האם ישראל תחתום בקרוב על עסקת יצוא גז לטורקיה?

ישראל קרובה מתמיד לחתום על עסקת יצוא גז לטורקיה - כך עולה מדיווחים בעיתונות הטורקית והעולמית, וכך גם טען שר האנרגיה יובל שטייניץ בריאיון שהעניק בסוף השבוע לסוכנות הידיעות "בלומברג". טורקיה מעוניינת לצרוך מחצית מכמות הגז בלווייתן החל משנת 2020. בשלב שני, ייתכן כי הוא יגיע משם באמצעות צינור לאירופה.

"יש לנו קשר חזק לישראל, ויבוא גז ישראלי לטורקיה הוא 'ביג דיל' עבורנו", טען בשבוע שעבר מנכ"ל "זורלו אחזקות" הטורקית עומר יונגול, והוסיף כי החברה מעוניינת לייבא יותר מ-8 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז כבר בעתיד הקרוב. זורלו, נזכיר, מעורבת במשק החשמל בישראל, ושותפה יחד עם אדלטק ועם קצא"א בתחנת הכוח הפרטית "דוראד". אדלטק וזורלו מתכננות גם להקים עוד שתי תחנות כוח פרטיות בישראל, ובינואר האחרון אף חתמו על חוזה אספקת גז עם לוויתן.

דבריו של מנכ"ל זורלו מצטרפים לדבריו של מנכ"ל חברת האנרגיה "טורקס" באטו אקסוי, שסיפר כי 15 חברות אנרגיה טורקיות חוברות יחד לטובת קידום עסקת יבוא גז ישראלי לטורקיה. אקסוי טען כי טורקיה, ולא מצרים, תהיה לקוח העוגן של לוויתן ותצרוך מחצית מכמות הגז במאגר.

"היתרון העיקרי ביצירת קונסורציום חברות הוא בחלוקת הסיכונים שנובעים מעסקה כה משמעותית", טען אקסוי, והוסיף כי טורקיה, שצורכת כל שנה כ-50 BCM של גז, מעוניינת להקטין את התלות שלה בגז הרוסי, שאחראי לאספקת 55% מהגז למדינה, ובגז האיראני שאחראי על אספקת 15% נוספים. ככל שמדינה מצליחה לגוון את מקורות האספקה שלה ולהקטין את התלות בספק יחיד - כך גדל הביטחון האנרגטי שלה, כך המחירים שתקבל יהיו נמוכים יותר וכך גם נחלש כוחו הפוליטי של הספק.

"מדינת מעבר לאירופה"

ראשי החברות הטורקיות מדברים על יתרון נוסף, והוא כי יבוא גז מישראל יפתח לטורקיה גם "חלון הזדמנויות לשמש מדינת מעבר לאירופה". אירופה מחפשת נואשות כיצד לגוון את מקורות האספקה שלה שכן בממוצע יותר מ-30% מהגז שהיא צורכת מגיע אליה מרוסיה, ואחוז גבוה מזה דרך אוקראינה. ואולם, בחודשים האחרונים פועלת רוסיה באופן אגרסיבי נגד אוקראינה ומאיימת להפסיק את זרימת הגז אליה, כמו גם להעלות מחירים. מה שמשפיע כמובן על אירופה כולה.

אירופה אכן מקדמת יבוא גז, אך לא דרך טורקיה אלא דרך קפריסין. בשבוע שעבר הודיעה הנציבות האירופית כי תעניק לקפריסין 2 מיליון אירו על מנת שתערוך בדיקת היתכנות לצינור גז ממנה לאירופה. דובר הנציבות האירופית אמר כי "מאגרי הגז במזרח התיכון יכולים לעזור למדינות השכנות וכן למדינות שמחפשות להגדיל את הביטחון האנרגטי שלהן".

התקדמות במאמצי הפיוס

לפני שעסקת יצוא גז בין ישראל לטורקיה תצא לפועל, צריכות קודם לכן המדינות לחתום ביניהן על הסכם שלום, שכן מאז אירוע ה"מרמרה" הידרדרה מערכת היחסים בין המדינות, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אסר על יבוא גז ישראלי.

בשבוע שעבר נרשמה התקדמות במאמצי הפיוס בין המדינות, כששגריר ישראל לאיחוד האירופי, דוד ולצר, הודיע בהרצאה שנשא בבריסל כי טורקיה הסירה את הווטו על השתתפות ישראל בתרגילי נאט"ו. טרם נמסרה הודעה רשמית של נאט"ו בעניין.

נוסף לכך, בסוף השבוע התפטר ראש הממשלה הטורקי אהמט דבוטולו, ואחד המועמדים הפייבוריטים להחליפו הוא שר האנרגיה בראט אלביראק, שהוא גם חתנו של הנשיא. גורם שמקורב למגעים בין ישראל לטורקיה, אמר היום ל"גלובס", כי "מינויו של אלביראק לראשות הממשלה, אם ייצא לפועל, יקדם את עסקת יצוא הגז". לטענתו "ארדואן מעוניין לחתום על עסקה עם ישראל, ומינוי שר האנרגיה יוכיח כי הוא מעניק חשיבות רבה להגדלת הביטחון האנרגטי של טורקיה".

נציין כי לא רק המחלוקות הפוליטיות עם טורקיה הן מה שמונעות חתימה על הסכם גז. כחלק מהתנאים של טורקיה לחתימה על הסכם, היא דורשת גישה לעזה, ומצרים לא תיתן לכך לקרות. קפריסין גם היא לא מאשרת בינתיים את פריסת צינור הגז בין ישראל לטורקיה, שאמור לעבור בשטח המים הכלכליים שלה. זאת, לאור היחסים המתוחים בין קפריסין לטורקיה, שכבשה את חלקו הצפוני של האי ב-1974.

ואל נשכח את מתווה הגז, שלאור פסילת פסקת היציבות על ידי בג"ץ טרם אושר. בריאיון שהעניק שטייניץ בסוף השבוע ל"בלומברג", טען כי ישראל תציג בקרוב בפני נובל אנרג'י וקבוצת דלק חלופה לפסקת היציבות, וכי ההצעה שתוגש תאפשר את המשך פיתוח "לוויתן" וכן חתימת הסכמי יצוא גז טבעי למצרים וטורקיה.

"ישראל קרובה לחדש את היחסים הדיפלומטיים, והסכמי הגז יתאפשרו ויאפשרו זאת", טען השר ביחס לטורקיה. "טורקיה הוא שוק ענק עבורנו וצריכת הגז שלהם תכפיל עצמה בשנים הקרובות. הם צריכים את הגז שלנו ואנחנו צריכים את השוק הזה". שטייניץ העריך כי הסכם עם טורקיה ייחתם בשבועות הקרובים.

מצרים וקפריסין הודיעו כי הן פותחות את הים לחיפושי גז ונפט

בנובמבר האחרון הודיע שר האנרגיה יובל שטייניץ כי המים הכלכליים של ישראל ייפתחו לחיפושי גז ונפט חדשים, לאחר ארבע שנים שבהן הפסיק משרד האנרגיה לחלק רישיונות. חצי שנה עברה - ואף רישיון חדש לא חולק.

ב-2002 הפסיק משרד האנרגיה לתת רישיונות חדשים לחיפושים בים כדי לפעול לשינוי חוק הנפט ולקבוע מדיניות בנושא. לאחר כמה שנים שב לתת רישיונות והפסיק שוב ב-2012. מבקר המדינה, בדוח האחרון שלו על פיתוח משק הגז הטבעי, ביקר את משרד האנרגיה על התנהלות זו, וטען כי היא הובילה בין היתר להיווצרות מונופול הגז בישראל.

המדינות השכנות, לעומת זאת, מתכוננות לחלוקת רישיונות חדשים. בכנס שנערך בשבוע שעבר ביוסטון הודיע שר האנרגיה המצרי טארק אל מולה כי כבר בשבועות הקרובים מתכננת מצרים לחלק 28 בלוקים חדשים. "גילוי מאגר 'זור' משך התעניינות של חברות אנרגיה זרות", סיפר השר והוסיף כי מצרים פועלת במקביל להקטנת החוב שלה שעמד לפני שנים אחדות על 6.5 מיליארד דולר ועומד היום על פחות מ-3 מיליארד. עוד הוסיף, כי גילוי מאגר 'זור' הוסיף 5,000 משרות חדשות במצרים.

מצרים חתמה בשנתיים וחצי האחרונות על 66 הסכמים חדשים לחלוקת רישיונות. אלו מבטיחים לה הכנסה של לפחות 14 מיליארד דולר. בפברואר האחרון חתמה הממשלה על הסכם עם חברת ENI האיטלקית שגילתה את "זור", ועל פי התוכנית, הגז ממנו צפוי לזרום כבר בסוף השנה הבאה.

קפריסין גם היא הודיעה כבר לפני חודש וחצי כי היא יוצאת לסבב שלישי של חלוקת רישיונות גז. זאת לאחר שבסבב הראשון ב-2007 ניגשו דלק ונובל, וגילו את מאגר אפרודיטה בבלוק 12, ולאחר שבסבב השני ב-2012 ניגשו 33 חברות שהתחרו על תשעה בלוקים. בסבב השני זכו בין היתר חברת האנרגיה הצרפתית טוטאל בשני בלוקים וחברות ENI וקוגאס בשלושה בלוקים. עד יולי הקרוב צריכות החברות להגיש את מועמדותן. גורמים במשק האנרגיה בקפריסין, אמרו ל"גלובס", כי הם מקווים כי גם חברת הענק "של" תיגש לסבב השלישי.

במשרד האנרגיה טוענים כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב מאוד, וכי עד סוף השנה או תחילת השנה הבאה הוא צפוי לפתוח את הים לרישיונות חדשים.