בג"ץ דחה את עתירת המתמחים שנכשלו בבחינת לשכת עוה"ד

עם זאת, השופטים שלחו מסר ללשכה: "יש מקום שהוועדה הבוחנת המכינה את הבחינה הבאה תידרש למצוקות האנושיות שמבטאים העותרים. לא בשל גודש בחינה רבת-ממדים ולוח זמנים צפוף בבחינה יצליח הנבחן או חלילה ייכשל, אלא עפ"י ידע, ידע, ידע"

מתמחים במשפטים / צילום: ליאור מזרחי
מתמחים במשפטים / צילום: ליאור מזרחי

לאחר כמעט כל בחינת הסמכה שעורכת לשכת עורכי הדין, כבריטואל קבוע, מגישים מתמחים במשפטים שנכשלו בבחינה ובכך נמנעה מהם הכניסה לשוק עריכת הדין, עתירות שבהן הם תוקפים את מבנה הבחינה ואת השאלות בה. ברוב המקרים העתירות נדחות, ואותם מתמחים נאלצים לגשת למועד נוסף של הבחינה, כדי לנסות ולצלוח אותה בהצלחה. כך קרה שוב לאחרונה, כששופטי בג"ץ דחו עתירה שהגישו 13 מתמחים שנכשלו בבחינת הלשכה שנערכה בנובמבר 2015, ובה טענו כי הבחינה הייתה קשה מדי, וכי לא ניתן להם זמן מספיק כדי להשיב עליה.

השופטים אליקים רובינשטיין, יצחק עמית וענת ברון אמנם דחו את העתירה שבה דרשו המתמחים לתת להם פקטור שיאפשר להם לעבור את הבחינה בהצלחה, אך הם לא הקלו ראש בטענות המתמחים ושלחו ללשכת עורכי הדין מסר לפיו יש להתחשב בהם בעתיד, בעיקר באותם מתמחים הסובלים מקשיי שפה והבנה בשל הרקע שלהם, ולא בשל היכולות המשפטיות שלהם.

בפסק הדין כתבו השופטים כי הבעיה שמציגים המתמחים בעתירה היא בעיה שלא קל לכמת אותה. כלומר, היקף הבחינה אל מול הזמן הניתן (מעבר לקושי נקודתי של שאלה פלונית או אלמונית המתעורר בעתירות מדי פעם).

"איננו יכולים להתווכח עם תחושתם של העותרים שלא עברו את הרף הנדרש (הטוענים כי מסכימים לדעתם גם נבחנים שעברו בדוחק) באשר לזמן שניתן, וייתכן שיש בה ממש, מכל מקום כך באופן סובייקטיבי. אנו מכבדים זאת, אך אין הדבר יכול להצדיק סעד של מתן פקטור, הן כיוון שאיננו מוצאים מקור של ממש בדין לאפשרות זו, והן כיוון שמדובר בסעד רדיקלי גורף. גם לא השתכנענו כי הנתונים, עם כל הבעייתיות והמחלוקת לגביהם, מצדיקים מהפכה כמו מתן סעד כזה", נאמר בהחלטה. 

אף שלא נעתרו לעתירה, כאמור, הוסיפו השופטים וכתבו כי "חשנו שיש מקום שהוועדה הבוחנת המכינה את הבחינה הבאה תידרש למצוקות האנושיות שמבטאים העותרים. לא בשל גודש בחינה רבת-ממדים ולוח זמנים צפוף בבחינה יצליח הנבחן או חלילה ייכשל, אלא על-פי ידע, ידע, ידע, הכול כמובן כנדרש בתקנות".

השופטים הזכירו כי "ישנם תלמידים מבוגרים או ממגזרים מסוימים שראוי להקל עליהם בתחום הטכני, לא בנושאי הידע. מותר לקוות שלנקודות אלה תינתן תשומת-הלב בהכנת הבחינה הבאה, מבלי שנתערב בעבודת מכיניה אשר יש לתת בהם אמון כראוי, גם במצב הקיים ובוודאי עם כניסת התיקון לחוק לשכת עורכי הדין לתוקפו" (המדובר בתיקון לחוק שצפוי לשנות את מבנה הבחינה ובין היתר להוסיף לה שאלה פתוחה של ניתוח מקרה. ח"מ). 

בעתירה שהגישו 13 המתמחים לבג"ץ הם טענו כי נוכח קשיותה של הבחינה והזמן הלא מספיק שניתן בה לנבחנים, יש צורך לקבוע "פקטור", דהיינו תוספת אחוזים לכל נבחן (או הורדת הרף). כן טענו המתמחים, בין היתר, כנגד הוועדה המכינה את הבחינות, כי עליה להיות "אובייקטיבית" ולא מונחית על-ידי "אג'נדה" של לשכת עורכי הדין להיאבק בהצפת המקצוע.

עוד נטען כי שאלון הבחינה הספציפית היה ארוך מן הרגיל וגרם לדוחק זמן, ועל כן הבחינה הייתה בלתי הוגנת ובלתי מידתית, וגם התמקדה בידע שולי. לטענת המתמחים, הנתונים מראים כי הארכת הבחינות מקשה על נבחנים מבוגרים או ממגזרים כמו חרדים או ערבים, שבניגוד לצעירים בעלי כושר ריכוז, אינם יכולים לעמוד בלוח הזמנים בבחינה, ונפגע בפועל חופש העיסוק שלהם, והם אף נזקקים לריטלין לקראת הבחינה. על כן יש כנטען מקום להתערבות בית המשפט. 

עוד טענו המתמחים כי לשכת עורכי הדין, על-פי אמירות של ראש הלשכה, מבקשת להקשות על הבחינות לשם מלחמה בהצפת המקצוע; וכי מינוי חברי הוועדה הבוחנת (ובהם חבר הועד המרכזי) על-ידי הלשכה יוצר ניגוד עניינים, והצעת החוק אכן באה לתקן זאת, אך הפגם היה בעינו בעת הבחינה בה מדובר.

עוד נטען כי הבחינה הייתה בלתי מידתית ומכשילה והציבה לנבחנים מבוגרים בעלי משפחות, שהשקיעו מהונם בלימודים, מחסום בלתי עביר - ולכן מוסמכת השרה למתן "פקטור" לתיקון עוול.

לשכת עורכי הדין טענה מנגד כי תהליך הבחינות הוא מוסדר והוגן, תוך השתתפות בהתנדבות של חברי הוועדה העורכת את הבחינות, ותוך תהליך שהלשכה אינה מעורבת בו כלל, וגם הנתונים אינם מראים ירידה של ממש במעבר הבחינה.

עוד טענה הלשכה כי כל הדרישות של המתמחים בעתירתם באות לשנות את המצב החוקי הקיים על-פי חוק לשכת עורכי הדין ותקנות הלשכה לעניין הבחינות, וזאת שעה שעמדה על הפרק הצעת החוק שהייתה בעת הגשת העתירה בעיצומם של הליכי חקיקה, ושלימים התקבלה.

אשר לבחינה הספציפית בנובמבר 2015, נטען כי אמנם עברו בה 60%, אחוז נמוך מן הבחינות הקודמות, אך לא מדובר בחריג לא מידתי באופן השוואתי. לדברי הלשכה, הדרישה למתן "פקטור" היא הורדת ציון המעבר ל-45% תחת 65% שבתקנות, דבר שאין לקבלו.

בתגובה שהגישה שרת המשפטים איילת שקד לעתירה צורף התיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שפורסם ברשומות בחודש מארס, ובו נקבע כי הבחינות בכתב יוכנו בידי ועדה בוחנת בת 9 בוחנים - 3 שופטים שימונו על-ידי השרה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, 4 עורכי דין ושני חברי סגל אקדמי במשפטים. כן נאמר כי הונחה תשתית למעבר למתכונת בחינות הכולל את המשפט המהותי, באופן שונה מאשר היה נהוג עד כה. 

השופטים דחו כאמור את העתירה, אך ציינו כי היא מציבה דילמה לא פשוטה החוזרת על עצמה במהות השאלות ובהיקף הבחינה מול הזמן הניתן לענות עליה. יש לקוות שלאחר בחינות ההסמכה הבאות של לשכת עורכי הדין ולאור התיקון בחוק והשינוי בהן, לא תוגשנה יותר עתירות שיערערו על תוצאותיהן.

צרו איתנו קשר *5988