רשמית: משה קצב הגיש בקשת חנינה לנשיא ריבלין

זאת לאחר שוועדת השחרורים דחתה לאחרונה את הבקשה לקצר את עונשו ■ בית הנשיא: "כנהוג לגבי כל בקשת חנינה, היא הועברה לטיפול הלשכה המשפטית בבית הנשיא"

משה קצב / צלם: אוריה תדמור
משה קצב / צלם: אוריה תדמור

רשמית: נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הגיש היום (א') בקשת חנינה לנשיא ראובן (רובי) ריבלין. מבית הנשיא נמסר כי "כנהוג לגבי כל בקשת חנינה, היא הועברה לטיפול הלשכה המשפטית בבית הנשיא". 

בקשת החנינה של קצב הוגשה לאחר שוועדת השחרורים דחתה לאחרונה את בקשת הנשיא לשעבר לקצר את עונשו. 

בהודעה שפרסמה ועדת השחרורים בחודש שעבר נכתב: "הוועדה התרשמה כי האסיר תופס את עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה ו/או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם". 

"בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו כאילו לא היה כלל הליך משפטי", נמסר. "מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע, ונפגעות העבירה הביעו עמדתן לשלילה בפני הוועדה".

עוד העריכו חברי הוועדה כי גם אם ישוחרר קצב, ותוכן עבורו תוכנית פרטית - "לא יהיה בכוחה למנוע המשך התנהלות לקויה, עיסוק אובססיבי בחפותו ואולי גם המשך פגיעה בנפגעות העבירה, ולא יהא בה למנוע את אותו סיכון שנקבע בחוות-הדעת כלפי נשים".

 

שתי עבירות אונס 

נזכיר כי קצב הורשע ב-30 בדצמבר 2010 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשתי עבירות אונס ובעבירת מעשה מגונה בכוח בא' שעבדה בכפיפות לו בעת שהיה שר התיירות, בעבירה של הטרדה מינית כלפי ה' שעבדה בבית הנשיא בעת שקצב כיהן במשרה הרמה, בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית כלפי ל' מבית הנשיא ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שהוא ניסה לתאם גרסאות עם ל' מבית הנשיא.

במארס 2011 גזר בית המשפט המחוזי על קצב 7 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי ופיצוי של 125 אלף שקל למתלוננות.‏ ב-7 בדצמבר 2011 החל קצב לרצות את עונש המאסר בכלא מעשיהו. 

יו"רית נעמת: "מעשה חצוף" 

יו"רית נעמת, גליה וולוך, מסרה היום בתגובה: "בכוונתי לפנות לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, ולשרת המשפטים, איילת שקד, בקריאה שלא להיעתר לבקשת החנינה שהגיש נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. קצב מנסה בכל דרך אפשרית לחמוק מריצוי מלוא עונשו, וזאת על אף שלא נטל אחריות למעשיו הנוראיים ולא התנצל עליהם. בהיענות לבקשתו על-ידי מוסד הנשיאות יהיה משום מסר חמור ביותר לחברה בישראל ולנורמות המוסריות שלה.

"דווקא נשיא המדינה ריבלין, שכה קשוב לרחשי לב הציבור, חייב להבין כי מוסד הנשיאות שבראשו הוא עומד נפגע פגיעה קשה על-ידי קצב בעת שכיהן בתפקיד נשיא המדינה. עצם הגשת בקשת החנינה היא מעשה חצוף שמעמיד את הנשיא המכהן במצב לא נח. אם רוצה מר קצב כי עונשו יקוצר, שיתכבד ויגיש בקשה נוספת בפני ועדת השחרורים, לאחר שיחשוב היטב ויואיל בטובו להביע חרטה כנה ואמיתית על מעשיו".

וולוך מוסיפה כי "גם בהיבט של מצבו הנפשי, על-פי הפרסומים שב"ס קבע כי לא חלה כל החמרה במצבו הנפשי של קצב, וכי שירות בתי הסוהר ערוך לטפל בו בתוך כותלי הכלא".