"קרה שהודעות וואטסאפ הגיעו לאם שכולה לפני ההודעה הרשמית"

כחלק מלקחי מבצע "צוק איתן", דובר צה"ל ומערך הנפגעים יוצאים בקמפיין שמטרתו לעצור הפצת שמועות ברשתות החברתיות, בעיקר בקשר לנפגעים וחללים ■ "המועד, סמוך ליום הזיכרון, הוא הזדמנות להעביר את המסר"

מתוך הקמפיין / צילום מסך מיוטיוב
מתוך הקמפיין / צילום מסך מיוטיוב

יחידת דובר צה"ל יצאה היום (ב') בקמפיין פרסומי חדש שמטרתו לעצור את הפצת השמועות ברשתות החברתיות, בעיקר ברשת הוואטסאפ, בעיקר בעתות חירום ובהקשרי נפגעים וחללים. הקמפיין הוא בשיתוף מערך הנפגעים של צה"ל.

במרכז הקמפיין, שהושק אף הוא ברשתות החברתיות וגם ברדיו, משפחת אמני, אשר בזמן מבצע "צוק איתן" קיבלה הודעת וואטסאפ לפיה בנה הלוחם, חזי, נהרג. המשפחה מספרת כיצד בסופו של דבר גילתה כי הבן חי, אולם עד היום היא מתקשה להתאושש מהשמועה האכזרית. "אל תתנו לשמועות לדפוק בדלת", היא סיסמת הקמפיין.

 

לדברי סא"ל אלי לוטן, ראש אגף נפגעים, אין למועד השקת מסע הפרסום כעת שום הקשר לחשש לקראת עימות צבאי בקיץ הקרוב. "העיתוי נקבע זמן רב מראש", אמר סא"ל לוטן ל"גלובס". "הדבר היחיד הוא שרצינו שמועד הפצת הסרטון יהיה קרוב ליום הזיכרון בגלל העיסוק הלאומי בנושא השכול. זוהי הזדמנות להעביר מסר".

לדבריו, השקת מועד פרסום הייתה בהתייעצות עם משפחות שכולות, שהסכימו שכעת זה זמן טוב לדבר על הנושא.

"הגענו למסקנה שצריך לצאת למסר ולהעביר לציבור את הסכנות", אומר לוטן, שמספר כי תקופת מבצע "צוק איתן" הייתה חסרת תקדים בכל הנוגע להתפשטות השמועות ברשתות החברתיות, ובעיקר ברשת העברת המסרים וואטסאפ, שם הועברו שמות חללים - נכונים ושגויים - ללא הרף.

"מבלי להיכנס לשמות, היו מספר מקרים, בעיקר בסיפור אסון הנגמ"ש, ששמות אצו ורצו ברשתות, במדיה ובוואטסאפ, והיו מקרים שקרובי משפחה קיבלו מקרובים ראשונים הודעות לפני שאנחנו הגענו אליהם", הוא אומר.

"ההודעות הגיעו לאם שכולה, לאח שכול או לאישה - גם מקרי מוות וגם מקרי פציעה. כל אירוע כזה הוא אירוע מכונן בעבור המשפחה. בסופו של דבר כל חלל ופצוע הוא עולם ומלואו, ולכן כשיש קולות שמפריעים לנו להגיע בצורה רגישה אל המשפחות, זה יוצר כאוס מיותר. המשפחה שמככבת בסרטון נמצאת היום שנתיים אחרי האירוע, ותראה מה קורה לה - זו צלקת לכל החיים. לכן אנחנו רוצים למגר את התופעה, יש לנו גם קמפיין מגירה לשעת חירום".

- במה הוא שונה מהקמפיין בתקופת השגרה?

"ההבדל הוא באופן החלחול בתודעה. אנחנו נפעיל את הקמפיין בזמן מלחמה כדי להעביר מסר. בזמן החירום העצימות של האירועים גדולה יותר, ויש מספר אירועים רב ובו-זמנית, בגלל זה יכול לצור כאוס. אנחנו רוצים להעביר את המסר לציבור הרחב ולציבור החיילים".

- המסר מכוון לאזרחים, אבל מי שמתחיל את ההודעות הללו הם חיילים בצבא, שלעתים נמצאים בתפקידים הרגישים ביותר.

"הקמפיין שלנו מיועד לכלל הציבור, כולל לחיילי צה"ל. הפעלנו אותו גם באתרי יחידות הצבא, ואנחנו רוצים שהוא יחלחל מרמת החייל הבודד עד לאזרחים. אנחנו מאמינים שאם חייל שירצה לשלוח שמות, ויחשוב פעמיים, הוא יכול להציל משפחה מתחושות שלא יעזבו אותם כל החיים. בכל הנוגע לאנשי היחידה שלנו, יש עליהם פיקוח לכל אורך השנה, אנחנו את האכיפה אצלנו יודעים לעשות בשגרה, והמסר כמובן גם הועבר אליהם".

לדברי לוטן, "הרעיון של הקמפיין הוא להסביר ולהבהיר שמאחורי ההודעות האלה עומדות משפחות. רעיון מאוד פשוט, והמסר הוא מאוד קליט".

- אתם צבא, היו שקראו לכם ליירט את הרשתות החברתיות בעתות חירום, למנוע מקרים קשים כאלה.

"לא מתפקידי לומר אם צריך לאפשר רשתות חברתיות בעתות חירום. אני רק אומר שצריך להיות מאוד רגישים בהתנהלות בהן".

צרו איתנו קשר *5988