בקשה לייצוגית ב-56 מ' ש' נגד ברימאג: מטעה לגבי נפח המקררים

התובעים: ברימאג, יבואנית מקררי LG ו-BEKO, מפרסמת את נתון נפח הברוטו, אף שהיא יודעת כי הנתון המעניין מבחינת הצרכן הוא נתון נפח הנטו בלבד ■ ייצוגיות דומות הוגשו נגד תדיראן ונגד ראלקו והסתיימו בפשרה ובפיצוי לצרכנים

הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בטענה כי ברימאג, יבואנית המקררים LG ו-BEKO, מפרסמת נפחי מקררים מטעים.

הבקשה להכרה בתביעה כייצוגית הוגשה השבוע, ואם הנושא הזה מוכר לכם - זה לא במקרה: תביעות ייצוגיות אחרות כבר הוגשו בנושא, ושתיים מהן, נגד תדיראן ונגד ראלקו, הסתיימו בפשרה ובפיצוי לצרכנים (פיצוי של כ-20 מיליון שקל המשקף את הרחבת האחריות). תביעה אחרת נגד סמליין (יבואנית סמסונג) עודנה מתנהלת, וכעת כאמור נגד ברימאג הוגשה בקשה דומה.

בכל התביעות עיקר המחלוקת היא הטענה לפרסום נפחים מטעים של המקררים המשווקים לצרכן. הבקשה נגד ברימאג הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי משרד עו"ד איידן-תירוש ושות', אשר ייצגו את התובעים ב-3 התביעות הייצוגיות הנוספות וגרפו לכיסם 1.5 מיליון שקל כשכר-טרחה משתי התביעות שכבר הסתיימו.

הטענה העולה מהתביעה הנוכחית היא שברימאג מפרסמת את נתון נפח הברוטו, על אף שהיא יודעת היטב כי הנתון המעניין מבחינת הצרכן הוא נתון נפח הנטו בלבד, שכן רק בנפח הנטו (או נפח האחסון בפועל) יכול הצרכן לעשות שימוש.

נזכיר כי גם המועצה לצרכנות הצביעה על העיוות שקיים בענף המקררים, לפיו נפחי המקררים המוצגים אינם רלוונטיים.

לטענת התובעים, ברימאג גובה מהצרכנים מחיר יקר על מוצר שאותו הם לא מקבלים בפועל, ועל כן עליה לפצות את ציבור לקוחותיה שהוטעו על-ידה בסכום כולל של 56 מיליון שקל לפחות.

"יבואניות המקררים לא נרתעות מהתביעות הייצוגיות שהוגשו ושבגינן נקבע פיצוי לצרכנים, והן ממשיכות לפרסם נפח מוטעה של מקררים", אמר עו"ד עידן איידן. "המסקנה היא פשוטה: גם לאחר פסקי הדין בעניין תדיראן וראלקו הפרת הדין משתלמת, וכנראה שהסכומים ששולמו עד כה לא הרתיעו מספיק".

בתביעה הפעם, התובעת רכשה מקרר מתוצרת LG אשר לפי המצגים הוצג לה כבעל נפח (כלומר קיבולת תכולה) של 680 ליטר. אחרי ששילמה עבור המקרר כמעט 13,000 שקל, היא קיבלה העתק הזמנה, שם הבחינה כי נפח המקרר כפי שהופיע בתיאור המוצר עמד על 613 ליטר. לטענתה, לאור הפתעתה המוכר ביקש שלא תתייחס לכתוב, באומרו כי הנפח בפרסום הוא הנכון.

לטענת התובעת, אחרי שהמקרר סופק לה, היא הבחינה כי תכולת המקרר קטנה מהמקרר הקודם שהיה ברשותה, ועל כן החליטה להעמיק בבירור. בשלב זה היא גילתה כי ברשימת המקררים המפורסמת על-ידי משרד התשתיות הלאומיות מופיע הדגם האמור כבעל תכולה כוללת של 612 ליטר (לתא המזון ולתא ההקפאה יחד). עוד יודגש כי המידות הללו משקפות את הנחיות המדידה של מכון התקנים, הקובעות כי יש למדוד את הקיבול הפנימי ללא הנפחים שאינם בשימוש.

בתביעה מובאות דוגמאות נוספות של מקררי LG, שנפחם המוצג, כך נטען, גבוה מהנפח של המקררים בפועל, למרות שבחלק מהפרסומים המצורפים לתביעה אף מצוינת המילה "נטו" ליד הנפח המוצג, על אף שבפועל מדובר בנפח גבוה יותר מזה שמכיל המקרר בפועל: הפרסום מתייחס לדוגמה למקרר המוצג כבעל נפח של 635 ליטר נטו, אשר על-פי מדידת מכון התקנים הנפח הרשום לדגם (GR-P269SVJ-W) עומד על 495 ליטר.

התובעים טוענים כי קיבולת המקרר היא פרט מהותי לעסקה, וכי קבוצת הצרכנים שנפגעו מהצגת-השווא לכאורה של נפחי המקררים כוללת כ-10,000 צרכנים שרכשו מקררים מדגמי LG ו-BEKO מדי שנה. התחשיב של 56 מיליון שקל משקף נזק של 800 שקל לכל צרכן שרכש מקרר מהדגמים האמורים ב-7 השנים האחרונות, כלומר 70,000 צרכנים בסך-הכול.