הטכנולוגיה מגיעה לביטוח הלאומי: רובוטים יסייעו לקשישים

המוסד לביטוח לאומי לא מזוהה בהכרח עם חדשנות או טכנולוגיה. למרות זאת, ייתכן שדווקא הגוף הזה יוביל בעתיד למימוש גורף ומסקרן של חזון "הבית החכם" בישראל.

הביטוח הלאומי אחראי לסייע למטופלים סיעודיים ובקרוב הוא מתכוון לקחת את תפקידו צעד אחד קדימה, ולפרסם מכרז להפעלת שירותי בית חכם וחיישנים לבישים לאותם מטופלים.

השירותים המדוברים מגוונים מאוד והם כוללים למשל חיישנים לאיתור דליפות גז והצפות מים, סנסורים שיזהירו מפני נפילות ויזעיקו עזרה, חיישנים שיבדקו כמה זמן המטופלים - בדרך כלל קשישים - מבלים בשירותים, במיטה או בכורסה, באיזו תדירות הם פותחים את המקרר, האם הם מתקשרים עם העולם וכן הלאה.

פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל בית החולים הדסה לשעבר וכיום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מסביר: "ביטוח לאומי אחראי על הטיפול הסיעודי בכל הישראלים שזקוקים לטיפול כזה אך עדיין אינם מאושפזים במוסד, אלא ממשיכים לשהות בביתם.

"זהו התחום היחיד שבו האחריות של בט"ל מתבטאת במתן שירות ולא במתן קצבה. זו הגמלה הגדולה האחרונה שהוכנסה לסל הגמלאות באזור שנות ה-80. חשבו אז שזו תהיה גמלה קטנה, אך האוכלוסייה מתבגרת והרפואה משתפרת, ויש היום הרבה יותר קשישים סיעודיים בבתים. כיום אנחנו מטפלים בכ-160 אלף איש, בתקציב של כ-6 מיליארד שקל".

בשנים האחרונות מאפשר הביטוח הלאומי להמיר חלק משעות הטיפול להן זכאי האזרח לשירותים טכנולוגיים, למשל שירות של לחצן מצוקה, וכן לשירותים אחרים שאינם טיפול כמו מוצרי ספיגה חד פעמיים, שירותי כביסה ומעון יום.

גישת הבית החכם אמורה לפעול על בסיס אותו העיקרון - הקשיש "ישלם" עבור השירות בהפחתה מסוימת של שעות הטיפול להן הוא זכאי.

"התהליך יתחיל בלימוד שגרת חייו של הזקן", אומר מור יוסף, שאינו מהסס להשתמש במילה שאינה נחשבת לפוליטיקלי קורקט - כדי להבדיל בין מי שנמצאים בשלב הראשון והמתפקד לגמרי של הגיל השלישי, לבין מי שנמצאים כבר בחלקו האחרון. "תוך כשבוע שבועיים נלמד את השגרה - כמה זמן הוא שוהה בשירותים, כמה פעמים ביום הוא פותח את דלת המקרר, מתי הוא מתעורר בבוקר בדרך כלל וכמה זמן דרוש לו לצאת מן המיטה. המטרה היא להתריע מתי יש חריגה מן השגרה, ואז תהיה קריאה למוקד או לבן משפחה".

- מה נחשב לחריגה מן השגרה?

"למשל מצב שבו אדם לא זז הרבה זמן, או לא קם מן המיטה בבוקר או לא פתח את המקרר, כלומר אינו אוכל מספיק, או שפתח את המקרר לעיתים קרובות מאוד, שזה סימן לאי שקט, או שלוקח לו יותר זמן מבעבר להגיע מנקודה לנקודה בבית, מה שיכול לאותת על התפתחות של מחלה ניוונית.

"כל יכולות הניטור הללו קיימות בעולם, ומבדיקה שערכנו הן יכולות להיות זמינות במחירים שאנחנו יכולים להתמודד איתם".

"חשוב שיהיה מישהו בצד השני"

המכרז לא כולל מצלמות במעגל סגור, משום שרוב המבוגרים חשים שזו חדירה לפרטיות, ללא צורך.

מאחר שמדובר בטכנולוגיה חדשה, המכרז אינו כולל דרישה להוכחת ניסיון בתחום הבית החכם, אלא רק ניסיון רלוונטי בתחומים משיקים.

לדברי מור יוסף, "החברות מנדנדות לנו שנצא כבר במכרז, וטוב שכך. חלק מן הטכנולוגיות הללו כבר קיימות בגרסאות ראשוניות כ-20 שנה, אבל דורשות עדיין מזעור, הפחתת עלויות והכי חשוב - שמישהו יהיה בצד השני".

הוא מציין כי ייעשה מאמץ למנוע מאותו זכיין למכור מוצרים נוספים לסיעודיים המשתמשים במערכת. "זה קהל שבוי שאין לו כסף. אנחנו לא רוצים שעכשיו ימכרו לו גם מערכת רפואית יקרה שהוא לא בהכרח צריך".

אורנה זמיר, מנהלת אגף הסיעוד בביטוח לאומי, מסבירה כי "הטכנולוגיה הזו עשויה לדחות את השלב שבו מכניסים עובד זר הביתה. לעיתים קרובות הסיבה להכנסת עובד היא לא הטיפול בפועל, אלא הרצון לשמור על ביטחונו של האדם הסיעודי".

במקביל, הביטוח הלאומי נמצא במשא ומתן עם מיזם חדשני שמקים מייסד די בי מושן לשעבר זיו אופק - זירה פיזית לבדיקת פתרונות לאתגרי הגיל השלישי.

מדובר במתחם המדמה בית ואת הסביבה הקרובה שלו, שבה ייפגשו גורמים רב-תחומיים מתחומי הטכנולוגיה, השירותים והמחקר, על מנת לפתור יחד את בעיות הגיל השלישי.

מור יוסף חשף את התוכנית בהרצאה שנשא בכנס הבינלאומי לרובוטיקה שקיים האיגוד הישראלי לרובוטיקה בהרצליה. מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן, הכריז בכנס, כי ב-2017 ייצא קול קורא של משרדו, כשאחד הנושאים המרכזיים בו הוא מחקר בתחום הרובוטיקה.

"אנחנו לומדים היטב את תחום הרובוטיקה", אומר מור יוסף, "יפן היא המדינה המובילה בתחום הזה, ושם הרובוטים כבר נמצאים בשימוש בטיפול בקשישים.

"קיימים רובוטים שמלווים את המבוגר בבית ומתריעים אם קורה לו משהו, רובוטים שמגישים תרופות במינון מדויק ובזמן ומוודאים נטילה; רובוטים שמסייעים בהרמה והובלה של מבוגרים משותקים; רובוטים לפיזיותרפיה וגם רובוטים שלוחשים למבוגר מיהו האדם שנכנס בדלת כדי להימנע מבעיות זיהוי מביכות. הרובוטים הטיפוליים יכולים להיראות כמו חיית מחמד חמודה, שהיא למעשה מחשב".

זמיר: "אם רובוט יכול לנקות את הבית של המבוגר, אז הוא מפנה את המטפל הסיעודי לשבת ולשוחח איתו ואולי לשחק איתו משחק. הרובוט לא יחליף את המטפל, כי את הקשר האנושי תמיד צריכים".

"הבעיה הגדולה של הזיקנה - בדידות"

העתיד כולל למשל רובוטים שיכול לעזור למבוגר לקום במקרה שנפל; רובוט שמזהה הפרעת קצב לב באמצעות תקשורת עם חיישן לביש, ונותן שוק חשמלי; רובוט שיודע להלביש, לנגב צרכים ולרחוץ אנשים תוך שמירה על פרטיות; רובוט שיכול להרים ולהפוך אדם משותק בתדירות שהוגדרה מראש כדי למנוע פצעי לחץ ועוד.

"ועדיין הבעיה הכי גדולה של הזיקנה היא בדידות", אומר מור יוסף. "אז אחד הרובוטים ישוחח עם האדם על ספר שקרא, על סרט, על תחומי העניין שהיו לו פעם, כדי להתמודד עם אובדן זיכרון. הבדידות בישראל היא עוד יחסית מתונה לעומת הבדידות במדינות אחרות, בהן התא המשפחתי רופף יותר והמרחקים גדולים".

- זה נשמע לכם הגיוני שהחבר הכי טוב של אדם מבוגר הוא רובוט?

זמיר: "ממילא קיימת הסתגרות בגיל הזיקנה המאוחרת. כך שהרובוט ממלא חלל שבכל מקרה קיים. אם נשכיל לדאוג במקביל לקשר האנושי, תמיד תהיה לקשר האנושי קדימות".

מור יוסף מדגיש כי השירותים הרובוטיים, לעומת שירותי החישה וההתראה שתוארו לעיל, לא בהכרח יינתנו על ידי בט"ל ואילו זמיר מבהירה שהאחריות של הביטוח הלאומי מוגבלת.

"אנחנו לא מוסד רפואי ואיננו נוטלים אחריות של התראה רפואית", היא מסבירה, "כמו למשל עלייה או ירידה של רמת סוכר או סיכון להתקף אי ספיקת לב. המטרה שלנו היא רק להתריע שיש שינוי בשגרת החיים, שמקורו לפעמים באירוע רפואי, אבל מרגע קרות האירוע האחריות עליו היא של מערכת הבריאות.

"אנחנו גם לא מתריעים מפני פריצות, כי זה שייך לחברות הביטוח. שריפות הכנסנו בגלל נרות השבת - לכן האש נחשבת לחלק משגרת החיים". מור יוסף מודה שקשה להפריד בין התחומים: "הטכנולוגיה תחייב את כל המערכות לעבוד ביחד. זה קורה בהרבה תחומים".

"זה בוודאות יחסוך כסף"

מור יוסף מציין כי הרובוטים הרפואיים נכנסו לשימוש קודם כל ביפן, משום שמדובר בשחקנית משמעותית בתחום הרובוטיקה וגם במדינה מזדקנת שבה שיעור גבוה של זקנים מתגוררים בבתי אבות. בישראל, לצורך ההשוואה, אחוז הקשישים שממשיכים להתגורר בבתיהם הוא הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD.

- אתם לא חוששים שאם תצליחו להשאיר יותר מבוגרים בבית, זה יגדיל את הדרישה לתקציבים שלכם?

מור יוסף: "אז מה?! אנחנו לא שוקלים את השיקול הזה. אולי בט"ל עצמו יצטרך יותר תקציב אבל למדינה זה בוודאות יחסוך כסף, על ידי האצת הטיפול ומניעת החמרה של בעיות רפואיות, דחיית כניסה למוסדות סיעודיים ודחיית העסקת עובדים זרים".

- ולסיום, שאלה אישית - מה משך אותך, אחרי משרה יוקרתית של ניהול בית חולים, למוסד בעל תדמית בעייתית כמו ביטוח לאומי?

מור יוסף: "אם הייתי יודע לאן אני נכנס, זה היה מושך אותי יותר! ההשפעה של התפקיד הזה היא מעבר לכל דבר שעשיתי בחיים, זו נגיעה בכל אדם במדינה, עם ערך לאומי. כרופא עזרתי לאדם הבודד, ואז להרבה אנשים כמנהל בית חולים ועכשיו להמוני אנשים. ביטוח לאומי פוגש אנשים גם ברגעים היפים שלהם, עם קצבת לידה וקצבת ילדים, אבל אני נמשכתי דווקא לגעת באנשים ברגעים הקשים".

"אנשים שיום אחד הם חשובים ופעילים, נשאבים למחרת לריק מוחלט"

זיו אופק, שייסד את חברת די בי מושן, מקים בבאר-שבע זירה רב-תחומית שתסייע בהטמעת הבתים החכמים שיסייעו לקשישים

זירת החדשנות הרב-תחומית לגיל השלישי, שמקים זיו אופק בתוך מרכז החדשנות הדיגיטלית CDI שבבאר-שבע, היא אחד המיזמים הייחודיים והמתקדמים בתחום בעולם. בשנים האחרונות צצות זירות "בית חכם" שבהן אפשר להתנסות בהטמעת טכנולוגיות בתחום הזה. אופק מעוניין לקחת את הרעיון הזה כמה וכמה צעדים הלאה.

אופק הוא מייסד די בי מושן, שהייתה חלוצה עולמית בתחום הבריאות הדיגיטלית עד שנמכרה ב-2013 תמורת 235 מיליון דולר. הוא מסביר כי "המטרה היא לבנות מרחב פיזי גדול שבתוכו ישנו בית לדוגמא של קשיש, שהוא בין היתר 'בית חכם'. אנחנו עוטפים את הבית בחמש זירות - משפחה (דור ראשון ושני); רפואה; חינוך - גם של המבוגרים עצמם לאוריינות דיגיטלית וטכנולוגית וגם יחסי גומלין בין הקשיש לבין בני נוער, לשני הצדדים; ביטחון אישי וכן כל מרכיבי איכות החיים.

"זיהינו כמה גורמים רלוונטיים שאנחנו רוצים להביא אל המתחם - המבוגרים עצמם והמשפחה כמובן, מערכת הרווחה - עובדים סוציאליים, סיעודיים וכדומה - ולכן ביטוח לאומי כנראה יהיה אחד השותפים המובילים שלנו, חוקרים וסטודנטים - לכן יש לנו שת"פ הדוק עם אוניברסיטת בן גוריון בהובלת פרופ' רבקה כרמי וכן מעגל של טכנולוגיה - אנחנו נזמין למרחב הזה סטארט-אפים שיוכלו להתייעץ ולהתנסות עם כל הגורמים האחרים. מה שחשוב כאן הוא השיח המחבר בין כולם".

אופק מדגים: "בין עולם הבריאות והרווחה אין היום תקשורת. לפעמים חולה סוכרת מבוגר מגיע לרופא ומיד רואים שמשהו לא בסדר. הרופא לא יודע שהוא לוקח את התרופות חודש אחד, וחודש אחר נותן לאשתו, כי אין להם כסף לקנות תרופות לשניהם".

- וואו. זה רומנטי בדרכו.

"זה קורה המון. הם לא יודעים איזה נזק הם עושים לעצמם. לו רק הרופא היה יודע את זה, הוא היה מבין שאין תועלת בלשחק עם המינונים, לכעוס על החולה או להסביר שוב כמה חשובות התרופות". איש הרווחה עשוי להכיר את המצב הכלכלי, אבל אין לו קשר עם הרופא.

"המטרה שלנו היא לבוא לא מהטכנולוגיה ולא מהצרכים של המבטח, אלא ממש מהצורך של הקשיש, ולבדוק במהירות אם אמנם אנחנו מצליחים לענות לצורך הזה בזירה שמדמה ככל האפשר את העולם האמיתי. אם רעיון מסוים לא עובד, להרוג אותו מהר, ואם הוא עובד - להרחיב אותו מהר, לפיילוט בזירה שלנו ואחר כך בבתים לדוגמא בקהילה ואחר כך בעיר לדוגמא וכדומה. ראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ', כבר התגייס לעניין יחד עם מחלקת הרווחה שלו".

שותפים נוספים משמעותיים לפרויקט, שמאוגד כחל"צ, חברה לתועלת הציבור, הם ג'וינט ישראל וכן חברת עמל סיעוד, המפעילה כ-15 בתי אבות וכן מעניקה שירותי סיעוד בבתים. נערכות שיחות גם עם כמה חברות מסחריות נוספות, עם משרד הבריאות ועם משרד הרווחה. אוניברסיטת בן גוריון כאמור נרתמה לעניין. אנחנו משתפים פעולה עם מעבדת הרובוטיקה בראשות פרופ' יעל עידן, שתעזור בהקמת מעבדת רובוטיקה בתוך המתחם".

ההשקעה בפרויקט תסתכם במיליוני דולרים והבניה תחל באזור יולי, כשבספטמבר המרכז אמור להיות פעיל. "עלות זירות 'בית חכם' שמסונפות לאוניברסיטאות אחרות בעולם, מגיעה ל-50-60 מיליון דולר, וראיתי גם זירה בה הושקעו 100 מיליון".

אופק מציין כי הבעיה איתה מתמודד העולם היא אדירה. "ביפן נמכרו השנה לראשונה יותר חיתולים למבוגרים מאשר חיתולי תינוקות. ב-2023 יחיו בעולם יותר בני 65 ומעלה מאשר בני אפס עד 40. מי שנולד היום יגיע בממוצע לגיל 91, אחד מעשרה יגיעו ל-100 ואחד משלושה עד 110. אנחנו מדברים על 30 שנה של פנסיה. מה עושים עם השנים האלה? אנשים שיום אחד הם חשובים ופעילים, נשאבים למחרת לריק מוחלט. אמרו לי 'התחום הזה לא סקסי', אבל לדעתי זה התחום היחיד שרלוונטי לכולם, בכל הדורות".

איך מטפלים בריבוי הקשישים ביחס למחסור בכוח אדם זמין? גם כאן החשיבה של אופק היא מקורית. "מערכת הבריאות בחסר. מערכת הרווחה בחסר. יש מערכת אחת בארץ שהיא בעודף ולא בחסר, וזו מערכת החינוך. יש לנו משאב אדיר של תלמידים מוכשרים שבמקום 'מחויבות אישית' כמו היום יכולים לעשות 'מחויבות אישית דיגיטלית', לבדוק את ההתראות הבריאותיות של קשישים, לעזור להם לטפל בפיננסים שלהם, כל ילד על אלף קשישים. מערכת החינוך תגיד 'זה לא אני', מערכת הבריאות תגיד 'זה סיכון גדול מדי', אבל חייבים לנסות. לא יקרה כלום עד שלא נשבור את החומות בין התחומים".