"ללא פתרון, ניראה בעוד שנתיים כמו בני-ברק"

העיר החרדית אלעד תוכננה והוקמה כיישוב חילוני, שיועד בסה"כ ל-6,200 משפחות (כ-30 אלף תושבים). הקמתה של אלעד החלה בשנת 1991 כמועצה מקומית, ובשנת 1995 הוחלט על הפיכת היישוב לחרדי, כך שיכלול 7,600 משפחות. יעד האוכלוסיה שונה ל-45 אלף תושבים. בשנת 1996 החל היישוב להיבנות, והחל להתאכלס ב-1998. אלעד היתה בין היתר יעד פופולרי למשפחות מבני-ברק, שהתקשו לקנות דירה בעיר היקרה.

בשנים האחרונות נוצרו חוסרים ומצוקת שטחים, במיוחד שטחים למוסדות ציבור. "אלעד הפכה מהר ממועצה מקומית לעיר", מספר ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש. "היום מתגוררים בה 50 אלף תושבים, ויש בה 8,000 יחידות דיור. הבעיה שאין לנו שטחים לבנייה. אנחנו מסתכלים על הבנייה החדשה בראש העין הסמוכה אלינו ואוכלים את הלב".

94% גביית ארנונה

מי שנכנס לעיר אלעד - רק 10 ק"מ מפתח תקווה במערב ו-6 ק"מ מראש העין בצפון - מבין שהחולשות שמהן סובלות ערים חרדיות ותיקות לא קיימות במקרה הזה. הבניינים בעיר חדשים יחסית, יש פארק עירוני, ובהצטלבויות הרחובות הוקמו כיכרות.

"80% מהנשים בעיר עובדות ו-63% מהגברים עובדים", אומר פרוש. "בנוסף, יש אצלנו מה שאין בהרבה ערים חרדיות - 10% מהתושבים הם מהמגזר הדתי-לאומי, וגם אחוזי הגיוס לצבא גבוהים יחסית לציבור החרדי. ברוך השם יש אצלנו 1,800 לידות בשנה, והמספרים לא מסתדרים עם ההיצע הקיים. אנשים ממצוקה מרחיבים דירות קיימות, כי אין לאן לעבור. להערכתי יש 700 יחידות דיור לא חוקיות בעיר, כמעט 10% מהיקף הדיור בעיר, כתוצאה מסגירת מחסנים, חניות, גגות וכו'. אנחנו מחמירים באכיפה של עבירות בנייה, אבל מקלים על מי שמגיש לנו בקשות כחוק להרחבה. אנחנו עיר צפופה, ואם לא יינתן פה פתרון, עוד שנתיים-שלוש אלעד תיראה כמו בני-ברק, ונאבד אותה. אני כבר אומר שלא צריך להקים יותר ערים חרדיות כי הם תמיד ערים במעמד סוציואקונומי נמוך. אבל למה להרוס את הקיימות?".

החולשה הגדולה ביותר של אלעד היום, היא הגבולות שלה. אלעד סגורה ומסוגרת מכל צד. בעבר הוקמו ועדות שונות לחקירת גבולות לעיר, אך ממצאיהן לא הביאו להרחבת העיר בפועל ולשיפור המצב. "שנים אנחנו צועקים שמצד אחד שטח אש, מצד שני גן לאומי, ושהמצוקה שלנו רק הולכת וגוברת", אומר פרוש. "אנחנו לא מתחננים לכסף ולא מבקשים כסף. בעבר היה לעיר חשב מלווה, והצלחנו לאזן את המצב וגם להגדיל את אחוזי הגבייה בעיר מ-70% ל-94% - ש-95% מהם מגיעים מארנונה למגורים. מה שאנחנו מבקשים כבר שנים זה שטח כי המצוקה הולכת וגוברת".

בתוך הקו הכחול של התוכנית העירונית נותרה קרקע זמינה ל-1,000 יחידות דיור, שנמצאות בתכנון, 750 מהן בצפון מזרח העיר ו-250 בכניסה לעיר. זהו המלאי האחרון שקיים. ישנן אלפי יחידות דיור פוטנציאליות נוספות שלא ניתן לתכנן בשל החסמים שמקורם כאמור בשטחים הגובלים בעיר. בין אם בגלל המחצבה בצפון העיר, שמגבילה בנייה במרחק 500 מטרים ממנה (ונמצאת בכלל בתחום השיפוט של המועצה האזורית דרום השרון). בין אם בגלל השטחים הנרחבים במזרח העיר, המוגדרים כבעלי חשיבות אקולוגית וכן שטחי אש של משרד הביטחון, המסרב לפנות או לבנות במקום. מדרום לעיר ניצב יער קולה אשר מונע אף הוא התרחבות של העיר. ממערב לעיר ישנם צירי תנועה מרכזיים - כביש 6, כביש 444 והציר המזרחי של מסילת הרכבת אשר מונעים גם הם את התרחבות העיר.

בימים אלה העיניים באלעד נישאות אל ועדה נוספת לחקירת גבולות וחלוקת הכנסות במשרד הפנים שבוחנת את הנושא, וצפויה לגבש המלצות בקרוב, שיועברו לעיונם של שרי הפנים והאוצר. אל הוועדה הועבר לפני שנה הסכם שנחתם באוגוסט 2015 בין עיריית אלעד למועצה האזורית דרום השרון, שנה לאחר שהוקמה הוועדה. הצדדים סיכמו כי החל משנת 2016 תעביר דרום השרון לעיריית אלעד מחצית מהכנסתה השנתית נטו שמשלמת מחצבת הנסון (מתוך סך ארנונה שנתית של 12 מיליון שקל). מחצבת הנסון, אגב, היא הספקית העיקרית של חצץ לבנייה ולסלילה במחוז המרכז ותל אביב.

בנוסף, נקבע כי הרשויות יפעלו במשותף להקמת אזור תעשייה נוסף שייתן מענה גם לציבור החרדי בשטח 1,000 דונם משטחי המועצה האזורית, מהם 400 דונם משטח קיבץ נחשונים, סמוך לתחנת הרכבת בצומת כביש 6 וכביש 471 דרום. ההכנסות בניכוי הוצאות מנכסים שיפותחו ויוקמו בשטח זה יתחלקו 60% לעירייה ו-40% למועצה, ואזור התעשייה עצמו יהיה שייך לתחום השיפוט של דרום השרון. "אנחנו מחכים להכרעה בעניין כמו אוויר לנשימה", אומר פרוש. "הקמה של אזור תעסוקה גם תסייע כלכלית לאלעד, אבל גם תספק מקומות עבודה איכותיים לציבור החרדי שמתגורר באלעד. זה יהייה העתיד של העיר".

כביש פרוש

אלעד כאמור לא נהנית מהכנסות מארנונה שלא למגורים, זאת למרות שבטבורה של העיר ניצבת קרקע פנויה עם תוכנית מאושרת להקמת 50 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה. הסיבה לכך היא תנאי בתוכנית בניין העיר שקובע שלא ניתן לממש את התוכנית עד לסלילת כביש, שהיום סוף סוף נמצא בסלילה וזכה בעיר לכינוי "כביש פרוש".

בנוסף, ממתינים בעיר גם לשינוי בגישתו של משרד הביטחון לגבי השטחים במזרח העיר, שהם האופק העיקרי אם לא היחיד להרחבת שטחים למגורים. מפרוטוקולים של ועדות גבולות מהשנים האחרונות עולה כי זה שטח אש פעיל יחידי במרכז הארץ, שצומצם משמעותית בשנים האחרונות, אך משרד הביטחון מביע התנגדות לצמצום נוסף של השטח שיפגע ביכולות האימונים של צה"ל וכוחות הביטחון. המשרד גם התנגד להעברת השטח לתחום השיפוט של אלעד, מהלך שיאלץ אותו לשלם ארנונה גבוהה יותר. בעבר הביע משרד הביטחון הסכמה לוויתור על חלק מהשטח לטובת הקמת העיר, אולם בשנים האחרונות הם מסרבים לפנות את השטח.

במכתב תשובה ששיגר חיים בלומנבלט, ראש מטה שר הביטחון בשנת 2014 לפרוש, הוא מציין במפורש כי משרד הביטחון לא יכול להיעתר לבקשתה של אלעד להתרחב מזרחה, מאחר שמדובר "בשטח מרכזי וחיוני לאימוני צה"ל בו נעשה שימוש יומיומי, וממנו כבר נגרעו למעלה מ-40% בשנים האחרונות".

בלומנבלט מדגיש כי בנובמבר 2009, בעקבות פנייה נוספת של המועצה, אישר שר הביטחון דאז גריעה של 1,400 דונם מתחום שטח האש בכפוף לאישור תוכנית הרחבת הישוב בוועדות הסטטוטוריות, אולם "השטחים ממזרח לעיר אלעד קריטיים למערכת הביטחון ועל כן לצערי לא ניתן להיעתר לבקשתך".

גם קק"ל מתנגדת להתרחבות אלעד מזרחה אל השטחים הפתוחים הסובבים את העיר ודרומה אל יער קולה שבתוכו כפר ויקטוריה. קק"ל, בעלת השטחים, טוענת שהיער נחוץ לתושבי אלעד עצמם, ש-60% מהם מתחת לגיל 18. ואם זה לא מספיק, גם רשות הטבע והגנים מתנגדת גם היא להרחבת העיר אלעד מזרחה, דבר שיפגע בנחל שילה המוגדר לשימור.

"נראה כאילו הענישו את אלעד ועזבו"

אחד מתושבי אלעד הוא יקי רייסנר, הבעלים של חברת הנדל"ן רייסדור. "עברנו לאלעד מבני-ברק לפני 15 שנה, והיינו בין 2,000 המשפחות הראשונות לאכלס את העיר החרדית החדשה", מספר רייסנר. "במהלך השנים בנינו באלעד 27 בניינים, מתוכם גם את קניון רייסדור. מ-2010 הבנייה באלעד הסתיימה והעיר חנוקה מכל הצדדים. מאות אנשים מרחיבים את הדירות שלהם לגובה ולרוחב, כי אין לאן להתרחב. צריך להודות שהשיטה של הקמת ערים חרדיות חדשות לא עובדת, אבל גם להודות שהחילוני לא רוצה לראות חרדים בעיר. לכן הפתרון היחיד הוא להרחיב את הערים החרדיות הקיימות - בית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד.

"החרדים הם 20% מהאוכלוסיה בישראל וגם להם מגיע פתרון דיור. הבעיה היא הגבולות, אבל אם רוצים אפשר כמו כלום להרחיב את תחום שיפוט העיר. אין היגיון היום לקיומם של שטחי אש במרכז הארץ. בהחלטה של שר ביטחון אפשר מחר בבוקר לפחות להזיז את שטח האש והאימונים בכמה קילומטרים, כדי לאפשר בנייה של כמה דונמים. זה הרבה יותר פשוט מפינוי בסיסים. אפשר להעביר את המחצבה שמגבילה בנייה אם רק רוצים. אבל זה נראה כאילו הענישו את אלעד ועזבו".

- מה עם זרוע של מסחר ותעסוקה? תקציב עירוני לא יכול להתקיים מכמה אלפי מ"ר בודדים.

"שינוי גבולות כך שאלעד תזכה להכנסות מאזור תעסוקה הוא קריטי. לעיר יש רק דירות, ואף עיר לא יכולה להתקיים רק מדירות. אנחנו רואים שעיריית פתח תקווה שיש לה מסחר ותעסוקה בלי סוף לא נותנת לבנות אצלה יותר מגורים, אז מה תגיד עיר כמו אלעד שיש לה רק מגורים? זה ייתן לעיר אוויר לנשימה. המיקום של אלעד הוא מדהים, אבל עדיין מרכז התרבות ומוקדי המשיכה של הציבור החרדי נמצאים בבני-ברק. אי אפשר להעביר את האדמור מויזניץ' או את ישיבת פוניבז' מבני-ברק לאלעד".