האוצר למגדלי הביצים: ותרו על המכסות וקבלו פנסיה מובטחת של 70%

האוצר: "זה ענף שהמחירים בו גבוהים, החקלאים בקושי מתקיימים, ויש יבוא של 15%" ■ ואולם, הסכום המוצע נמוך ממה שהלולים מניבים ■ בכיר באוצר: "היום חצי מההכנסה שלהם הוא מחוק הגליל, שנגמר ב-2017"

תבנית ביצים / צלם: איל יצהר
תבנית ביצים / צלם: איל יצהר

משרד האוצר הציע למגדלי הביצים "פנסיה מובטחת" בתמורה לכך שהם יחדלו מלגדל ביצים ויאפשרו את ביטול מכסות הייצור בביצים - כך נודע ל"גלובס". ההצעה היא חלק מהתוכנית שגיבשו משרדי האוצר והחקלאות לביטול מכסות הייצור בביצים ובחלב.

באוצר טוענים כי משק הביצים הוא "דוגמת קיצון לאיך מדיניות ממשלתית הזויה הובילה לענף שהמחירים בו גבוהים, החקלאים בקושי מתקיימים, פיתוח שלם של אזור בארץ לא מתקדם, ויש יבוא של 15% ביצים. זו תוצאה של מדיניות שאפשר לתקן. אמרו לחקלאים 'תגדלו מכסות, נגן עליכם במחירים'. מגדלים בכוונה מעט ביצים כדי שיוכלו לקבל מחיר גבוה יותר, אבל חסר ביצים, אז נותנים לייבא. זה שיווי-משקל שכולם שמחים בו, חוץ מהצרכן.

"יש היום 2,700-2,800 מגדלי תרנגולות להטלה, אז חלק גדול מהם צריך לפרוש. יש 26 יישובים שמלאים בעשרות לולים. הם מגדלים ביצים כמו לפני 40 שנה".

לדברי בכיר באוצר, "לכל מגדל שיוותר על המכסה ויאפשר לעבור ללולים מתקדמים, הצענו רשת ביטחון פיננסית. זה אומר שאם היום משק-בית מרוויח מההטלה 6,000-7,000 שקל בחודש, הוא יקבל פנסיה מובטחת של 70% מהסכום".

 

הסכום המדובר נוגע לבעלי מכסות של 2,000 מטילות, האחראיות לייצור של 500 אלף ביצים בשנה. מדובר בסכום נמוך במיוחד, שכן הלול מניב כיום לכל מגדל סכומים משמעותיים הרבה יותר.

- הסכום שאתם מציעים נמוך משמעותית מההכנסה שלהם.

"אבל הם לא יעבדו. היום ההכנסה שלהם היא חצי מחוק הגליל, שנותן להם 3,000 שקל בחודש, וחצי מההטלה. חוק הגליל נגמר ב-2017, ובשום ספר לא כתוב שהוא יימשך לנצח".

- למה שהם יסכימו?

"כי היום יש למגדל לול בחצר. הוא מניב הכנסה כזאת. אף אחד מהילדים לא רוצה לעבוד בו. הם רוצים לבנות בית בחצר ואולי צימר. מה שמשאיר את הדור הממשיך זה חצי דונם בטבע. אם המדינה אומרת ניתן לך פנסיה ונגאל אותך, זה win-win. אבל צריך מנהיגות. זה לא יקרה בלי שהציבור יבין וירצה לקבל את זה". 

תמריץ להתיישבות על קו הגבול

ואולם, ברמה הכלכלית, מכסות הייצור בביצים אינן רק מקור להכנסה חודשית, שאותה ניתן לפתור בתקצוב חודשי, הן נכס לכל דבר ועניין שאותו ניתן להוריש. בעלי המכסות הרוויחו אותן בזכות ההתיישבות על קו הגבול, ומשמעות ההקצבה החודשית עד סוף החיים היא אובדן של אותו נכס. ברמה החברתית והציונית, המכסות היוו ומהוות עדיין תמריץ להמשך התיישבות על קו הגבול.

על דברים אלה אומר אותו בכיר באוצר: "הלולים פוגעים בערך הנכסים. ההכנסה מהלול היא אובדן הכנסה ממה שאתה יכול לעשות בשטח הזה. זה מהלך נכון משקית, כי רוב הכסף לא הולך אליהם לכיס אלא לחוסר יעילות. זה כמו שתגידי 'בוא נישאר רק עם מכולות ולא נעבור לסופרמרקטים'. זה משק לא יעיל, לא בריאותי ויקר לצרכן.

"אפשר להוריד 15 אגורות בקלות לביצה. זה חיסכון של 300 מיליון שקל בשנה לצרכן. זו מציאות כלכלית לא נכונה שמייצרת אובדן הכנסות למדינה, ולכן צריך להחליף את זה. בחור צעיר יכול להחליף את זה במענק השקעה למשהו אחר. זה יכול להיות צימר, זה יכול להיות מענק להשקעה בחקלאות, וזה יכול להיות גם דברים אחרים".

בתגובה לדברים אמר מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל: "לא נסכים בשום אופן להפוך מגזר יצרני למגזר של מקבלי נדבות וקצבאות. לא נוותר על הייצור המקומי, הישיבה וההתיישבות בצפון, ונמשיך לייצר את המזון של מדינת ישראל. לא ניתן לא לפוליטיקאים, לא לפקידים ולא ל'מומחי כלכלה' במירכאות להפסיק את מפעל ההתיישבות והחקלאות שנבנה בארץ". 

עובדתית זה הוצע לכם.

"הוצע זה כאשר מנהלים משא ומתן, ולא מתנהל משא ומתן על פירוק התכנון בביצים ובחלב".