נתונים מטרידים: עלייה במספר תיקי ההטרדה המינית

ב-2013 נפתחו 35 תיקי הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה; ב-2014 נפתחו 46 תיקים, וב-2015 נפתחו 59 תיקים (עלייה של 28% ביחס ל-2014) ■ ב-2013 נסגרו (הגיעו לפסק דין או פשרה) 38 תיקי הטרדה מינית, ואילו ב-2014 וב-2015 נסגרו 35 ו-39 תיקים בהתאמה

הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו
הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו

הפרשות העוסקות בחשדות להטרדה מינית מצד גברים מוכרים כבר הפכו לכמעט עניין שבשגרה בישראל. מדי כמה ימים אנו מתעוררים לגלות עוד איש מוכר שהפך לחשוד בהטרדה מינית. באחרונה מדובר היה בחבר הכנסת לשעבר ינון מגל (הבית היהודי), שהתיק הפלילי נגדו בחשד להטרדה מינית נסגר; בשחקן משה איבגי, שמספר נשים שעבדו לצדו התלוננו כי הטריד אותן מינית לאורך השנים; ובתת-אלוף אופק בוכריס, שמצ"ח חוקרת חשד כי הוא אנס פקודה שלו לשעבר. בוכריס מכחיש בתוקף את הנטען נגדו, והוא עבר בדיקת פוליגרף.

 

אין זה מקרי שהחשדות נגד מגל, איבגי ובוכריס נוגעים למעשים שלכאורה ביצעו במסגרת עבודתם. רבים ממקרי ההטרדה המינית מתרחשים במקומות העבודה שבהם קיימים פערי כוחות מובנים. השבוע מציין העולם המערבי את יום האישה הבינלאומי, והיום הפיצה דוברות בתי הדין לעבודה נתונים המראים על גידול בכמות תיקי ההטרדה המינית שנפתחו בבתי הדין לעבודה בשנה החולפת.

מהנתונים עולה כי ב-2013 נפתחו 35 תיקי הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה; ב-2014 נפתחו 46 תיקים וב-2015 נפתחו 59 תיקים (עלייה של 28% ביחס ל-2014). במקביל, בשנת 2013 נסגרו (הגיעו לכדי פסק דין או פשרה) 38 תיקי הטרדה מינית, ואילו בשנים 2014 ו-2015 נסגרו 35 ו-39 (בהתאמה) תיקי הטרדה מינית שנדונו במערכת בתי הדין לעבודה.

הגידול במספר התיקים הוא מחד מדאיג, שכן הוא עשוי להראות על עלייה בכמות ההטרדות המיניות בעבודה. מאידך, ייתכן שהסיבה לגידול בכמות התיקים היא שכמות העובדות שמעזות להגיש תלונות ותביעות בגין הטרדה מינית, גדל - ואזי, מדובר בסממן חיובי.

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מרכז אליו את הכמות הגבוהה ביותר של תביעות בגין הטרדה מינית, כאשר 20 תביעות כאלה הוגשו לביה"ד בת"א בשנה החולפת; לביה"ד לעבודה בבאר-שבע הוגשו חמש 10 תביעות; ולבית הדין לעבודה בירושלים הוגשו ב-2015 תשע תביעות של עובדות בגין הטרדה מינית; שמונה תביעות הוגשו לביה"ד לעבודה בנצרת; ושבעה תיקים נדונו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

ביה"ד הארצי לעבודה פרסם אשתקד פסקי דין חשוב בערעור שעסק בתביעה בגין הטרדה מינית של עובדת. השופטים דנו בערעור של עובדת שטענה כי היא סבלה מעשים של הטרדה מינית ומעשי התנכלות שמקורם בהטרדה מינית ובתלונה שהגישה עליה. עוד טענה העובדת כי החברה הפרה את חובותיה כמעסיק ולא טיפלה בתלונה כיאות. ביה"ד הארצי פסק כי פגיעה של מעסיק, או של עובדו או של ממונה מטעמו, שמקורה בתלונה או בתביעה על הטרדה מינית - מהווה התנכלות, אפילו אם ההטרדה המינית לא הוכחה.לאור האמור הוחזר עניינה של המערערת לבית הדין האזורי, על-מנת שישלים הכרעתו בטענות המערערת למעשי התנכלות מצד החברה.

קודם לכן, באוקטובר 2014 דן ביה"ד הארצי בתביעה של מורה, שטענה כי מנהל בית הספר בו עבדה, הטריד אותה מינית והתנכל לה. המורה טענה כי נגרמו לה נזקים שונים, ובכלל זה הפסדי שכר, פגיעה בשמה הטוב, אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות ועוד. ביה"ד האזורי דחה את טענות המורה לעניין הפיצוי המגיע לה, למרות שבמסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגד המנהל בבית משפט השלום, הוא הורשע בעבירות של הטרדה מינית והתנכלות ובעבירות של איומים, סחיטה באיומים והדחה בחקירה. בית הדין הארצי קיבל את ערעור המורה, ביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי שדחה את טענותיה, והורה על החזרת התיק לבית הדין האזורי על מנת שיברר את זכאות המערערת לסעד כספי שתבעה. זאת, מתוך נקודת המוצא כי המנהל הטריד אותה מינית והתנכל לה. בין היתר נקבע כי אין מקום להתחשב בכך שהמורה לא הוכיחה שנגרם לה נזק לעניין הפיצוי שיפסק לה.