עלייתה ונפילתה של אליזבת' הולמס

אליזבת' הולמס רצתה לחסוך לעצמה את בדיקות הדם השנואות עליה. היא פרשה מאוניברסיטת סטנפורד בגיל 19 כדי להקים חברה שתעשה מהפכה בתחום, ותאפשר לבצע בדיקת דם מהרגע להרגע בכל קניון, בדקירת אצבע בלבד.

החזון הזה צמח תוך עשור והפך לחברת תראנוס (Theranos) שגייסה 400 מיליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד, ממשקיעים כמו מייסד אורקל לארי אליסון ומזכירי המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ. החברה העסיקה 500 עובדים והפכה להבטחה הגדולה ביותר בתחום הרפואי שיצאה מעמק הסיליקון.

הולמס עצמה הפכה "על הנייר" למיליארדרית הצעירה בארה"ב, בעקבות הגיוס בשווי המפוצץ. במקביל, היא הלכה וצברה מעמד מיתי של מעין "מארק צוקרברג באישה". היזמית בת ה-32 שלימדה את עצמה סינית בבית הספר היסודי, הקימה חברה למכירת תוכנה לסינים בתיכון, לובשת רק חולצות גולף שחורות, שותה רק שייקים ירוקים, עובדת 7 ימים בשבוע 16 שעות ביום על החזון שלה וטוענת שהיא לא רוצה לעשות שום דבר בעולם, חוץ מזה.

לפני כשנתיים סיפרנו לכם על המהפכה שזוממת תראנוס, אך בתקופה שעברה מאז, לא הכל הלך חלק עבור החברה, בלשון המעטה.

הבעיה של תראנוס נובעת ממקור גשמי מאוד - הטכנולוגיה שלה. הטענה היא שזו פשוט לא עושה את מה שהיא מתיימרת לעשות.

החידוש הטכנולוגי של תראנוס היה שיטה המאפשרת פורטפוליו נרחב של בדיקות דם בדקירת אצבע בלבד, במקום בשיטה המוכרת לכולנו של שאיבת מבחנת דם מן הזרוע ושימוש במספר מבחנות כמספר הבדיקות הרצויות. אולם הבעיה היא שזה פשוט לא עובד.

כמה מהפכות בו זמנית

החזון היה שאם יתאפשר לאנשים לערוך בדיקות דם "על הדרך", בקלות ובאופן נגיש, הם יעשו זאת לעיתים קרובות וישפרו בכך את המודעות לבריאותם, ואת המוטיבציה לבצע שינוי סגנון חיים. כמו כן, על פי הולמס, בדיקות תדירות יותר יוכלו לזהות מראש מגוון מחלות ולטפל בהן. בהרצאת TED שנשאה, אמרה הולמס כי חוויה של אבדן של דוד אהוב היא זו שהובילה אותה לשאוף לשפר את עולם האבחון, כי לו היה הדוד מצליח לגלות את מחלתו מוקדם יותר, ייתכן שזו הייתה ברת מניעה.

החזון הזה דרש כמה מהפכות בו זמנית, והטכנולוגיה לייצור בדיקת דם לא כואבת, הייתה רק אחת מהן. נגישות - נוכחות בכל קניון - היא השנייה, ותראנוס הצליחה ליצור שיתוף פעולה עם רשת בתי המרקחת Wallgreen's, שהקימה אתרי בדיקות דם של תראנוס בתוך החנויות שלה.

מחיר הוא שיקול נוסף, ותראנוס טענה כי באמצעות הקמת מעבדות משלה, היא תוכל להוזיל את עלויות הבדיקות לכמחצית ממחירן היום. מיעוט בירוקרטיה הוא פרמטר נוסף, ותראנוס הצליחה להעביר במספר מדינות בארה"ב חוק אשר מתיר לאנשים לבקש בדיקות דם ללא מרשם רופא.

אלא שהכל תלוי כאמור בכך שהבדיקה בדקירת אצבע תהיה מוצלחת, ולטענת המרכז האמריקני לביטוחי בריאות ממשלתיים (CMS), הבדיקות של תראנוס לא מדויקות - עד כדי הפיכתן למסוכנות.

בדיקות דם אינן חייבות אישור FDA. ברגע שמעבדה מסוימת מקבלת אישור כמעבדה מורשית, היא רשאית לפתח ולבצע בדיקות משלה, וכך הגיעה תראנוס במהירות לשוק.

אלא שבעקבות הודעה ה-CMS, הצרכנים לפתע נרתעים ונודע כי גם Wallgreen's מחפשת דרך החוצה מן ההסכם.

העניין מביך מאוד עבור הולמס כי היא לא רק אשת החזון של החברה, אלא הממציאה של הטכנולוגיה. בתואר הראשון שלה בסטנפורד, הולמס עסקה בחקר מיקרופלואידים, כלומר השגת מדידות מדויקות מכמויות קטנות מאוד של נוזל. כבר בשנה הראשונה הפכה לחוקרת במעבדה של אחד המרצים שלה, צ'נינג רוברטסון, שטען בעבר כי מעולם לא ראה חוקרת צעירה מבריקה כל כך. בקיץ עשתה הולמס סטאז' במכון הגנומי של סינגפור, ובמקביל כתבה את הפטנט לטכנולוגיה של תראנוס, הנקראת Nanotainers. רוברטסון טען בעבר כי נדהם מן הרעיון והצטער כי לא חשב עליו בעצמו. אלא שתראנוס החליטה לשמור על הרעיון בסוד מוחלט ממש עד ההשקה של הבדיקה.

בכתבה שפורסמה בוול סטריט ג'ורנל לאחרונה נאמר כי אפילו החברה כבר הבינה שהטכנולוגיה שלה גרועה, ולמעשה היא משתמשת במבחנות ומכונות מעבדה של חברות אחרות. בשלב כלשהו הסירה החברה מן האתר שלה שורה בה נכתב "רוב הבדיקות שלנו ניתנות לביצוע באמצעות טיפות דם בודדות בלבד", וכיום היא נוטלת דם מהזרוע כמו כולם, אם כי לטענתה היא משתמשת במחטים "פחות כואבות" ונוטלת פחות דם.

המדען הראשי של החברה התאבד ב-2013. על פי הוול סטריט ג'ורנל, זמן קצר לפני כן אמר לאשתו כי הטכנולוגיה לא פועלת. תראנוס הכחישה נמרצות את הקשר בין הדברים.

המכה הקשה ביותר הייתה כאמור הדו"ח של ה-CMS, אשר טען כי צרכניה של תראנוס חשופים לסיכון בריאותי בגלל הבעייתיות במוצרים של החברה.

התנהלות חשאית

תראנוס התנהלה מאז הקמתה בחשאיות ולא חשפה את עצמה לביקורת עמיתים. היא לא פרסמה את הבסיס המדעי לטכנולוגיה בכתבי עת מדעיים ולא העמידה את המכונות שלה לבדיקה של מעבדות צד שלישי, אלא עשתה הכל בבית מהתחלה ועד הסוף. זו גישה נפוצה מאוד בפיתוח תוכנה, שם הטכנולוגיה פשוטה יחסית והתחרותיות רבה. לא כך כשמדובר בטכנולוגיה רפואית, שבה נהוג להיחשף כדי לקבל את ברכת השוק הרפואי והקהילה המדעית, לפני שמנסים לצאת לדרך. תראנוס מסרה כי ייתכן שכעת תשנה את דרכה, ותחשוף עצמה יותר לביקורת עמיתים.

הולמס אמרה בעבר כי היא משתמשת ב"אותה כימיה ובאותה פיזיקה" כמו בבדיקות דם אחרות, והיא רק עשתה לה "אופטימיזציה". ייתכן שהאופטימיזציה התגלתה כלא כל כך אופטימלית, למרות הכל.

הולמס עצמה לא חסכה בעבר ביקורת מהתעשייה שאותה רצתה לשנות. היא טענה שהגישה הקיימת, המחייבת את המטופל לעבור אצל הרופא לפני ואחרי בדיקה רק כדי לקבל מידע בסיסי על הגוף של עצמך, היא מופרכת בעידן שלנו. בארה"ב שולטות בשוק בדיקות המעבדה שתי חברות ותיקות וגדולות, המגלגלות כ-16 מיליארד דולר ביניהן. מזמן לא הפריע איש (או אישה) לעסקיהן, והן מתנהלות בהתאם. "זהו תחום שלא רוצה להשתנות", אמרה בעבר הולמס.

מרגע שתראנוס הציגה את החזון המלא שלה ואף החלה לעבוד עליו, הטכנולוגיה כנראה תגיע בשלב כלשהו, זה רק עניין של זמן. גורמים בשוק טוענים שבדיקה מתוך האצבע כבר קיימת עבור ילדים ועבור בדיקות שיש לבצע במהירות. התוצאות של הבדיקות הללו פחות טובות עדיין, אך לחלק מהצרכים של אדם שרוצה לעקוב אחר בריאותו הכללית "על הדרך", הן בסדר גמור. לבדיקות הדורשות דיוק רב יותר, נדרשת עדיין הבדיקה העורקית.

אלא שלהולמס מעוררת ההשראה שהייתה אמורה לסחוף את המהפכה אחריה, נדבקה בינתיים תדמית של שרלטנית במקרה הרע, או במקרה הטוב - חפיפניקית שלקחה על עצמה יותר מדי בגיל צעיר מדי, לפני שידעה איך דברים עובדים באמת.

לישראלים אולי מזכיר הסיפור את שי אגסי ובטר פלייס. הרעיון מצוין, החזון תפור היטב, היזם מפיץ כריזמה לכל עבר אך הביצוע, אפעס, מתגלה כקשה מן הצפוי.