דעה: השופטים מסייעים למדינה לשבור את שביתת הפרקליטים

בימים אלה נוקטים הפרקליטים המועסקים על-ידי המדינה שביתה, שבמסגרתה הם אינם מתייצבים לדיונים או מגישים כתבי בית דין. לפי תקנות סדר הדין האזרחי, כאשר המדינה היא הנתבעת והיא אינה מתייצבת לדיון, רשאי בית המשפט לתת נגדה פסק דין. כאשר המדינה היא התובעת, רשאי בית משפט למחוק את התביעה ולחייב אותה בהוצאות. למרות זאת, נדיר שכך אכן קורה.

השופטים בבתי המשפט מקבלים את שביתת פרקליטי המדינה בהבנה ומאפשרים דחיית דיונים והארכות מועדים. כתוצאה מכך ההליך המשפטי מתעכב ומתארך, ונגרם עינוי דין לצדדים האחרים בתיקים.

האזרח הפשוט אינו זוכה ליחס כזה. במקרה שעורך דין שלו אינו מתייצב לדיון - גם אם זה קורה עקב טעות או תקלה מצערת של עורך הדין - בתי המשפט אינם סלחנים, וברוב הפעמים נפסקות הוצאות נגד הצד שאינו מתייצב.

אמנם ניתן להתפתות לחשוב שהגישה המקלה של בתי המשפט כלפי שביתת הפרקליטים היא מובנת, שכן המטרה היא למזער את הנזק שנגרם מהשביתה. אולם למעשה, סלחנות בתי המשפט מנוגדת להלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה ופוגעת במאבקם של הפרקליטים. בנוסף, הדבר מהווה העדפה פסולה של המדינה ביחס למתדיינים אחרים בבתי המשפט.

ההלכה בבית הדין הארצי לעבודה נפסקה בעניין חברת האוטובוסים מטרודן, שזכתה במכרז של המדינה להסעה ציבורית. עובדי מטרודן שבתו, וכתוצאה מהשביתה לא עמדה החברה בתנאי המכרז. למרות זאת, המדינה לא הפעילה את הסנקציות הנדרשות נגד מטרודן כתוצאה מהפרת ההסכם והמכרז.

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי כאשר המדינה נותנת הקלות למעסיק שזכה במכרז,עקב שביתת עובדי החברה - כמוה כהתערבות אסורה ביחסי העבודה, שכן נזקי השביתה למעסיק, כתוצאה מהפרת חובותיו לצד שלישי, הם חלק ממטרותיה של השביתה.

גם במקרה של שביתת הפרקליטים, כאשר השופט אינו פועל כפי שהיה פועל נגד עורך דין שלא התייצב לדיון, יש בכך משום התערבות פסולה לטובת המדינה בכל הקשור לשביתת הפרקליטים. כאשר הרשות (השופטת במקרה זה) מעניקה הקלות למעסיק (משרד המשפטים) שעובדיו שובתים, יש בכך כדי לצמצם את השפעת השביתה על המעסיק ולפגוע בשביתה. כך, למעשה, מסייעת הרשות השופטת לרשות המבצעת ופוגעת באפקטיביות של השביתה ובאפשרות הלגיטימית של הפרקליטים להשפיע על המדינה באמצעות השביתה.

שביתת עובדים אינה מהווה סיבה מוצדקת לכך שהמעסיק של אותם עובדים לא יתייצב לדיון, ושביתת עובדים אינה מצדיקה את זה שבית משפט יעניק הקלות למעסיקם של אותם עובדים.

לטעמי, הדרך הנכונה שעל השופטים לפעול היא בדיוק כפי שהיו נוהגים במקרה שבו אחד הצדדים היה מודיע שאינו מתייצב לדיון מסיבה לא מוצדקת, או ללא כל הודעה מוקדמת. במקרה כזה, אם המדינה היא התובעת, על השופט למחוק את התביעה ולחייב את המדינה בהוצאות. ואם המדינה היא הנתבעת, על השופט לקבל את התביעה נגדה ולחייב את המדינה בהוצאות.

גישתו המקלה של בית המשפט כלפי המדינה מהווה למעשה התייצבות של בתי המשפט לצד המדינה ונגד הפרקליטים, והיא אינה כדין ואינה ראויה.

■ הכותב הוא מומחה לדיני עבודה ממשרד גורודיסקי ושות'.