פיץ' מותירה את הדירוג של ישראל על A ומעלה את התחזית

החיובי: התחזקות החשבונות החיצוניים, התקדמות ביחס חוב-תוצר ■ הסיכונים: מתיחות גיאופוליטית,  עימותים צבאיים מול טרוריסטים במדינות השכנות, והגרעין האיראני ■ שר האוצר: "נמשיך לפעול באחריות ובשיקול דעת"

שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור

מתנה לפסח: חברת דירוג האשראי הבין לאומית Fitch העלתה היום (ה') את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל על החוב במטבע חוץ ל"חיובית" ואשררה אותו ברמה של "A". בכך חוזרת פיץ' ומעלה את תחזית הדירוג לאחר שהורידה אותה מ"חיובי" ל"יציב" בסוף 2014.

משמעות המהלך היא שדירוג האשראי של ישראל עשוי לעלות בחודשים הקרובים ועשויות להיות לו השפעות גם על דירוג ישראל בשתי הסוכנויות האחרות, מודי'ס ו-S&P שכרגע מדרגות את ישראל בתחזית דירוג יציבה. דירוג האשראי של ישראל עומד על A בפיץ' A+ ב-S&P ו-A1 במודי'ס.

שר האוצר משה כחלון  הגיב לדוח ואמר כי "מדובר בהבעת אמון בכלכלה הישראלית. נמשיך לפעול באחריות ובשיקול דעת להגברת הצמיחה ולשמירת היציבות של המשק בישראל, לצד מאבק להורדת יוקר המחיה ולצמצום פערים חברתיים".

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "הדוח מדגיש את החשיבות הרבה של ניהול חוב אחראי לצד הורדת יחס החוב לתוצר, לצורך שיפור דירוג האשראי. בנוסף, חברת הדירוג משבחת את מבנה החוב וניהולו ואת הגמישות המימונית של הממשלה, המתבטאת בשוק מקומי עמוק ונזיל וגישה לשווקי ההון הבינלאומיים".

פיץ' מדגישה כי החשבונות החיצוניים של ישראל המשיכו להתחזק בשנת 2015. העודף בחשבון השוטף התרחב לרמה של 4.6% מהתוצר ויתרות המט"ח של בנק ישראל טיפסו ל- 90.6 מיליארד דולר (סכום השווה ל- 10.9 חודשים של תשלומים חיצוניים שוטפים).

מעמדה של ישראל כמלווה נטו השתפר והגיע לרמה של 43% מהתוצר, לעומת 35.4% בשנת 2014 ו-27.4% בשנת 2008. נתון זה כפול מהנתון החציוני של מדינות בדירוג A ומעט גבוה בהשוואה לנתון החציוני במדינות המדורגות AA. חברת הדירוג צופה כי העודף בחשבון השוטף ישמר בשנים 2016-2017.

שיפור ביחס חוב-תוצר

בדוח אף נכתב כי בשנים האחרונות נרשם שיפור בהפחתת יחס החוב הציבורי לתוצר לכיוון הנתון ההשוואתי במדינות הייחוס של ישראל, למרות שהמימון הציבורי מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות A. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד מ- 95.2% בשנת 2003 ל- 64.9% בסוף שנת 2015. למרות זאת, נתון זה גבוה לעומת הנתון החציוני במדינות הייחוס העומד על 44.6%.

הדוח מציין עוד כי יחס החוב הציבורי לתוצר הוסיף לרדת בשנת 2015 הודות לקיטון בגרעון הממשלה לרמה של 2.1% מהתוצר, הנתון הנמוך ביותר משנת 2008. הגרעון הצטמצם בעקבות הגדלת ההכנסות. גם היעדר תקציב מאושר עד לאמצע חודש נובמבר 2015 סייע בכך. חברת הדירוג צופה כי הגירעון יתרחב בשנת 2016 וכי יחס החוב הציבורי לתוצר יוותר יציב במהלך השנים 2016-2017.

האנליסטים מציינים בנוסף כי מדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה. במדינה שוק מקומי עמוק ונזיל, גישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים, תוכנית פעילה של מכירת אגרות חוב ליהודי התפוצות ותכנית ערבויות של ממשלת ארה"ב במקרה של זעזוע בשווקים.

פיץ' מסבירה כי הרמה הנמוכה של החוב במטבע חוץ מסייעת להסביר מדוע התחזית על החוב במטבע מקומי לא עודכנה אף היא ל'חיובית'. חברת הדירוג חוזה כי במידה ויחול שיפור בדירוג האשראי של החוב במטבע חוץ, הדירוגים של החוב במטבע מקומי ובמטבע זר יהיו זהים.

בדוח מצוין כי הפקת גז בשדה 'תמר' מאז 2013 ייתרה את הצורך ביבוא גז טבעי והביאה לשיפור בחשבונות החיצוניים. עם זאת, פיתוח שדה הגז הגדול יותר 'לוויתן' אינו ודאי, בהמשך להחלטת בית המשפט העליון באפריל 2016 שלא לאשר את מתווה הגז המוצע. בכל מקרה, במידה ופיתוח לוויתן יתקדם כמתוכנן, ישראל תוכל להפוך ליצואנית גז החל משנת 2020. הפקת הגז לא היתה צפויה להתחיל במהלך תקופת התחזית של פיץ', כך שעיכובים אלו אינם משפיעים על התחזיות החיצוניות והפיסקליות של חברת דירוג האשראי.

האנליסטים מציינים כי הצמיחה במשק האטה בשנים האחרונות. בשנים 2012-2015 עמדה הצמיחה השנתית בממוצע על 2.8%, בהשוואה ל- 4.5% בשנים 2004-2011. ההסבר לכך נעוץ במספר גורמים וביניהם גידול איטי באוכלוסיית גיל העבודה, תוספות בעלות פרודוקטיביות נמוכה יותר לכוח העבודה, האטה בסחר העולמי ואתגרים הנוגעים למידת התחרותיות. בתגובה לכך, נכתב בדוח, הממשלה מבקשת להחיל מספר רפורמות מבניות כדי לשפר את מידת היעילות בשווקים מסוימים ואת הסביבה העסקית בכללותה, כמו גם עידוד ההשתתפות בכוח העבודה.

הדוח מציין את האינפלציה השלילית בשנת 2015 בשל מחירי סחורות נמוכים, התחזקות המטבע ואמצעים שננקטו על מנת לעודד תחרות. בפיץ' צופים כי ביקושים מקומיים איתנים ללא השפעת גורמים חד-פעמיים, יסייעו להעלאת האינפלציה לחלק התחתון של טווח היעד שעומד על 1%-3% בשנת 2017.

האנליסטים מציינים לטובה את המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל שהביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש גבוהים משמעותית מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת ומעודדת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק. עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל. לפי חברת הדירוג, הממשלה אף מתמודדת עם מספר אתגרים סוציו-אקונומיים במונחים של אי שוויון בהכנסות ואינטגרציה חברתית.

להערכת חברת הדירוג, הסיכונים הפוליטיים מכבידים על דירוג האשראי של ישראל. המערכת הפוליטית המקומית עשויה להיות סוערת, עם ממשלות שבדרך כלל לא מסיימות קדנציה מלאה. לא נראה כי למפלגות בקואליציה הנוכחית יש תמריץ לפירוקה של הממשלה והקדמת הבחירות, אולם הקואליציה נותרת פגיעה בשל רוב של חבר כנסת אחד בלבד.

בדוח נאמר כי המבחן הבא עמו תתמודד הממשלה יהיה העברת התקציב לשנים 2017-2018. פיגועים בלתי מתואמים אך תכופים על ידי צעירים פלסטינים וערבים ישראלים המשיכו להתרחש בעוצמה משתנה מאז ספטמבר 2015. אף על פי שפיגועים אלו לא הסלימו לכדי אינתיפאדה שלישית בשלב זה, הם משקפים את חוסר ההתקדמות בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. הסיכויים לקיום תהליך שלום ריאלי נותרו קלושים.

האנליסטים של פיץ' צופים כי מדינת ישראל תמשיך להתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים, אולם פרופיל הדירוג שלה הוכיח חסינות אל מול עימותים תקופתיים וזעזועים פוליטיים על פני פרק זמן ממושך. גבולות המדינה שקטים באופן יחסי כעת, אך עימותים צבאיים מול טרוריסטים וקבוצות מיליטריסטיות במדינות השכנות מתלקחים לסירוגין ועלולים להזיק לפעילות הכלכלית. המלחמה המתמשכת בסוריה מהווה סיכון לישראל ולמדינות שכנות נוספות שעלולות להשפיע על ישראל, אם כי ההשלכות הישירות של עימות זה על המדינה היו זניחות עד כה. יישום הסכם הגרעין בין איראן למעצמות ימשיך להוות מקור לדאגה עבור ישראל.

לסיכום, בפיץ' מעריכים כי התחזקות מתמשכת של החשבונות החיצוניים, שיפור בסביבה העסקית אשר תעלה את מידת הביטחון בחשבונות החיצוניים ובכלכלה, התקדמות נוספת בהפחתת יחס החוב הציבורי לתוצר או הקלה מתמשכת בסיכון הפוליטי, יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע במידה ותתרחש הידרדרות מתמשכת ביחס החוב הציבורי לתוצר, הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי או הרעה במצב החשבונות החיצוניים. 

 

 

צרו איתנו קשר *5988