המדינה שוקלת: בעלות ממשלתית בבית החולים החדש של הנגב

האם בית חולים נוסף בנגב הוא עובדה מוגמרת, או שאנשי האוצר יצליחו למסמס את ההחלטה?

ביה"ח סורוקה / צילום: תמר מצפי
ביה"ח סורוקה / צילום: תמר מצפי

שנה וחצי לאחר החלטת הממשלה החגיגית בעניין, ההקמה של בית חולים חדש בבירת הנגב באר-שבע מתחילה להיראות כעובדה מוגמרת. בדומה לסיפור ההקמה של ביה"ח החדש באשדוד - שכבר נמצא בשלבי בנייה סופיים - בית החולים בבאר-שבע נהפך מרעיון למציאות למרות התנגדות עקרונית של אגף התקציבים במשרד האוצר ואדישות יחסית מצד משרד הבריאות, שהוחלפה באחרונה בראייה מפוכחת יותר. בבאר-שבע כמו באשדוד, נקודת המפגש בין הצורך של הציבור ברפואה נגישה ופחות עמוסה לבין הצורך של הפוליטיקאים בקצת אהדה, גברה על כלכלת המחסור של הפקידים.

היום (א') אנו מפרסמים בראשונה כי בשבוע שעבר החלה לפעול באופן רשמי ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, וחבריה כבר גיבשו מתווה לתכנון ראשוני שהוצג בפגישה שהתקיימה עם ראש העיר באר-שבע רוביק דנילוביץ'. למעשה, אפשר כבר לבשר על המיקום המדויק שבו צפוי לקום בית החולים: במבואת הכניסה המזרחית לעיר, המחברת בין כביש 40 לכביש 25. מדובר במרחק קצר יחסית מבית החולים "סורוקה" של שירותי בריאות כללית, המשרת כיום את כל תושבי הנגב ומצוי בשיעורי תפוסה גבוהים מאוד.

איך זה שלשכתו של שר הבריאות יעקב ליצמן פספסה את ההזדמנות לשגר הודעה חגיגית לעיתונות? אולי כי גם שם עדיין לא מאמינים שזה ממש קורה. למעשה, גם באגף החשבת הכללית באוצר לא ממש עוסקים בעניין, בלשון המעטה, אף שהחלטת הממשלה מספטמבר 2014 קבעה כי האגף יהיה אחראי לפרסום מכרז עד ספטמבר 2016. למעשה, אנשי האגף לא אשמים: את הקווים המנחים לגיבוש המכרז אמורה להתוות ועדת ההיגוי, אך זו החלה לפעול כאמור רק בשבוע שעבר. רק ראש העיר דנילוביץ', שלמד כנראה דבר או שניים מהמאבק שהוביל ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, לא נותן לאדישות הרגולטורית להסיט אותו מהמטרה.

אם אכן יתפרסם המכרז כמתוכנן, השחקניות הראשונות שצפויות להתמודד בו הן שירותי בריאות כללית ו"אסותא" של מכבי. אסותא עדיין לא ניהלה בית חולים ציבורי והניסיון הרלוונטי שלה בביה"ח החדש באשדוד יחל רק בשנת 2017. מנגד, במשרדי האוצר והבריאות מסויגים מאוד מהאפשרות שהכללית תעצים את המונופול שלה בנגב כמי שמחזיקה כבר כיום ב"סורוקה". במובן הזה, אף ששני בתי חולים בבעלות הכללית יוכלו להציג יעילות כלכלית באמצעות פעילות סינרגטית, במשרדי הבריאות והאוצר נוטים להעדיף מודל שיקדם תחרות ושיפור של השירות לתושבי הנגב. כאן גם עשוי להיכנס שחקן נוסף לתמונת המכרז: המרכז הרפואי הדסה. גורמים במערכת הבריאות לא פוסלים את האפשרות שארגון נשות הדסה יקח על עצמו את האתגר, זאת למרות המשבר הכלכלי הקשה שאליו נקלע המוסד הרפואי הירושלמי.

אבל יש גם אפשרות אחרת: ל"גלובס" נודע כי במשרד הבריאות בוחנים ברצינות את האפשרות לוותר על מכרז, ולהמליץ בסופו של דבר על בעלות ממשלתית - אפשרות שנדחתה על הסף במקרה של אשדוד.

אם זו תהיה המלצת המשרד, הרי שיהיה חתום עליה המנכ"ל בר סימן טוב - לשעבר בכיר באגף התקציבים, שהזהיר מניהול ממשלתי, ולא רק בתחום הבריאות. אם גם אגף התקציבים יתמוך הפעם במודל הממשלתי, נראה כי המטרה מאחורי המהלך לא תהיה הקמה של בית חולים - אלא דווקא מסמוס.

ההליך המכרזי הוא כמעט בלתי-הפיך, וטומן בין היתר התחייבויות משפטיות וכלכליות כלפי הזוכים במכרז, כאשר מנגד החלטה על בעלות ממשלתית יכולה לסלול את הדרך לקיפאון של שנים.

באגף התקציבים באוצר סבורים כי המודל היעיל ביותר הוא להגדיל את היקף הפעילות של ביה"ח סורוקה ולייתר בכך את הצורך בבית חולים נוסף. אלא שבאופן אירוני, בסורוקה מלינים כי הם עדיין לא קיבלו תקצוב כדי לפתוח מיטות אשפוז חדשות, שהובטחו לבית החולים במסגרת אותה החלטת ממשלה מספטמבר 2014 בדבר הקמת בי"ח נוסף.

במשרד הבריאות מודים כי הטרוניה של סורוקה מוצדקת, ואילו באוצר סבורים כי למעט תקציב בינוי שאמור להינתן, הרי שמיטת אשפוז אמורה להחזיק את עצמה מבחינה כלכלית ללא תקצוב מיוחד, זאת משום שתוספת מיטת אשפוז מגדילה את הביקוש ואת השימושים. וכשזו כלכלת הבריאות שמניעה את המערכת, טוב שיש פוליטיקאים "פופוליסטים" לכאורה שמקבלים את ההחלטות אחרת.

בית החולים החדש של באר שבע
 בית החולים החדש של באר שבע