"זיהוי מוטציה גנטית בגידול סרטני הוא הצעד הראשון"

פרופ' רותם קרני מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית מתייחס להודעה הדרמטית אתמול, לפיה חוקרים הצליחו למפות 93 גנים שמוטציות שלהם מתבטאות בגידולים סרטניים במחלת סרטן השד ■ "צריך להבין גם מה המוטציה הזאת עושה", הוא מסביר

 מרכזי פיתוח-ביוטק-טכנולוגיה/ קרדיט: שאטרסטוק
מרכזי פיתוח-ביוטק-טכנולוגיה/ קרדיט: שאטרסטוק

חוקרים בריטים ממכון Wellcome Trust Sanger Institute הודיעו אמש (ב') שהצליחו למפות 93 גנים שמוטציות שלהם מתבטאות בגידולים סרטניים במחלת סרטן השד. בניגוד למה שנהוג לחשוב כשמדברים על גנים הקשורים במחלה, במקרה הזה אין מדובר במוטציות גנטיות המופיעות בחולה מראשית חייה עת התחברו זרע וביצית, שמאוחר יותר מובילות להתפתחות המחלה, אלא במוטציות המופיעות רק בתאי הגידול הסרטני. כלומר, הגידול הסרטני מופיע באותן נשים מסיבות שאיננו בהכרח מבינים עדיין, ולאחר שהתאים הפכו לתאי גידול, הם נבדלים מהתאים הרגילים בגוף האישה בכמה מתוך 93 המוטציות הללו.

אבל אחרי שאמרנו את הדברים הללו, צריך לומר שהמחקר הוא בעל חשיבות רבה לטיפול העתידי בסרטן והוא יכול להנחות את הדרך בפיתוח תרופות, גם אם לא באופן פשוט או מיידי.

יש כמה דרכים שבהן ניתן לתרגם את הידע החדש לפיתוח תרופות, מסביר פרופ' רותם קרני מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית במכון למחקר רפואי ישראל קנדה באוניברסיטה העברית. "זיהוי מוטציה גנטית בתוך גידול סרטני, שאינה מופיעה בתא בריא, הוא הצעד הראשון בדרך לפיתוח תרופה. אחר כך צריך להבין גם מה המוטציה הזאת עושה, וזה עוד לא בוצע לגבי רוב הגנים שבהם עוסק המחקר הזה".

בחלק מהמקרים המוטציה גורמת לקידוד של חלבון שפעילותו חשובה לשרידות הגידול הסרטני. קחו לדוגמה גידול של כלי דם עודפים המזינים את הגידול. במקרה כזה ניתן לפתח תרופות שתוקפות את מנגנון גידול כלי הדם, או שניתן לפתח תרופות שחוסמות את פעילות החלבון כשהוא מנסה לגדל את כלי הדם, או שניתן לפתח תרופה שחוסמת את הגן כשהוא מנסה לקודד את החלבון שמגדל כלי דם. התרופות מהסוג האחרון הן התרופות החדשניות ביותר ואלה שפיתוחן הוא הכי מורכב היום. ברוב המקרים היכולת הזאת עדיין לא קיימת. "גם אם הייתה לנו עבור כל גן המופיע בתאים סרטניים תרופה המדכאת את פעילותו, אנחנו לא יכולים סתם כך לדכא אותו בלי להבין קודם מה הוא עושה, משום שאולי יהיו לכך תופעות לוואי חריפות. לכן זיהוי הגנים בגידול זה צעד אחד, וההבנה של מה כל אחד מהם עושה בדיוק זה הצעד הבא וההכרחי".

קרני מוסיף כי התפתחות של סרטן תלויה לא רק באילו מוטציות גנטיות יש בתא מסוים, אלא גם בשאלה עד כמה הגן המוטנטי בא לידי ביטוי. לפעמים יכולה להתפתח מוטציה גנטית בתא מסוים בגוף והיא לא תבוא לידי ביטוי ולא תופיע מחלת סרטן. אצל מישהו אחר הגן הזה כן יבוא לידי ביטוי וכן תהיה מחלה. לתהליך שבו גנים מסוימים "נדלקים" ומתבטאים ואילו גנים אחרים הם "כבויים" ולא עושים כלום, קוראים אפיגנטיקה, ואנחנו צריכים עדיין ללמוד כיצד התהליך הזה עובד וכיצד להתערב בו".

התקווה של התרופה למלנומה

קרני מדבר על הצעדים בטווח הארוך, אבל יש צעדים שניתן לנקוט בעקבות המחקר כבר בתקופה הקרובה. למשל, במחקר נמצא שמוטציה גנטית המזוהה לרוב עם סרטן העור (מלנומה) מופיעה גם בחלק קטן מחולות סרטן השד (בגידולים שלהן, לא בתאים הבריאים). קיימת היום תרופה למלנומה הפועלת על מנגנון אשר מכוון על ידי הגן עם המוטציה הזאת (BRAF שמו), וכך ייתכן שניתן לטפל באותה תרופה גם בחולות שבגידול שלהן מתבטאת אותה מוטציה. כמובן, יש לבצע ניסויים לפני שנותנים את התרופה לחולות, אולם הדרך קדימה היא ברורה.

"חשוב לציין שבכל גידול של כל חולה יש מגוון מהמוטציות הללו", מסביר קרני, "זה לא שחילקנו עכשיו את סרטן השד ל-93 מחלות שכל אחת מהן תלויה בלעדית בהתבטאות של גן מוטנטי אחד, אלא חלק מהגידולים הללו מציגים אפילו 80 מוטציות שונות כאלה". לכן החוקרים מסיקים כי גם בעתיד תרופה אחת כנראה לא תספיק לטיפול בחולות, אלא קומבינציה של תרופות התוקפות את מנגנון המחלה מכיוונים שונים. החדשות הטובות הן שניתן לחלק את חולות סרטן השד באופן גס ל-12 קבוצות, על פי קומבינציית המוטציות המופיעה אצל כל אחת מהן.

קרני מוסיף כי המוטציות שאותרו במחקר הבריטי הן מוטציות של סרטן שד לא גרורתי, בעוד בשלב הגרורתי יכולות להצטרף מוטציות רבות נוספות. "המעבדה שלנו עוסקת בניסיון להבין מה בדיוק קורה לגידול במעבר לשלב הגרורתי", הוא מספר. בקרוב ייצא לאור מאמר של חברי קבוצתו, שבו הראו החוקרים כי ניתן לדכא את הביטוי של גנים שהופכים את הסרטן לגרורתי.

בעוד עלות של מיפוי גנום שלם של אדם, על מיליארדי אותיותיו, עומדת היום על כ-1,000 דולר, בדיקה שתחפש 93 מוטציות מובחנות תהיה נמוכה יותר.

הבדיקה מבוצעת בביופסיה, ואחריה בוחנים את התאים שהתקבלו מהגידול. זו איננה בדיקת סקר, משום שהתאים הבריאים של אותה אישה אינם מבטאים את המוטציות הללו, אולם נעשה היום מחקר שמנסה לאתר בדם של החולות תאים שהושלו מן הגידול לתוך מחזור הדם כדי לאפשר גילוי מוקדם, עוד בטרם הופיעו סימנים קליניים. הגילוי המוקדם הזה יהיה מבוסס על הגנטיקה של התאים או על צורתם.

המחקר הנוכחי הוא אחד - מקיף במיוחד - אבל רק אחד בין מחקרים רבים שנעשים היום כדי לאבחן את המוטציות הגנטיות המופיעות בסוגי סרטן שונים. "מדובר במאמץ כלל עולמי", אומר קרני "המחקר הנוכחי הוא המקיף ביותר בינתיים, אבל חלק מהגנים שזוהו בו כבר מוכרים ממחקרים קודמים, וכמה חברות כבר מפתחות תרופות על בסיס הידע הזה". כל מחקר כזה עולה כמה מיליוני דולרים, ומאמץ המיפוי כולו, שעשוי לארוך שנים רבות, מוערך בעשרות מיליוני דולרים.