סוף לפקקים בשנת 2030? משרד התחבורה בודק טרנדים חמים

"קול קורא" שפרסם המדען הראשי של משרד התחבורה להזמנת מחקרי תחבורה מגלה עדכניות מרשימה בנעשה בעולם, פורש שטיח אדום למובילאיי וחוזה שימוש במוניות חשמליות ■ ממה הוא מתעלם?

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר
פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

שוק הרכב והתחבורה העולמי ניצב כיום על הסף של תקופה סוערת ומרתקת. ב-3 השנים האחרונות בלבד הבשילו טכנולוגיות שיכולות לשנות את חוקי המשחק יותר מאשר בכל העשורים הקודמים: הנעה חשמלית, רכב אוטונומי, תחבורה שיתופית, ניווט "רשתי", תקשורת נתונים בין כלי רכב, אבטחת סייבר ומה לא. בהתאם עסוקים כיום הרגולטורים בכל העולם - בהובלת משרדי התחבורה - במאמצים קדחתניים להבין את השינויים ולהיערך לקראתם בצורה מסודרת בטרם יעמדו בפני אילוצים מהשטח.

גם במשרד התחבורה הישראלי עובדים במלוא הקיטור: מלחמת פרינציפים עם מורי הנהיגה, ועדי הרכבת והנמלים, יבואני הרכב ומי לא; ריסון זכיינים סוררים; בקרה על תקציבים ולוחות זמנים שמאבדים שליטה; הסברת סטטיסטיקה לא פופולרית של תאונות דרכים; התחמקות משערוריות וכן הלאה.

לפיכך, שמחנו מאוד כשנתקלנו במכרז "קול קורא" חדש, שפרסמה לשכת המדען הראשי במשרד התחבורה. במסגרתו הוזמנו מוסדות וגופי מחקר להגיש למשרד מחקרים בסוגיות תחבורה עתידיות שונות. עיון ברשימת נושאי המחקר שהוזמנו השנה מגלה מצד אחד, שבמשרד המדען יש מי שמחובר לעולם החיצוני ומביט לעתיד לפרקי זמן שחורגים מקדנציות פוליטיות. מצד שני, מה שאין במכרז הזה - ולכך נגיע בהמשך - מלמד שנמרים לא הופכים את חברבורותיהם כל כך בקלות.

סוף לפקקים ב-2030

במה נתחיל? אולי במבט לעתיד. המשרד מעוניין במחקר לאפיון מערכת התחבורה בישראל ב-2030, כולל מגמות ותרחישים אפשריים בדגש על "יכולתה של ישראל לקיים שירותי ניידות ונגישות בתנאי הגודש הצפוי בשנת היעד, עם התייחסות לתהליכים שעשויים או שצריכים להתקיים על מנת לאפשר מענה תחבורתי ברמה נאותה". אכן, חשיבה אסטרטגית לטווח של 15 שנים היא מבורכת, אבל אם היו שואלים אותנו היינו ממליצים למשרד לשנות את אופק החיזוי של המחקר מ-2030 ל-2018. בקצב ההיסטרי הנוכחי של התנפחות צי הרכב והגודש על כבישי הארץ, ראה לנו שלמשרד התחבורה אין כרגע בקנה אפילו "אמצעים למתן מענה תחבורתי ברמה נאותה" לשנתיים-שלוש הבאות.

סוגיה עדכנית ואופנתית יותר שמופיעה בקול קורא החדש היא בחינת האימוץ של רכב אוטונומי ואוטונומי למחצה בישראל. הסוגיה הזאת נמצאת על שולחנם של הרגולטורים בכל העולם ומתברר שבמשרד התחבורה לא עוסקים בנושא רק בטווח הארוך אלא גם בטווח המיידי והמעשי. כך, למשל, מתבקשים עורכי המחקר לבחון בין השאר את ההשלכות של "הפעלה בישראל בשלבים שונים של פיתוח היכולות וניסויי הרכב האוטונומי".

מי שקורא בין השורות יכול להבחין כאן בטביעת האצבע של "כוח הטבע" המקומי הקרוי מובילאיי, שיש לו כיום לא מעט מהלכים במשרד התחבורה. לפיכך לא היינו פוסלים על הסף תרחיש שבו מדינת ישראל או חלקים נרחבים ממנה יהפכו למעין "מעבדת ניסוי שטח" לכלי רכב עם טכנולוגיות נהיגה אוטונומיות של מובילאיי. זו כמובן לא תהיה הפעם הראשונה שבה הרגולטור תורם את כבישי ישראל לטובת ניסוי טכנולוגי עבור השוק העולמי בחסות ובעידוד יזמים רבי השפעה. די אם נזכיר את בטר פלייס והחברה לישראל.

 

חשמל ספיישל

ואם בבטר פלייס עסקינן, מתברר שבמשרד התחבורה עוד לא התייאשו מהאפשרות "לחשמל" את כבישי ישראל, אם כי הפעם הדגש הוא על תחבורה ציבורית. באחת הדרישות מתבקשים החוקרים "לבחון הפעלת מוניות חשמליות בישראל", על רקע החלטת הממשלה לעידוד הפעלת 500 מוניות חשמליות בישראל באמצעות תמריץ של מתן הנחה של 50% על אגרת המוניות. המחקר נדרש "לבחון את האפשרות לקיים שירות מוניות במודלים שונים של טעינה והפעלה ולהציע סוגים של כלי הרכב המתאימים לשמש כמונית".

המזמינים מציינים שהמחקר בנושא יוכל להתחיל כאשר יהיו בישראל יותר מ-30 מוניות חשמליות. כיוון שלא בכל יום יש לנו הזדמנות לחסוך למדינה חצי מיליון שקל (עלות מחקר בודד) נשמח לתת כאן למשרד התחבורה טיפ חינם: תשכחו מזה. לא רק כי יש היצע מזערי של כלי כלי רכב חשמליים בעולם שיכולים לשמש כמונית; הבעיה האמיתית היא שמונית ישראלית היא אולי היישום הכי פחות מתאים לניסוי רכב חשמלי.

נצילותה של מונית שעובדת "מסביב לשעון" גבוהה במאות אחוזים מזו של רכב חשמלי בבעלות פרטית, מה שאומר השקעה כבדה בהתקנה ובתפעול של תשתית לטעינה תעשייתית מהירה (שיכולה לטעון סוללה בכ-20 דקות במקום כמה שעות), שאם לא כן יכולת יצירת ההכנסות של המונית תושבת לפרקי זמן קריטיים. זה גם אומר קבלת אישורי רגולציה ובטיחות להתקנת מטעני סוללות כבדים, קיצור חיי הסוללה בשל מאפייני התפעול, הגבלת טווח הנסיעות (הספיישלים הארוכים, לנתב"ג, למשל, הם הרווחיים ביותר), ערך גרט אפסי ועוד. כבר היינו בסרט הזה עם בטר פלייס וזה לא נגמר טוב.

רוכשי המוניות, מצדם, אמורים לקבל על עצמם את הסיכונים הללו תמורת תמריץ ממשלתי של הנחה בשיעור 50% מעלות האגרה. 500 מוניות חשמליות בישראל? כשנגיע לחמש, נרים כוסית שמפניה.

לשכת המדען הראשי מגלה במסמך גם בקיאות מרשימה בתחום הסייבר-סקיוריטי לרכב - נושא לוהט ועדכני בקרב רגולטורים בעולם - ומבקשת לבחון את החסינות של מערכות תקשורת חכמות בין כלי רכב ותשתית הכבישים בפני "השפעות אפשריות לתקשורת מכל סוג שהוא, בין אם ממקור אקראי או ממקור בעל כוונות זדוניות, ולהציע אסטרטגיות להתמודדות עם האיומים". ויש אפילו בקשה למחקר בנושא תחבורה עילית באמצעות מסילות מעל הכבישים. בקיצור, עתידנות וחזון עדכני למופת.

טאבו התחבורה השיתופית

אבל כשאנחנו מגיעים לסוגיית התחבורה השיתופית, לפתע ה"קול קורא" המרשים הופך לקול ענות חלושה. נזכיר שמיטב החוקרים והאנליסטים בכל העולם מתייחסים כיום להתפתחות התחבורה השיתופית כאל "המהפכה התחבורתית של המאה". הם טוענים שהיא צפויה לשנות באופן יסודי את שוק הרכב, תביא לירידה מאסיבית ברכישה ובשימוש ברכב פרטי בקרב תושבי ערים גדולות, תביא לירידה בגודש וביוקר המחיה התחבורתי ואפילו עשויה לפגוע משמעותית במכירות בתעשיית הרכב.לפיכך רגולטורים בכל העולם המודרני פועלים לנסח מסגרת חוקית ומוסדרת שתשמור על האינטרסים ועל הביטחון של הנוסעים בשירותי התחבורה השיתופית ותבטיח שגם באזורים נידחים ייהנו ממנה.

ואצלנו? אף לא מילה. המדען הראשי של המשרד, שהפגין בקיאות בכל הטרנדים החמים, לא מעוניין להזמין מחקר על השפעותיה של מהפכת התחבורה השיתופית על ישראל בשנים הקרובות. הרשו לנו לנחש שהדבר לא נובע מחוסר בקיאות. המדען הראשי הוא עובד משרד התחבורה, והשר הצהיר לאחרונה שיעשה את כל הנדרש - עד כדי עימות חזיתי עם ראש הממשלה - כדי למנוע מהתחבורה השיתופית להציב רגל בישראל ו"לקפח את פרנסתם של נהגי המוניות".

כן, אנחנו מדברים על אותו שר תחבורה, אביר התחרות החופשית והגנת הצרכן הישראלי, שאמר בוועדת זליכה כי "חסרה כאן תחרות והיכן שאין תחרות האזרחים מפסידים". אותו שר שמתגאה בכך שמדיניות "השמים הפתוחים" שלו הייתה אחת התרומות הגדולות להורדת יוקר המחיה, ושרמס את עובדי הנמלים בשם קידום התחרות. מבחינתו תחבורה שיתופית היא טאבו, ולא משנה מה יגידו הגויים.

מוסר השכל: מאז ימי גלילאו והאינקוויזיציה לא השתנה הרבה במערכת היחסים בין מדענים לבעלי השררה. ואם הבוס טוען שהשמש מקיפה את כדור הארץ, כדאי שתשמור את ההשגות שלך לעצמך.

התחזית במספרים
 התחזית במספרים

צרו איתנו קשר *5988