כחלון ב"קול קורא" לחברות בנייה בעולם: בואו לבנות דירות בישראל

התוכנית: לייבא 6 חברות זרות שיעסיקו כאן 6,000 עובדים ויוכלו לשתף פעולה עם הקבלנים בישראל ■ ההצעה תעלה מחר לדיון בקבינט הדיור

שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור

"הצעת המחליטים משתלבת במדיניות הממשלתית להגדלת היקף הבנייה למגורים בישראל. זאת, לצורך הקטנת הפער בין הביקוש לדיור לבין היצע הדירות הקיים במשק. הכנסת חברות ביצוע בעלות ניסיון בבנייה איכותית וברמות פריון גבוהות צפוייה להביא להגדלה של מספר הדירות הנבנות בישראל. בנוסף, החברות עשויות להביא להעלאת רמות הפריון בענף, תוך שימוש באמצעים מתועשים. בנוסף, להצעה יש השלכה על משך הבנייה של דירה למגורים שצפוי להתקצר בשל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לבינוי מתועש" - כך נכתב בהצעת מחליטים שתעלה מחר (ב') לקבינט הדיור בראשותו של שר האוצר משה כחלון ועוסקת בתוכנית להבאת חברות זרות שיעסקו בבנייה בישראל.

על פי הצעת ההחלטה אותה מעלה לדיון יו"ר הקבינט ושר האוצר כחלון, מתווה הבאת החברות הזרות כמו גם דרך פעילותן בישראל יהיה במתכונת זהה של פעילות חברת יילמזלר התורכית בישראל. המשמעות היא שלא מדובר בחברות שיגיעו לישראל לפעול בעצמן וליזום פרויקטים אלא חברות שיוכלו להביא צוותים שלמים מחו"ל שיעבדו כקבלני משנה של החברות הישראליות אך לא יוכלו להיכנס ליזמות בעצמן.

הצעת ההחלטה מציעה להקים מאגר של שש חברות בניה זרות שייבחרו בהליך של קול קורא, בעלות ניסיון בתחום הבניה למגורים עם איתנות פיננסית וניסיון בפרויקטים של בניה בתיעוש. את המאגר האמור מוצע להקים לתקופה מוגבלת בת חמש שנים במהלכן יותר לחברות הביצוע הזרות לבנות בישראל בניה למגורים ויתאפשר לכל חברה להביא עד 1,000 עובדים זרים לצורך העסקתם בעבודות רטובות בלבד בפרויקטים של בנייה למגורים. "חברות הבניה יוכלו לפעול בישראל כקבלני ביצוע, אף בקבלנות משנה, וכן ליצור מיזם משותף (JV) עם גורם ישראלי", כך מודגש בהצעת ההחלטה.

עוד מוצע לקבוע כי חברות הביצוע הזרות תהיינה כפופות להוראות הדין החל בישראל, ובין היתר, יחולו עליהן על הוראות משפט העבודה בישראל החלות על מעסיקי עובדים זרים, וכן הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ותקנותיו; החלת תנאים ומגבלות על פעילות החברות הביצוע הזרות בישראל, שמטרתם להבטיח את זכויות העובדים הזרים שיועסקו לצורך ביצוע העבודות ולהבטיח את איכות הבנייה שתבוצע; קביעת מודל בקרה ופיקוח על החברות הזרות, אשר מבטיח, שהחברות תעסוקנה בפועל בבניה למגורים ולא תגבנה דמי תיווך או בטוחות שלא כדין מהעובדים.

עוד נציין כי מי שאמור לפרסם את הקול הקורא לחברות הזרות הוא משרד הבינוי והשיכון שעליו גם מוטל להסדיר את פעילות החברות הזרות לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות והתקנות הרלוונטיות. ההצעה גם מפרטת שורה ארוכה של מגבלות על העסקת העובדים הזרים במסגרת המתווה החדש כך שהעובדים הזרים יוכלו לעבוד רק בחברות הזרות ולא "להתפזר" בין כלל הפרויקטים והקבלנים כמו עובדים זרים שמגיעים דרך חברות כח האדם. במקביל, מוצע גם להאריך במסגרת החלטה זו את תוקף ההיתר שניתן לחברת "יילמזלר" הטורקית לחמש שנים נוספות בכפוף להגשת בקשה להארכה ותוך השוואת תנאיהם ליתר חברות הביצוע הזרות.

"על מנת לעמוד במכסת העובדים הזרים שנקבעה בהחלטת הממשלה 317 מיום 30 ביולי 2015 ובהמשך להחלטה מספר 597 מיום 25 באוקטובר 2015, ולצורך עידוד והגדלת רמות הפריון במשק בכלל ובענף הבניין בפרט, ועל מנת לעמוד ביעדי החלטת הממשלה גיבש הצוות הבין - משרדי שהוקם במסגרת החלטת ממשלה 597, קריטריונים להבאת חברות בנייה זרות שיפעלו כחברות ביצוע והתנאים שיחולו בכל הנוגע לחברות אלו. קריטריונים אלו כוללים בין היתר תצהיר של החברות בנוגע להעדר גביית דמי תיווך מעובדיהן, וזאת על מנת לצמצם את הפגיעות של העובדים לסחר בבני אדם", נכתב בדברי ההסבר להצעת ההחלטה שתעלה מחר לקבינט הדיור.

עוד נכתב כי "ליישום ההחלטה מוצע לפרסם 'קול קורא' לחברות אלו שיפעלו בישראל כחברות ביצוע. בנוסף, בהתאם להמלצת הצוות הבין - משרדי להסכמים בילטראליים מוצע לתקן את סעיף 1(ד) להחלטת הממשלה מספר 597 מיום 25.10.2015 ולהקים 2 ענפים נפרדים להעסקת עובדים זרים בישראל בענף הבניין, בראשון יועסקו עובדים זרים במסגרת תאגידי הבניין בעלי היתר להעסקת עובדים כקבלני כוח אדם, ובשני יועסקו עובדים זרים על ידי חברות הביצוע הזרות, וביניהן חברת יילמזלר. העסקתם תהיה לפי הכללים החלים על יתר העובדים הזרים בענף הבנייה, ובכפוף לכל דין".

כצפוי, המתנגדים המרכזיים ליוזמה של שר האוצר להבאת חברות בנייה זרות לעבודה בישראל הם הקבלנים הישראלים ונציגייהם - התאחדות בוני הארץ.

"במקום לפעול בערוצים הדיפלומטיים ולחתום עם ממשלות זרות הסכמים להבאת עובדי בניין מקצועיים לישראל, מעדיפה הממשלה לקבל ציון נכשל בטיפולה במחסור האדיר בעובדים בענף הבנייה, ולהעמיד בסכנה את מקום עבודתם של כ-100 אלף עובדים ישראלים בענף זה, על ידי פתיחת השערים לקבלנים זרים", כך מסר הבוקר (א') נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק בהמשך לפרסום הצעת ההחלטה של שר האוצר העוסקת בנושא זה.

"אפשרות של חברות בנייה זרות לבנות כאן דירות במקום להותיר את האחריות להקמת הדירות בידיים ישראליות, משולה למחלה אוטואימונית - מחלה שבה הגוף תוקף את עצמו. אנו מעריכים שאם זה יקרה רבים מהקבלנים הקטנים הישראלים וחברות תעשייה מקומיות יפשטו את הרגל, ולכן יאבדו את מקום עבודתם מעל 100 אלף ישראלים העובדים בענף הבנייה ותעשיות נלוות שלו".

בריק מעלה שלוש שאלות שעימן תהיה הממשלה צריכה להתמודד אם אכן תרצה להביא חברות בניה זרות לישראל: "קבלן ישראלי רשום כחוק, הוא רק מי שעמד ברשימה ארוכה של דרישות מקצועיות. מי יהיה הערב לכך שחברות בנייה זרות אכן יעמדו בדרישות אלה? הקבלנים הישראלים מחויבים לחוק המכר דירות, שכולל ערבות ואחריות של שנים רבות לתקינות המבנה ולאיכות הבנייה. כיצד בדיוק יובטחו אלה, בפרויקטים של גופים זרים אשר יעזבו את הארץ לאחר הבנייה? חברות זרות נוהגות לשלם מס על ההכנסה במדינות מוצאם, משמעות החלפת קבלנים ישראלים בזרים הינה - אובדן מסים לכלכלת ישראל".

במקביל, גם בבנק ישראל מתייחסים להצעת ההחלטה ומדגישים כי הם תומכים ביוזמה: "בנק ישראל תומך בתכנית להבאת חברות בנייה בינלאומיות לישראל, אותה הציג בקבינט הדיור בשנה שעברה, אשר תסייע לקיצור משך הבנייה. להבדיל מהבאת עובדים זרים שלא במסגרת חברות כאלו, חברות בנייה בינלאומיות יתרמו לשיפור הטכנולוגיה בענף הבנייה ולהגדלת הפריון בו, באופן שישפיע בהמשך לטובה גם על הפריון והשכר של העובדים הישראלים בענף, וללא ההשלכות החברתיות המתלוות להבאת עובדים זרים".