"בתוך התקשורת עדיין מסתכלים על אנשים ממוצאים שונים באופן אחר"

התקשורת הישראלית מוטה לטובת יוצאי אשכנז - כך עולה מסקר שנערך לקראת כנס DIGIT, שיתקיים בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי, ושבחן את יחסו של הציבור כלפי העיתונות ואת האופן שבו הוא צורך אותה. לפי הסקר, 48% מהמשיבים שהביעו דעה ענו כי העיתונות הישראלית מייצגת ושומרת על האינטרסים של האליטה האשכנזית ומוטה לטובת אשכנזים. לעומתם, 49% קבעו כי העיתונאים בישראל אינם מוטים כלל. רק 3% מהמשיבים השיבו כי לטעמם התקשורת הישראלית מוטה לטובת יוצאי עדות המזרח.

"הדברים נכונים, והתקשורת צריכה להכיר בדברים", אמרה ל"גלובס" נורית דאבוש, מרצה לתקשורת ואסטרטגיה במכללת קרית אונו ולשעבר יו"ר הרשות השנייה. לדבריה, "יש לתקן את המציאות הזאת, והתיקון צריך לבוא מתוך המערך התקשורתי. בתוך התקשורת עדיין מסתכלים על אנשים ממוצאים שונים באופן אחר. זה כבר לא עניין של עמדה או דעה, ניתן למצוא היום שורת מחקרים שמצביעים על זה. המשימה מונחת לפתחו של הדור הבא - השינוי צריך להיות פנימי ועמוק יותר מאשר רק לספור הופעות בכלי התקשורת של בני מוצאים שונים. אם הדור הבא בתקשורת יבוא בידיעה שהדבר קורה, הוא יוביל לשינוי".

את מופתעת מכך שהציבור הישראלי מבחין בנושא הזה?

"הציבור בישראל מבחין בעובדות, רגיש לניואנסים ויודע להסתכל על כל המכלול. הוא ימצא את בני הברית שלו בתקשורת הכללית, שכוללת גם את הרשתות החברתיות, והוא ילך ויפנה עורף לתקשורת הממוסדת. זה לא אי אמון אלא הליך מתבקש - בגלל הנגישות למידע, הציבור הרבה יותר ביקורתי".

מבוגרים צורכים חדשות בטלוויזיה

הסקר עסק גם בנושאים אחרים. בין היתר קבע כי הפלטפורמה הדיגיטלית היא ספק התוכן המועדף על צרכני האקטואליה בישראל לצורך התעדכנות באירועי חדשות - 30% מהנשאלים העידו כי אתרי האינטרנט המובילים הם מקור המידע העיקרי שלהם לחדשות, יותר מאשר ערוצי הטלוויזיה. הרשתות החברתיות גברו בהיבט זה על העיתונות היומית המודפסת (15% לעומת 13%), ואילו 4% הצביעו על הווטסאפ כמקור המידע העיקרי שלהם.

הבדלים מובהקים נמצאו בדפוסים של צריכת החדשות לפי גיל והשכלה.

מהסקר עולה כי בעוד שצעירים צורכים יותר חדשות ממבוגרים מהרשתות החברתיות (19% לעומת 12%), מבוגרים צורכים יותר חדשות מהטלוויזיה (23% לעומת 22%).

גם היקף סיקור פרשות ההטרדות המיניות נבדק השנה בסקר. לפיו, רוב בעלי הדעה סבורים שהסיקור האינטנסיבי של פרשות כמו של תא"ל אופק בוכריס, השר לשעבר סילבן שלום או חבר הכנסת לשעבר ינון מגל, מציג תמונה אמתית של המציאות העגומה בישראל - כשהנתון מגיע ל-61%. מתוך המשיבים בעלי הדעה, 39% האמינו שהסיקור מוגזם.

הסקר נערך בשיטה משולבת: אינטרנטי (פאנל רב משתתפים) וטלפוני (בקרב מגזרים), באמצעות ראיון מובנה במהלך מארס בקרב מדגם הסתברותי-אקראי של 503 משיבים, המייצג את האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 16 ויותר). מבצע הסקר היה מאגר מוחות - מכון מחקר וייעוץ בינתחומי - בניהולם של פרופ' יצחק כ"ץ, פרופ' ברוך מבורך וד"ר אמיר הורקין.

 רמת סיקור הטרדות מיניות