כמעט כל מי שיתהה על מקורה של היידיש - שפתם העיקרית של יהודי מזרח אירופה עד לשואה - יקבל כמעט מיד את אותה תשובה: היידיש היא ניב יהודי שנגזר מהגרמנית, ושמשובצות בו אי-אלה מלים בעברית. קל מאוד להשתכנע בקלות מההסבר הזה; יידיש הרי נשמעת דומה מאוד לגרמנית, ולא מעט דוברי יידיש הבינו גרמנית גם אם חיו הרחק מגבולות גרמניה. אולם השורה התחתונה והלא אינטואיטיבית של מחקר חדש מציעה הסבר אחר ומטלטל.
על המחקר הזה חתומים שני חוקרים: אחד, ד"ר ערן אלחייק, גנטיקאי מאוניברסיטת שפילד, מוכר לקוראי G בזכות הסערה הקודמת שעורר, כשקבע שליהודים אין מוצא גנטי משותף; השני, פרופ' פול וקסלר מאוניברסיטת תל-אביב, עוסק בבלשנות היסטורית.
על-פי מאמר של השניים, שהתפרסם בכתב העת Genome Biology and Evolution של הוצאת אוקספורד, יהדות אשכנז (והיידיש שדיברו) אינה נצר ליהודים שגלו מיהודה לאחר חורבן בית שני ונדדו באירופה עד שהגיעו לעמק הריין, אלא נצר לאוכלוסייה כפרית בצפון מזרח טורקיה, שהמירה את דתה ליהדות מתישהו בין המאה הראשונה למאה הרביעית לספירה.
"תיאוריית ארץ הריין היא ההיפותזה המקובלת", אלחייק מסביר בראיון ל-G. "על-פי התזה הזו, לאחר חורבן בית שני היהודים הוגלו מארץ ישראל על-ידי הרומאים, הגיעו לאיטליה והיגרו לגרמניה, שם אימצו דיאלקט מקומי שהפך עם הזמן ליידיש, ואחר כך נדדו למזרח אירופה והתרבו דרך נס בבייבי-בום שנמשך 500 שנים וחל רק על יהודי מזרח אירופה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.