ההוצאות הביטחוניות של ישראל היוו בשנת 2014 5.2% מהתל"ג, והיא ממוקמת במקום ה-7 בעולם מבחינת ההוצאה הצבאית כאחוז מהתל"ג - כך עולה מדוח התחזיות לתעשיית התעופה האזרחית והביטחונית הגלובלית לשנת 2016 של פירמת הייעוץ ורואי החשבון דלויט העולמית. בנוסף ממוקמת ישראל במקום ה-17 בהוצאותיה על ביטחון וצבא, שהסתכמו בשנת 2014 ב-15.9 מיליארד דולר.
אל המקום הראשון בטבלה מבחינת ההוצאה הצבאית כאחוז מהתל"ג הגיעה עומאן (11.6%); אחריה ערב הסעודית (10.4%), ודרום סודן (9.3%).
את רשימת 25 המדינות בעלות ההוצאות הצבאיות הגדולות בעולם מובילה ארה"ב, לאחר שב-2014 הוציאה המעצמה כ-610 מיליארד דולר על ביטחון, שהם 40% מכלל ההוצאות הביטחוניות והצבאיות בעולם. במקום השני, ובפער עצום מההוצאות הביטחוניות של ארה"ב, נמצאת סין שבשנת הסקירה של הדוח הוציאה על ביטחון וצבא כ-216.5 מיליארד דולר. רוסיה הוציאה באותה שנה 84.5 מיליארד דולר על ביטחון וצבא.
עוד עולה מהדוח כי בשנת 2016 צפוי שוק האירוספייס וההגנה העולמי לצמוח ב-3%, וזאת לאחר שבשנים 2014 ו-2015 הוא צמח בקצב של 2% ו-1.5%.
האנליסטים של דלויט צופים לשנה הקרובה, וכך גם בשנים הבאות, התאוששות בהוצאה הצבאית העולמית וזאת על רקע התרחבות איומי טרור, מתיחויות ביטחוניות והמשך היעדר היציבות במזרח התיכון. גידול בהיקף של כ-30 מיליארד דולר בתקציב הביטחון של ארה"ב, לצד הרחבה תקציבי הביטחון גם בבריטניה, צרפת, יפן ובחלק מהמדינות במזרח התיכון - צפויים להוביל לצמיחה במגזר התעשיות הביטחוניות בעולם. לפי הדוח של דלויט מגמת הצמיחה של החברות הביטחוניות תורגש כבר ב-2016, וזאת בשל מגמה של מדינות ברחבי העולם להטמיע פלטפורמות מודרניות של נשק הגנתי בצבאותיהן, ושילוב של טכנולוגיות חדשניות בתחומי הסייבר, איסוף המודיעין, אלקטרוניקה הגנתית ויכולות תקיפה באמצעי לחימה מדויקים. זאת, לצד השקעות על מחקר ופיתוח. ההוצאות של ארה"ב בתחום זה צפויות להסתכם במיליארדי דולרים.
ראש מגזר התעשייה והמסחר בדלויט ישראל, אלי תדהר, אמר בשיחה עם "גלובס" כי הדוח מהווה סמן חיובי לתעשיות הביטחוניות הישראליות לאחר שהתמודדו בשנים האחרונות עם אתגרי צמיחה ורווחיות אל מול "התייבשות" מקורות תקציבי הביטחון בעולם. "לתעשייה הביטחונית הישראלית עומד יתרון בכך שהיא מספקת מענה לשינויים במפת הצרכים של הצבאות המודרניים שעוברים להתמודד עם האיומים הביטחוניים המתהווים באמצעים מדויקים יותר, תוך שילוב יכולות בלתי מאוישות ורובוטיות. הלוחמה הדיגיטלית והאלקטרונית בשדה הקרב העתידי תופסת גם מקום מרכזי יותר".
לדברי תדהר, חלק מהמענה לאתגרים הביטחוניים בעולם הוא שילוב שעושות חברות ביטחוניות מובילות בעולם בין אמצעים וטכנולוגיות מסחריים עם צרכים צבאיים. "הממד של איזון הדדי בין צבאי ואפליקציות אזרחיות מפותח מאוד בישראל, וניתן לצפות כי גם במרכיב הזה התעשייה הביטחונית הישראלית תוכל לבסס יתרון אל מול המתחרות שלה בעולם", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
