אתה מושחת", "מטייח תיקים", "פושע" ו"מקומך בכלא". זה נגמר בכתב אישום שכאמור מתנהל כעת.

רותם, לכל אורך עדותו בתיק הנוכחי, מאשר שהשתמש בביטויים אלה, אבל מכחיש שאיים. לדבריו, התבטאויות אלה "זו זכות אלמנטרית לטעמי ואני אומר גם להבא את אותם דברים, גם אם ייגזר עליי עונש מאסר". התובעת המשטרתית בתיק, עו"ד שירלי אקרמן, חוטפת מלשונו הבוטה לא מעט ושופט השלום דניאל בארי יוצא מדי פעם להגנתה. אגב, השופט מגלה כלפי רותם סבלנות מפליאה. אולי מפני שרותם מייצג את עצמו, אולי משום שבמהלך הדיונים נחשפה התנהגות חריגה של המשטרה, ואולי גם מאחר שהשופט בארי ישב בעצמו באחד מהמעצרים המוזרים של רותם.

כבר עתה, בתום פרשת התביעה ולפני שהתחילה פרשת ההגנה, דבר אחד ברור: גם אם השופט ירשיע את רותם ב"העלבת עובדי ציבור", פסק הדין יעסוק גם ב"טיפול" שקיבל רותם מהמשטרה.

"תחושות העוול של רותם"

רותם, כאמור, טוען בבית המשפט כי המשטרה הפעילה נגדו כוח ואמצעים חריגים ועצרה אותו לשווא מספר רב של פעמים.

כך למשל, בספטמבר 2010, יחידה משטרתית עצרה את רותם ברחוב בהמשך לתלונה של גיא רוטקופף, בזמנו מנכ"ל משרד המשפטים. רותם נלקח למעצר בתחנת תל אביב צפון. למחרת הוא הובא אזוק בפני שופט המעצרים התורן בארי. המשטרה ביקשה מעצר לארבעה ימים. השופט בארי הביע פליאה על הבקשה, הורה לשחרר את רותם, וכתב: "גם המתלונן בתיק מודע לתחושות העוול של רותם. אין הצדקה להאריך את המעצר".

זה היה רחוק מלהיות המעצר היחיד. במהלך השנים האחרונות, טוען רותם, הוא נעצר כעשרים פעמים ובכל מיני עילות. חלק ניכר מהמעצרים הללו היה בגין תלונות שהוגשו על-ידי מי שקיבלו ממנו הודעות טקסט ופקסים, כאמור דמויות בעלות משקל במערכת אכיפת החוק.

רותם מציג דפוס מעניין של המעצרים: כאשר נעצר בגין עילות שאין קשורות לפקסים, הוא שוחרר בתום חקירה ולא הובא בפני שופט. לעומת זאת, ברוב המעצרים שבוצעו בגין תלונות נגדו על "העלבת עובד ציבור", הוא נעצר ל-24 שעות והובא בפני שופטי שלום כשהתובעים המשטרתיים מבקשים להאריך את מעצרו. באחד המקרים הללו, ביולי 2011, אף הובא בפני שופט בית משפט מחוזי בבקשה למעצר עד תום הליכים (!). בכל המקרים הללו הוא שוחרר מיידית, ובחלקם השופטים לא הסתירו את תמיהתם על מעצרו.

האם אין לראות במעצרים אלה גישה משפילה, מגמתית ופוגענית של המשטרה כלפי רותם?

"מח"ש טייחה את תלונתי"

בבית המשפט טען רותם כי לפחות בחלק מהמעצרים הוא הוחזק כפות בידיו וברגליו במשך 24 שעות, במעין תא מעבר קטן בתחנת תל אביב צפון. זהו תא בגודל 2.5X2.5 מטרים, שאין בו מים, שירותים או מיטה. החזקת עציר לילה שלם בתא כזה מנוגדת לנהלים ולכללים המחייבים את משטרת ישראל, המתירים שהייה של שעה או שעתיים לכל היותר, ובשום פנים לא לילה שלם. בקשותיו של רותם לצאת לשירותים לא תמיד נענו, ובאחד המקרים לא התאפק והשתין בפינת התא. תגובת השוטרים: במקום ידיים אזוקות מלפנים, ידיו נאזקו מאחורי גבו.

במסגרת עדויות התביעה בבית המשפט העידו קציני המשטרה שלומי רוטמן וזהרירה בר-יהודה, וכן השוטרים תומר לביא, דניאל מיכאל, שני שושן, טלי אמזלג, גילי מימון, אריה סמיונוב ואסף כהן. כל אנשי המשטרה האלה אישרו בעדויותיהם, שנמסרו בתחושה של מבוכה, כי התא המדובר שבו הוחזק רותם 24 שעות, הוא לכל היותר תא מעבר או תא המתנה לפרק זמן קצר ביותר.

גישת המשטרה, כפי שנחשפת כאן, מעוררת עוד שאלה: כיצד טופלה תלונה שהגיש רותם, שלפיה הוכה באלימות על-ידי מספר שוטרים במהלך מעצרו בינואר 2010, מכות שבעקבותיהם נזקק לטיפול רפואי בבית החולים וולפסון.

לטענת רותם, מח"ש טייחה את תלונתו, והטיוח מתבטא בכמה אופנים: לא נערך עימות בינו לבין השוטרים שלטענתו היכו אותו; לא נלקח כראיה הבגד המוכתם בדם שאותו לבש; לא נגבתה עדות מקצין שהיה עד לאירוע והביע נכונות להעיד; לא נלקחו מסמכים מבית החולים וולפסון על החבלות שנגרמו לו, כולל מסמך המצביע על זעזוע מוח.

פנינו בעניין זה לפרקליטות, ומשם נמסר כי "הטענות המוצגות בפנייתך, הנוגעות לעילות המעצר, תנאי המעצר והגישה המשפילה בדיונים בפני שופטי המעצרים - מתייחסות להתנהגותם של אנשי המשטרה בביצוע תפקיד ואופן הפעלת סמכותם, ואינן מגלות חשד לעבירה פלילית שביצע שוטר. בדיקתם של נושאים אלה אינה מצויה בסמכות המחלקה לחקירות שוטרים. ככל שהועלו טענות בעניין זה, יש להפנותן לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

"באשר לטענה על אלימות בעת המעצר, בעניין זה רפי רותם אכן הגיש תלונה במח"ש, נפתחה חקירה וחמשת השוטרים נחקרו. לנוכח אי-התאמה שהתגלתה בין גרסת המתלונן לבין התיעוד הרפואי שהוצג בתיק, בשל חוסר עקביות בהודעות שמסר, ולאחר בחינת מכלול הנסיבות, הוחלט לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה. יצוין כי לא הוגש ערר על ההחלטה".

רותם אומר כי מעולם לא קיבל הודעה על סגירת התיק.

השאלות הועברו לדובר המטה הארצי של המשטרה, שהפנה את G לדוברות מחוז תל אביב. תגובת משטרת מחוז תל אביב לא הגיעה עד למועד סגירת הגיליון.

מה קרה לתלונות שהוגשו ב-2015?

רוב חברי "קבוצת ה-15", החוקרים ואנשי הביקורת ביחידת החקירות מכס-מע"מ ברשות המסים שהתלוננו על השחיתות, בחרו להוריד פרופיל או לעזוב את המערכת. רק שלושה מהם עדיין פועלים בגלוי בכל הנוגע לפרשה. מדובר בעו"ד חיים שצ'ופק, שהיה חוקר בכיר ביחידת החקירות; בשוקי משעול, שהיה ממונה על מע"מ תל אביב והראשון שחשף את הקשר בין רות דוד לבין רונאל פישר; ובקצין המודיעין של היחידה, רפי רותם.

כשהתפוצצה פרשת רות דוד ורונאל פישר, פנו השלושה למשטרה והתלוננו נגד מספר אישים, בטענה כי אישים אלה היו מחוללים או שותפים לטיוח הפרשיות שעליהן הצביעו כבר לפני למעלה מעשר שנים.

התלונות של שצ'ופק-משעול-רותם נמסרו בתחנת המשטרה של תל אביב צפון. הם מסרו לידי המשטרה את רשימת שמות החוקרים ב"קבוצת ה-15", ולכל שם הצמידו את הפרשיות שהאיש מוכן להעיד עליהן.

סנ"צ ירון ארם, קצין אגף חקירות ומודיעין במרחב ירקון, הודיע לשלושה בסוף חודש מאי 2015 כי "תלונותיך הועברו להמשך טיפול ביחידת לה"ב 433. העברת התיקים נעשתה בתיאום יחידת לה"ב, שם נפתח כוח משימה לבדיקת תלונותיך ותלונות אחרים בנושא".

מבדיקה עולה, כי מלבד הודעה אחת שמסר שוקי משעול ב-13 ביולי 2015 בלהב 433, שני המתלוננים האחרים, שצ'ופק ורותם, וגם חוקרים אחרים ברשות המסים שהוזכרו כמקורות מידע בתלונות הנ"ל, לא הוזמנו למסירת עדות. למעשה, נראה כי ביחידת להב 433, שבה כביכול הוקם "כוח משימה" מיוחד, כלל לא נערכה חקירה בתלונות השלושה.

מהמטה הארצי של המשטרה נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לסוגיות מעין אלה, לא כל שכן לפרטי עדים או פעולות המבוצעות במסגרת הליכים מתנהלים".