1.35 טריליון שקל: היכן המוסדיים השקיעו כספי הפנסיה ב-2015

בחינת השקעות הגופים המוסדיים מכספי הפנסיה שלנו ברבעון הרביעי של 2015, מלמדת כי הכסף זז מצד אחד של העולם למשנהו ■ ואצל מי חלו השינויים הדרמטיים ביותר בתחום מוצרי המדד ■ למדריך פנסיה 

פנסיה / צילום: shutterstock
פנסיה / צילום: shutterstock

מהלך השבועות האחרונים פרסמו החברות המנהלות את כספי החיסכון לטווח ארוך, כדוגמת קרנות פנסיה, קופות גמל והשתלמות וביטוחי מנהלים, את רשימות הנכסים המלאות המפרטות היכן הושקעו כספי הפנסיה שלנו בסוף שנת 2015. מדובר בדיווחים הנוגעים ליותר מ-40% מתיק נכסי הציבור בישראל - סך של 1.35 טריליון שקל!

מעניין לראות שברבעון האחרון של השנה חלו תנועות משמעותיות בהקצאת הנכסים של המשקיעים המוסדיים באמצעות מוצרי מדד. אחת הבולטות שבהן הייתה יציאת כספים מסיבית בסך 4.6 מיליארד שקל משוק המניות בארה"ב, ומנגד הגדלת חשיפה דרך מדדים לשווקים באסיה ובאירופה.

קרנות הסל של SPDR ו-iShares על מדד S&P 500 (סימולים: SPY ו-IVV בהתאמה) איבדו ביחד סכום אדיר של כ-7 מיליארד שקל, רובו כתוצאה ממימושים שביצעה מגדל ביטוח במוצרים אלה. לעומת זאת, תעודות הסל המקומיות על מדד זה דווקא נהנו מגיוס מרשים של 880 מיליון שקל בסיכום הרבעון הרביעי.

בשוקי המניות באסיה הגופים המוסדיים אמנם הקטינו את השקעותיהם בקרן הסל של וויזדום טרי על יפן (DXJ) בסכום של כחצי מיליארד שקל, אולם במקביל רכשו מוצרי מדד על MSCI Japan, ניקיי 225 וניקיי 400. גם שוק המניות בסין קיבל חיזוק מהמשקיעים המוסדיים, עם עלייה של 25% בחשיפה אליו ביחס לרבעון הקודם.

מי הגדיל ומי הקטין חשיפה למוצרי מדד

בסוף 2015 הוחזק בקרנות סל (ETF) זרות ובתעודות סל מקומיות סך מצרפי של 102.5 מיליארד שקל. מתוך כך, כלל ביטוח הינו הגוף שהחזיק את הסכום המשמעותי ביותר - 18.6 מיליארד שקל. כלל הגדיל את חשיפתו למוצרי מדד ברבעון האחרון של השנה בסכום מצטבר של קרוב ל-800 מיליון שקל, כאשר המהלך המשמעותי ביותר שביצע היה הגדלת החשיפה לאירופה ב-1.1 מיליארד שקל דרך הקרן Source EURO STOXX 50.

אחריו ברשימת המחזיקים הגדולים מופיע פסגות עם השקעות בסך של 18.1 מיליארד במוצרי מדד, כולל אלו שמבוצעות בקופות הסקטוריאליות המנוהלות בבית ההשקעות. גם פסגות בחר להגדיל ברבעון הרביעי את חשיפתו לשווקים באמצעות מוצרים על מדדי מניות בחו"ל, כדוגמת נאסד"ק 100 וסקטור הטכנולוגיה בארה"ב.

עמיתים, אשר אמון על השקעות קרנות הפנסיה הוותיקות, ובראשן מבטחים, היה הגוף שביצע את הגדלת החשיפה הגבוהה ביותר דרך מוצרי מדד בקרב הגופים המוסדיים בישראל - 1.2 מיליארד שקל. גם עמיתים התמקד בעיקר בחיזוק הפוזיציה שלו בחו"ל, ובניגוד למגמה של הגופים ברבעון הקודם הגדיל את החזקותיו דווקא במדדים על השוק האמריקאי. ההשקעה הבולטת ביותר שביצע (443 מיליון שקל) הייתה בקרן הסל של ונגארד על מדד MSCI USA REIT.

מנגד, מבין הגופים הגדולים היו גם שניים שבחרו להקטין החזקות במוצרי מדד במהלך הרבעון האחרון של 2015. את המהלך הדרמטי ביותר ביצע כאמור מגדל, שצמצם חשיפה למדדי המניות בארה"ב ביותר מ-8 מיליארד שקל! למעשה, מגדל חתך במחצית את החזקותיו דרך מוצרי מדד בחו"ל (והגדיל את השימוש בחוזים במקום). גם בהראל ביטוח בחרו להקטין חשיפה למוצרי מדד ברבעון האחרון, אולם שם הצמצום התמקד במדדים מקומיים עם מימוש של 71 מיליון בת"א 100 והבנקים, ועוד כמה עשרות מיליוני שקלים במדדי תל-בונד.

אילו מנהלים הובילו בארץ, ואיזה בחו"ל

מסקירת המחזיקים הגדולים במוצרי מדד נעבור למנהלי המוצרים. כאן החלוקה הראשונית היא בין מנהלי קרנות הסל (ETF) בחו"ל לבין מנהלי תעודות הסל המקומיים. נכון לסוף השנה החולפת, 70 מיליארד שקל מכספי הגופים המוסדיים בארץ (ללא קרנות נאמנות) הושקעו במוצרי מדד זרים. היתרה, 32.5 מיליארד שקל, הוחזקה בידי ארבע חברות תעודות הסל הישראליות.

כפי שניתן לראות בגרף, מנהל התעודות המוביל בקרב המוסדיים הוא פסגות סל, עם סך החזקות של כ-10 מיליארד שקל. עיקר הגיוס של פסגות סל ברבעון האחרון של 2015 היה בתעודות על שוק המניות בארה"ב - S&P 500 והסקטורים תעשייה ואנרגיה.

במקום השני מבין מנהלי התעודות נמצא קסם, שהחזקותיו בקרב המוסדיים עלו בסיכום הרבעוני בסכום הגבוה ביותר (843 מיליון שקל). גם בקסם נהנו מזרימת כספים נאה לתעודה שלהם על S&P 500, אך גם לתעודות הסל על מדדי ת"א 75 (קרוב ל-200 מיליון שקל) ו-STOXX Europe 600.

גם תכלית והראל סל רשמו צבירות בתעודות הסל שלהן, 397 ו-294 מיליון שקל בהתאמה, ממנהלי השקעות מוסדיים. החשיפה לתעודה של תכלית על IBOXX 30 הוכפלה פי 4 בסיכום הרבעון הקודם ובהראל נרשם גידול משמעותי בתעודות על מדדי S&P 500 ונאסד"ק 100.

חשוב לציין שמנהלי תעודות הסל בישראל הנפיקו במהלך מארס למעלה מ-30 תעודות סל חדשות, רובן על מדדי חו"ל. יהיה מעניין לראות כיצד הן השתלבו בהחזקות הגופים המוסדיים כאשר יפורסמו דוחות הרבעון הראשון בעוד כחודש וחצי.

נסיים את סקירת השינויים שביצעו המוסדיים בתיקי ההשקעות שלהם עם מנהלי ה-ETF בחו"ל, אשר כאמור "זכו" ברבעון הקודם לצמצום משמעותי של 6.5 מיליארד שקל בסך ההחזקות בהם. כאן, למרות ירידה של 4.6 מיליארד בהחזקות מוצריו, SPDR עדיין מוביל את מנהלי קרנות הסל עם סכום מוחזק של 17.4 מיליארד שקל בקרב המוסדיים הישראליים (ללא קרנות).

ניצב אחריו גוף קרנות הסל הגדול בעולם - BlackRock, עם נכסים מנוהלים של 14.1 מיליארד שקל בישראל, כ-20% פחות מהיקף ההחזקות שהיו לו בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

שלושת מנהלי הסל הבאים ברשימה הם דויטשה בנק, Source וונגארד. שני הראשונים זכו לצבירות נאות של 721 ו-818 מיליון שקל בהתאמה ברבעון האחרון של השנה. הקרנות של דויטשה על מדד דאקס הגרמני ו-MSCI יפן רשמו גידול נאה של כ-200 מיליון שקל, וב-Source כאמור הגיוס התרכז במדד EURO STOXX 50.

הכותב הוא מומחה בניתוח ופיתוח של מדדי השקעה בתחום האג"ח והמניות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

מנהלי המוצרים המוחזקים ביותר בקרב המוסדיים בישראל
 מנהלי המוצרים המוחזקים ביותר בקרב המוסדיים בישראל