האוצר: דחיית פרישה לנשים בשנתיים תגדיל הפנסיה שלהן ב-10%

ביחידת הכלכלן הראשי הדגישו שלהחלטות של החוסכים לפנסיה ולכוח המיקוח שלהם בעלויות ניהול הפנסיה יש השפעה רבה על גובה הקצבה שיקבלו ■ למדריך ומחשבון פרישה

יואל נוה / צילום: אוריה תדמור
יואל נוה / צילום: אוריה תדמור

נשים צפויות לחוות ירידה דרסטית יותר ברמת החיים לאחר הפנסיה מאשר גברים - כך עולה מבדיקה שערך האוצר. על פי הבדיקה, קצבת הפנסיה של נשים תהיה נמוכה יותר במידה משמעותית, כשהסיבות לכך הן גיל הפרישה המוקדם יותר של נשים מצד אחד (62 לעומת 67 אצל גברים) ותוחלת החיים הארוכה יותר לנשים מהצד השני.

מהבדיקה עולה כי דחיית הפרישה לפנסיה של נשים בשנה תוביל לעלייה של 2.5%-3.5% בקירוב ביחס התחלופה - כלומר ביחס שבין הכנסתן לאחר הפרישה להכנסתן לפני הפרישה. העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64, שמשמעותה שנשים יחסכו לפנסיה במשך שנתיים נוספות, תגדיל את יחס התחלופה של אישה המשתכרת שכר ממוצע בכ-6.6 נקודות האחוז (שהם 10% בקירוב). בנוסף שבים באוצר ומדגישים כי להחלטות שמקבלים החוסכים לפנסיה ולכוח המיקוח שלהם בקביעת עלויות ניהול הפנסיה יש השפעה רבה על גובה הקצבה שיקבלו לאחר יציאתם לגמלאות. כך למשל, הפער בין חוסכים המשלמים דמי ניהול מרביים לאלה המשלמים דמי ניהול מינימליים "שווה" שנתיים וחצי נוספות של עבודה בעבור החוסך המשלם דמי ניהול מרביים.

ממצאי הבדיקה שנכללו במסגרת הסקירה השבועית של יחידת הכלכלן הראשי באוצר, בראשות יואל נוה, באים על-רקע מינוי ועדה לבחינת דחיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים, מ-62 כיום. מרבית הכלכלנים, ובראשם נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, תומכים בדחיית גיל הפרישה - בה בשעה שחברי כנסת שמנעו בעבר יוזמות חקיקה בסוגיה טענו כי המניע האמיתי של האוצר מאחורי דחיית גיל הפרישה הוא הרצון לצמצם את תשלום קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי.

יחס התחלופה הפנסיוני הוא היחס בין הפנסיה, כולל קצבת הזקנה, להכנסה של החוסכים לפני הפרישה. ככל שהיחס נמוך, כך הירידה ברמת החיים עם היציאה לגמלאות תהיה חדה יותר, ולהיפך. מאחר וההכנסה לאחר היציאה לגמלאות מורכבת מקצבת זקנה בגודל קבוע ופנסיה שמהווה אחוז מהשכר - הרי שככל שהשכר הבסיסי נמוך יותר - כך גדל משקלה של קצבת הזקנה בהכנסה שלאחר היציאה לגמלאות, ויחס התחלופה גבוה יותר.

יחס התחלופה הנחשב לסביר הוא 70%, כלומר שההכנסה לאחר היציאה לגמלאות תגיע ל-70% מההכנסה ערב היציאה לגמלאות. השיעור הזה מבוסס על ההנחה שלאנשים בגילאי העבודה יש הוצאות שאין לגמלאים, כמו הוצאות הגעה לעבודה, הוצאה על חינוך הילדים וגידולם והוצאות מימון רכישת דירת המגורים (משכנתא) - הוצאות שמהוות כ-30% מההוצאות בגילי העבודה העיקריים. על-פי התרחיש שמציג האוצר, המבוסס על הנחות לגבי גובה השכר ביחס לשכר הממוצע במשק, צפויים גברים ליחסי התחלופה הנעים בין 85% ל-91%, ונשים ליחסי תחלופה שבין 70% ל-79%.

כך למשל, גבר שעבד וחסך לפנסיה ברציפות מגיל 30 עד גיל 67, והשתכר במשך התקופה שכר ממוצע השווה ל-50% מהשכר הממוצע במשק - ייהנה מיחס תחלופה של 90.7%, בעוד שיחס התחלופה אצל אשה בעלת אותם מאפיינים למעט גיל הפרישה (62 במקום 67) יעמוד על 78.1%. גבר שחסך לפנסיה במשך תקופה דומה ושכרו הממוצע במשך התקופה היה גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק ייהנה מיחס תחלופה של 83.9%, לעומת 70.1% אצל אישה בעלת מאפיינים דומים.

היחס בין פנסיה למשכורת נשים
 היחס בין פנסיה למשכורת נשים