מיני-מבחן דרכים: ג'יפ רנגייד "לימיטד" - "ג'יפון" אמיתי

אין ספק שלרנגייד יש קסם קשוח ויכולות שטח רציניות, שאין לאף אחד ממתחריו האופנתיים ■ אבל כאשר השואלים והמתעניינים הרבים שמעו את המחיר - 215 אלף שקל - התגובה הקולקטיבית הייתה "כמה?!"

בעוד חודשים ספורים צפוי זיכיון הייבוא הרשמי של קרייזלר וג'יפ בישראל לעבור ידיים, ולצאת לדרך חדשה תחת חברת סמל"ת, יבואנית פיאט. אלא שהדרך ל"קאמבק" של ג'יפ צפויה להיות ארוכה וקשה - ואנחנו לא מדברים כאן רק על שני היבואנים (בינתיים) המקבילים של ג'יפ בישראל, שמחכים עם מלחמת מחירים בקנה. הבעיה המסורתית של ג'יפ בישראל הייתה המיצוב והתמחור, שגרמו לדגמי מותג הרכב להחמיץ עד כה את היסטריית המכירות של רכבי כביש-שטח, שפוקדת את שוק הרכב הישראלי בשנים האחרונות.

ג'יפ רנגייד החדש ממחיש היטב את הבעייתיות. מדובר בכלי אופנתי וקשוח למראה, שמשלב בין פרטי עיצוב אופנתיים - דוגמת פנסים אחוריים מעניינים - לבין סממני עיצוב מוכרים היטב של המותג האמריקאי, שכוללים בין השאר גריל אנכי ומחורץ מעל פגושים מאסיביים בחזית, מפתחי גלגלים רבועים וזנב אחורי זקוף. העיצוב הייחודי, לצד מרווח גחון גבוה מהמקובל וגובה נכבד, גורמים לו להיראות גדול מכפי ממדיו האמתיים, שבפועל אינם חורגים מהמידות הממוצעות בפלח הפנאי העירוני.

כראוי לרכב שמגיע מאיטליה, שחובבת מערבוני ספגטי דוברי איטלקית, עיצוב הפנים של הרנגייד מזכיר את "ארץ המרלבורו" הקשוחה של ג'יפ כפי שהיא נראית מבעד לעיניהם של מעצבים איטלקים לוגמי קפוצ'ינו וחובבי ורסצ'ה. בעמדת הפיקוד מצאנו, למשל, ידית אחיזה קשוחה למראה - אבל מצופה פלסטיק רך - שמזדקרת מעל תא הכפפות, ומערכת מולטימדיה מודרנית של פיאט, שעטופה בטבעת פלסטיק מאסיבית שעליה כתוב "ג'יפ, מאז 1941".

לוח המחוונים עצמו עדכני מאוד וכולל, בין השאר, מסך LCD צבעוני ועתיר גרפים ומידע, שמשובץ בין השעונים האנלוגיים. רמת האבזור בדגם ה"לימיטד" שבו נסענו מכובדת למדי, אם כי ללא עור וללא מושבים חשמליים. פרט לכך התא מרווח למדי, בנוי היטב ונוח - למעט המושב האחורי הנוקשה, והוא מעניק תנוחת ישיבה גבוהה יחסית ותצפית מדויקת לפינות, שתי תכונות רצויות ברכב שטח.

הדגם המאובזר מגיע עם מערכת הנעה מתוחכמת: מנוע 1.4 ליטר טורבו בהספק 170 כ"ס, בדומה לזה של אלפא ג'ולייטה, שמשודך לתיבה מתקדמת בת תשע מהירויות. זו יחידת הנעה בוגרת, חלקה ונמרצת, שלא מתקשה להעניק לכלי הכבד יחסית ביצועים נמרצים (אפס ל-100 קמ"ש ב-8.8 שניות), שיוט נינוח ודחף הולם בעליות תלולות. התיבה האוטומטית עושה עבודה טובה גם בשטח וההילוך הראשון שלה מספק זחילה מבוקרת.

כראוי לרכב אירופי מודרני, הרנגייד מציע שילוב טוב בין נוחות נסיעה להתנהגות כביש, ואלמלא היגוי בעל תחושה מלאכותית ומוזרה היינו מציבים אותו בפסגת הפלח שלו באספקט הזה. הדגם הבכיר מצויד במערכת הנעה-כפולה מקצועית למדי עם בקרה אלקטרונית ויכולת התאמה לתנאי שטח שונים. לא הספקנו לערוך לכלי מבחן שטח כהלכתו, אך אם לסמוך על עמיתינו מעבר לים, שבחנו אותו במסלול משבר-השלדות של "מואב" ביוטה, הכלי לא יבייש את המורשת של המותג.

וכאן אנחנו חוזרים לנושא המיצוב והתמחור. אין ספק שלרנגייד יש קסם קשוח ויכולות שטח (בדגם המאובזר) רציניות, שאין לאף אחד ממתחריו האופנתיים. זה גם הדגם היחיד שראוי - חוקית ומעשית - לתואר "ג'יפון", והוא זוכה להרמת בוהן הן בקרב חובבי שטח מושבעים הן בקרב עירוניים אופנתיים. אבל כאשר השואלים והמתעניינים הרבים שמעו את המחיר - 215 אלף שקל - התגובה הקולקטיבית הייתה "כמה?!"