"הממשלה לא אפקטיבית. צריך שיטת ממשל דו-מפלגתית"

עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד: "בישראל יכול להיבחר ראש ממשלה שסבור שיש להגביר את פתיחת השווקים לתחרות, אבל בסופו של מו"מ קואליציוני הוא ימנה לתפקיד שר אוצר שסבור שדווקא יש ליישם מדיניות רווחה כמו בשבדיה"

עו”ד אבי הלוי / צילום: איל יצהר
עו”ד אבי הלוי / צילום: איל יצהר

בחודש הבא ימלאו 17 שנה לייסוד "התנועה לקידום דמוקרטיה דו-מפלגתית בישראל" שעליה הכריז עו"ד אבי הלוי, מומחה בדיני מפלגות ותורת המשפט הפוליטי, במושבה כנרת שבגליל. הייתה זו תנועה על-מפלגתית, שמייסדיה השתייכו לזרמים פוליטיים שונים. התנועה, כמו תנועות רבות שקמו לפניה ואחריה, לא האריכה חיים. אבל הלוי כל הזמן ממשיך הלאה - חוקר, כותב, מתכנן, עובר מפה לשם, מוזמן להרצות, מפיץ, עושה נפשות ואוסף תמיכה לדרך שהוא מציע, גם בקרב פוליטיקאים בעבר ובהווה, מרוב החלקים של המפה הפוליטית.

החגיגה הדמוקרטית הדו-מפלגתית שמתקיימת בימים אלה בארה"ב, והידיעה שבחודש נובמבר השנה ייבחר שם ממשל יציב שיקבל הזדמנות להוכיח עצמו, לטוב או לרע, למשך ארבע שנים לפחות, מעוררת קנאה ומחממת מחדש את השיח על שינוי שיטת הממשל בישראל עתירת המפלגות, עמוסת הצבעות אי-אמון, עם בחירות כל שנתיים-שלוש, חילופי שרים כל שנה וחצי בממוצע ושיתוק כרוני ומתמשך ביישום חוקים ורפורמות. כל זה החזיר אותנו להלוי ולרעיון שתי המפלגות.

אבל רגע לפני שנצלול עם הלוי לנבכי השיטה הדו-מפלגתית, נזיז את הפיל שעומד באמצע החדר. משנת 2006 משמש הלוי היועץ המשפטי של הליכוד, מייצג אותה בכל מערכות הבחירות מול רשויות המדינה ובערכאות משפטיות, ומייעץ לכל מוסדות התנועה בכל הקשור לחוקתה ולדיני מפלגות. הוא מלווה את ראש הממשלה בנימין נתניהו משנת 1992. נתניהו הוא שמינה את הלוי לתפקידו במפלגה. שרים, פוליטיקאים ששואפים להיות שרים וראשי ממשלה וכל אלה שנושפים בעורפו של נתניהו, טוענים שמינוי הלוי כיועץ המשפטי של התנועה הוא מבחינת רה"מ מינוי אסטרטגי שאיפשר ויאפשר לו לכהן כיו"ר הליכוד עוד שנים רבות.

- האם השיטה שאתה מציע אמורה או מיועדת לשרת את נתניהו?

הלוי: "השיטה הזו טובה למדינת ישראל. היא טובה לנתניהו, היא טובה למתחריו, טובה ליצחק הרצוג ולכל מי שיעמוד בכל זמן שהוא בראש מפלגה שפניה לשלטון".

- האם הדרך שאתה מציע בנויה על דמותו של נתניהו?

"לא, מה פתאום? המודל האמריקאי הדו-מפלגתי, וגם זה הנהוג באנגליה, מהווים השראה למדינות אחרות, מערביות ומתקדמות. גם לחברי כנסת ומפלגות שמאל, ימין ומרכז בישראל".

- ברור לך שהקרבה ארוכת השנים שלך לנתניהו, והעובדה שאתה מינוי אישי שלו, עלולה להסית את תשומת הלב מתוכן הרעיון שאתה עושה לו נפשות זה שנים?

"הליכוד היא תנועה בעלת מסורת דמוקרטית ארוכת שנים, עם מוסדות שבהם מתקיים שיח אסרטיבי על דמות המפלגה והשליטה בה. הגישה שלי היא שבתפקידי כיועץ המשפטי של מפלגת השלטון אני חב חובת אמון ליותר מ-100 אלף מתפקדי הליכוד, למאות אלפי אזרחים שהצביעו ליכוד ובראש ובראשונה לרשויות המדינה שהמפלגה ומוסדותיה מתנהלים בהתאם לחוקיה. המשחק הפוליטי במפלגה מתנהל בהוגנות ובהגינות. אני כמובן חבר ליכוד ומזדהה עם תפיסת העולם של הליכוד. אני שמרן, יהיה מי שיאמר רפובליקאי".

- אנא השלם, ברשותך: נתניהו ואתה...

"אני מעריך מאוד את נתניהו וחושב שהוא אחד מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו. אם שיטת הממשל בישראל הייתה יציבה יותר, כזו שהייתה מאפשרת לראש הרשות המבצעת להתוות מדיניות ולבצעה, אז היכולות של נתניהו והניסיון שלו היו מביאים אותנו הרבה-הרבה יותר קדימה ולמעלה".

- מה הבעיה של הממשלה כאן?

"שיטת הממשל בישראל, שבה הממשלה מורכבת מפסיפס של מפלגות ועוסקת בהישרדות, פוגעת באפקטיביות של הממשלה וביכולת שלה למשול. דמוקרטיה פרלמנטרית, הנהוגה גם בישראל, פועלת טוב רק כשמפלגת השלטון זוכה לרוב בבית המחוקקים, כמו באנגליה. אבל בישראל כבר הרבה שנים אין מפלגה גדולה עם רוב בכנסת. המפלגה הגדולה בישראל כיום, הליכוד, מחזיקה בסך הכל ב-25% מהמושבים בפרלמנט, בכנסת. בתחתית הרשימה האירופית.

"יש לכך השפעות בכל תחומי החיים החברתיים והכלכליים. אחד הסימפטומים שמאפיינים את הממשל בישראל הוא חוסר ודאות לגבי השאלה מה תהיה המדיניות של הממשלה בתחומי המשק השונים. אזרחים בוחרים מפלגה וראש מפלגה בהתאם לתפיסת העולם שלהם, אבל לא יכולים לצפות אם תפיסת העולם של המפלגה שבה בחרו ושל העומד בראשה תיושם. זה קורה אפילו כאשר המפלגה שלהם נבחרה ויושב ראש המפלגה שלהם הוא ראש ממשלה. זאת, משום שהשיטה יוצרת הכרח להקים קואליציות ולהכניס לתוכן מפלגות ואישים שהאג'נדה שלהם שונה, לפעמים שונה לגמרי. אז איך יכול ראש ממשלה ליישם את אמונותיו ודרכו? איך הוא יכול לעמוד בהבטחותיו? הוא הרי אפילו לא יודע מי השרים שייבחרו על ידי המפלגות שעתידות להיכלל בקואליציה שלו, ומה תפיסת עולמם. לפעמים הוא לא רוצה לראות מפלגה מסוימת או ח"כ מסוים במשרד מסוים, אבל אין לו ברירה...

"זו בדיוק הסיבה הקריטית לכך שאנחנו חייבים לשנות משהו בדרך. אני סבור שבכדי שישראל תממש את הפוטנציאל הענק שלה, היא חייבת לשנות את שיטת הממשל שלה. שיתאפשר להקים ממשלה יציבה, שתפעל לאורך קדנציה שלמה, תוכל להתוות מדיניות - וגם ליישם אותה". 

- ראש הממשלה אומר שהמצב הכלכלי של ישראל אפילו איתן ביחס למדינות אחרות בעולם. אבל אתה מדבר על דחיפות ותכיפות בשינוי השיטה למען מימוש הפוטנציאל הקיים.

"לישראל יש קוד גנטי חברתי שהתפתח כנראה מהמסורת היהודית, מההיסטוריה, מ'הישראליות' שהתגבשה בתנאים קשים במיוחד שליוו את הקמת המדינה ומעוד כמה תכונות מיוחדות לישראלים שהביאו לכך שישראל מוגדרת מדינה מפותחת, על כל המשתמע מכך. נכון שקצב הצמיחה, מאזן הסחר והתמ"ג סבירים וטובים יחסית לעולם, יש לנו הון אנושי ואקדמי, המדינה חברה ב-OECD..."

- אז אם כל-כך טוב - למה לשנות את שיטת הממשל?

"לישראל נדרשו הרבה יותר מדי שנים להתרומם. דשדשנו במקום. הביצועים הכלכליים שלנו היו בסביבת פורטוגל, ספרד וצ'כיה. יש הטוענים שגם כיום אנחנו שם. מצבנו טוב יחסית, אבל זה לא מספיק. יחסית זה נחמד - אבל לא בונה עתיד. ישראל צריכה ויכולה להיכלל בקטגוריה של הכלכלות המובילות במערב אירופה. זה לא קורה, כי השיטה הפוליטית הנהוגה מאופיינת בחוסר משילות שיש לה השפעה שלילית. הממשלה בישראל איננה אפקטיבית! אנחנו מרגישים את זה ונרגיש את זה בצורה חמורה בעתיד. כל זה בגלל הכשלים בשיטה הפוליטית הקיימת".

- מה זה אומר בפועל?

"אפקטיביות של ממשלה היא היכולת שלה להתוות מדיניות ארוכת טווח ולהוציא אותה לפועל. לא משנה כלל אם זו מדיניות שמרנית או סוציאל-דמוקרטית. כל ממשלות ישראל בעשרות השנים האחרונות מורכבות מפסיפס של מפלגות. אלה מחלקות ביניהן את הכוח של הרשות המבצעת, אותו כוח שדרוש לממשלה כדי למשול, להחליט וליישם. בישראל יכול להיבחר ראש ממשלה שסבור שיש להגביר את פתיחת השווקים לתחרות ולהקטין את מעורבות הממשלה במשק - אבל בסופו של משא ומתן קואליציוני הוא ימנה לתפקיד שר האוצר פוליטיקאי שסבור שדווקא יש ליישם מדיניות רווחה כמו בשבדיה.."

- אתה רומז משהו על מה שקורה עכשיו? בנימין נתניהו ומשה כחלון?

"ממש לא. שום דבר לא אישי. הרי אני בתוך זה כבר הרבה מאוד שנים, וכולנו רואים את זה ממשלה אחרי ממשלה. בשיטה שלנו קיימת ודאות מסוימת, לאור תוצאות הבחירות, לגבי זהות חבר הכנסת שיעמוד בראשות הממשלה, ואולם לגבי כל אחד מהתיקים הכלכליים-חברתיים קיימות כמה אפשרויות באשר לזהות השר שימונה, ולפעמים יש מרחק רב, מזרח ממערב, בין תפיסת העולם של המועמד הזה למועמד ההוא".

- אז איך משנים?

"דמוקרטיה של שתי מפלגות. פרלמנטריזם של שתי מפלגות: זו השיטה היחידה שגם ממצה את הנדרש, וגם מינימליסטית דיה שלא תייצר התנגדות פוליטית משתקת. היא תעניק לרשות המבצעת - שאותה תקים המפלגה שתנצח בבחירות - יציבות, ובהיעדר נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, הממשלה תכהן משך כל תקופת כהונתה החוקית. הממשלה תוכל להתוות סדר עדיפות לאומי, וליישמו. יהיה לה הכוח ליישם מדיניות פרגמטית. היא תהיה מסוגלת לעשות את מה שכל דמוקרטיה חייבת לאזרחיה - למלא את התחייבויותיה לבוחרים, וליישם את המדיניות שתבטא את רצון רוב העם, שבחר בה".

- ומה עם האופוזיציה?

"גם מעמד הכנסת ומעמד האופוזיציה ישתנו. האופוזיציה תחדל מניסיונותיה להפיל את הממשלה ולהקדים את הבחירות; היא תהפוך עם הזמן לאופוזיציה עניינית - תתמוך במהלכי הממשלה שיעלו בקנה אחד עם מטרותיה, ותתנגד לאלה שיסתרו אותה. פרלמנטריזם של שתי מפלגות היא שיטה שבסיסה אחדות, ולא פילוג. בשתי המפלגות שיקומו יהיה ייצוג של רוב המגזרים המרכיבים את החברה בישראל. האחדות תלך ותגדל, ואיתה הסיכויים לגבש הסכמה רחבה על תוכנו של החזון הלאומי המשותף".

- מי יהיו שתי המפלגות?

"בביטוי 'שתי מפלגות' אין הכוונה דווקא לשתי המפלגות הגדולות הקיימות כיום בכנסת. מדובר בשתי מפלגות שיתהוו בעתיד, במסגרת הסדר חוקתי חדש שיכונן ויתווה את הדמוקרטיה הדו-מפלגתית. הן יבטאו שתי תפיסות עולם עיקריות: אחת שמרנית בדומה למפלגה הרפובליקאית בארה"ב או השמרנית באנגליה; השנייה - סוציאל-דמוקרטית, בדומה לדמוקרטית בארה"ב והלייבור באנגליה. אגב, איחוד של מפלגות שונות לרשימה אחת כבר נעשה בישראל במקרים לא מעטים, כמעט בכל מערכת בחירות. מה שמעיד שלמרות שונות אידיאולוגית, יכולות מפלגות שונות לדור יחדיו במסגרת פוליטית אחת, שמייצגת בתוכה את אותה שונות".

- האם זו דמוקרטיה? ישראל עמוסת מגזרים ומיעוטים. עולים מפה, עולים משם, דתיים כאלה ודתיים אחרים, חרדים מזרמים שונים, ערבים, דרוזים...

"ונראה לך שבארצות הברית ובאנגליה, שבהן קיים משטר דמוקרטי יציב ומשוכלל, כל האוכלוסייה מתחלקת לשניים? שאין מיעוטים, שאין מגזרים, שאין מחלוקות, אין שונאים ואוהבים? ברור שההסדר החוקתי החדש יעמוד על המשמעויות המיוחדות של עקרונות חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, הזכות לקדם רעיון או אינטרס ייחודי. ברור ומוחלט שעל השיטה הפוליטית במדינה דמוקרטית להבטיח שכל רעיון, אידאה, אינטרס לגיטימי של רוב או מיעוט - ייהנה מהזדמנות שווה לזכות, להגנה ולקידום בכנסת ובממשלה. זכויות אדם, מעמד האישה, זכויות מיעוטים בני דתות שונות, שמירת טריטוריות, סוציאליזם, קומוניזם ורעיונות אחרים - כולם שווים. כל עוד לא הוצאו מחוץ לחוק".