מיני-מבחן דרכים: אאודי A1 2016 ספורטבק - פרמיום דחוס

זו לא מכונית להמונים, אבל מי שכסף הוא לא סוגיה בעבורו, ורוצה מכונית עירונית "הגיונית" ששומרת על הסטנדרטים שאליהם הוא רגיל משוק הפרימיום, יתקשה למצוא במחיר הזה אופציה טובה יותר

אאודי / צילום: יחצ
אאודי / צילום: יחצ

בשלהי שנות ה-90' החליטה אאודי שהגיע הזמן למכונית עירונית משלה. לפיכך היא עשתה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, כלומר לקחת מכונית יוקרה ולהקטין אותה לממדים של רכב עירוני.

ה-A2 של 1999 הייתה מכונית שהקדימה את זמנה עם גוף אלומיניום קליל וצריכת דלק שהתקרבה ל-30 ק"מ לליטר. אלא שהיא גם הייתה יקרה ולא רווחית לייצור, מסובכת לתחזוקה (אין גישה של הנהג למנוע) ובמקרה של תאונה רק קומץ מומחים הוסמכו לתקן את גוף האלומיניום שלה. אחרי שנים ספורות החליטה אאודי לחסל את התוכנית.

רק בתחילת העשור הנוכחי חזרה אאודי לפלח, והפעם עם גישה הרבה יותר שמרנית: גרסה אופנתית למכוניות הסופר-מיני של קבוצת פולקסווגן. בחודשים האחרונים נחתה אצלנו ה-A1 לאחר מתיחת פנים, עם מנוע שלושה צילינדרים בנפח 1 ליטר ותג מחיר של פחות מ-130 אלף שקל לדגם אוטומטי. האם מדובר בתרגיל שיווקי, או במיני-פרימיום כהלכתה?

בכל הקשור לעיצוב ומיתוג, אין ספק שמעצבי אאודי יודעים את מלאכת "הפרימיומיזיציה". למרות ממדים חיצוניים קטנים מאלה של רנו קליאו (פחות מ-4 מ' לאורך), המכונית מציגה מרווחי גוף הדוקים להפליא, צביעה עשירה וגריל מהודר עם סמל אאודי ופנסי היי-טק מבוססי LED, שאופייניים למותג. אם מוסיפים חישוקים מהודרים, גג שמש שחור וצביעה דו-גוונית, מקבלים מכונית עם "ססטוס כביש" שבהחלט אינו טיפוסי למכוניות בממדים כאלה.

גם תא הנוסעים מבדל אותה מאחיותיה "העממיות" לקבוצה (פולו, איביזה, פאביה) שחולקות איתה את הפלטפורמה. כל פינה חשופה מדופנת בחומרים יקרים למגע ויוקרתיים למראה, עם הקפדה מרשימה על פרטים קטנים. לוח המחוונים הוא גרסה מוקטנת של ה-A3, מערכת המולטימדיה מקבילה לזו של דגמי אאודי היקרים וכך גם עיצוב ההגה, ידית ההילוכים ואפילו מתגי התפעול. בידוד הרעשים מרשים למכונית כה קטנה.

התחושה הכללית בתא אוורירית ומרווחת, אבל כמובן שזו עדיין מכונית סופר-מיני עם בסיס גלגלים של פחות מ-2.5 מ'. למרות שהכניסה לאחור נוחה יחסית בגרסת החמש דלתות, המושב האחורי מתאים בעיקר לילדים או מתבגרים ואינו מרווח כמו בחלק מהמתחרות.

את מנוע השלושה צילינידרים בהספק 95 כ"ס, שמשודך לתיבת DSG, כבר הכרנו בדגמים אחרים של הקבוצה, ולאחר המפגש איתו ב-A1 המחודשת קל לקבוע שמדובר במנוע הטוב ביותר כיום מסוגו. יש לו מומנט מכובד, דחף מרשים בעליות וביציאות מהרמזור, ביצועים נמרצים למדי (פחות מ-11 שניות), שמושגים בסיוע כיול די אגרסיבי של מחשב התיבה האוטומטית, וחיסכון מרשים בדלק - יותר מ-17 ק"מ לליטר בנסיעה ריאלית בליווי בידוד רעשים מושקע, שמעדן את טרטור השלושה צילינדרים.

המנוע מקבל גיבוי משלדה מצוינת, שכבר פגשנו בפאביה, פולו ושות'. כיול המתלים של אאודי מעודן יותר, ספיגת הזעזועים בעיר מצוינת וגם היציבות הכיוונית ב-130 קמ"ש פלוס על הכביש המהיר לא תבייש את המותג. הוסיפו לכך הגה חד ומהיר יחסית ומשקל עצמי נמוך, וקיבלתם מכונית שלא מתפשרת עם אגף ה-Fun.

מחיר של 128 אלף שקל הוא רף נמוך יחסית למותגי הפרמיום בישראל, אבל כמה תוספות אופנתיות יקפיצו את המחיר לכיוון ה-140 אלף. זו לא מכונית להמונים, אבל מי שכסף הוא לא סוגיה בעבורו, ורוצה מכונית עירונית "הגיונית" ששומרת על הסטנדרטים שאליהם הוא רגיל משוק הפרימיום, יתקשה למצוא במחיר הזה אופציה טובה יותר.

 

צרו איתנו קשר *5988