"מעורבות של חברות בנייה זרות חשובה כדי להביא טכנולוגיה חדשה וגם עובדים. ככה אנחנו רואים את שיתוף הפעולה. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים ללמוד הרבה מאוד ממה שקורה באירופה ובמדינות אחרות ואני חושב שזה יכול לשדרג את התעשייה הישראלית. אני מקווה שהחברה הזרה הראשונה תגיע כבר השנה לישראל, זה מה שאנחנו רוצים ומכוונים אליו. הכוונה היא לבנות מהר יותר, זול יותר ובאיכות טובה, ושיתוף פעולה עם החברות הישראליות שיכולות ללמוד מהבחרות הזרות".
כך אמר שר הבינוי והשיכון יואב גלנט במסגרת כנס לנספחים זרים ונציגי מדינות שערך משרד הבינוי והשיכון היום (ב') בתל-אביב. הכנס נועד להסביר לנציגי המדינות הזרות על הקול הקורא שפרסם המשרד לחברות בנייה זרות להגיע ולפעול בישראל. נזכיר שהקול הקורא מציע לחברות זרות להגיע לעבוד בישראל ולבנות פרויקטים למגורים ומאפשר לחברות הזרות להביא איתן כאלף עובדים כל אחת. תוכנית זו מבוססת על מתווה הפעילות של חברת יילמזלר הטורקית שפועלת בישראל כבר שנים כקבלן ביצוע בלא מעט פרויקטים ביזמות ישראלית.
נציין כי לכנס הגיעו נציגים ממדינות רבות כמו פולין, צרפת, סין, איטליה, פינלנד, רומניה, ארה"ב, גיאורגיה, הפיליפינים, ליטה, ברזיל, תאילנד, גרמניה, ויאטנם, טאיוואן, יוון ספרד וקולומביה. עם זאת חשוב להדגיש כי מדובר בנספחים כלכליים ונציגי שגרירויות ולא בנציגי חברות בנייה. המטרה של הכנס היא להעביר את המידע הלאה על ידי הנציגים לחברות הבנייה במדינות האם. ל"גלובס" נודע כי עד כה קיבלו במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון התעניינות מצד חברות אירופאיות, בין היתר מיוון, ספרד ואיטליה.
השר גלנט גם סיפק לנציגי המדינות הזרות את הרקע לצורך הישראלי בבנייה נוספת: "מחירי הדירות בישראל הכפילו עצמם, יש מחסור של סביב 100 אלף דירות בישראל, ואנחנו מניחים שנצטרך עוד כמיליון דירות ב-20 השנים הקרובות. לוקח לנו כאן בישראל 15 שנים לבנות שכונה מאפס לעומת שלוש או חמש שנים באירופה או פחות במזרח. בישראל חלק ניכר מהקרקע בבעלות המדינה, ויש הרבה משרדי ממשלה שמעורבים בתהליך כמו גם הרבה קבלני משנה. אנחנו מנסים עכשיו לשנות את התמונה ולתת לחברה אחת לעשות את התהליך מההתחלה ועד הסוף. תכנון וגם ביצוע, בזמן קצוב להקמת שכונת מגורים שלמה".
יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, אמר בכנס כי: "הבעיה המרכזית שלנו היא עובדים. כדי להביא עובדים אנחנו צריכים לחתום הסכם בילטראלי, ועד עכשיו חתמנו שלושה במזרח אירופה. חותמים עכשיו הסכם נוסף עם אוקראינה ומקווים לעשות זאת עם עוד מדינות. אנחנו מזמינים את החברות הזרות להגיע ולעבוד בישראל. אנחנו מקווים שאחרי שכל החברות יירשמו נעשה את הבדיקות וכבר בראש השנה הקרוב נוכל להתחיל ולראות חברות בנייה זרות שיגיעו לעבוד בישראל, לעזור לנו לבנות את המדינה, ולאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירות בישראל".
דוברת נוספת בכנס הייתה דניאלה פז ארז, מבעלי חברת פז כלכלה והנדסה, שהציגה סקירה על שוק הבנייה הישראלי. "בישראל יש נכון להיום כ-2.4 מיליון דירות ובתים לעומת ביקוש של כ-2.5 מיליון. זה מראה על המחסור שנוצר, אותו צריך למלא כעת. בישראל בונים כ-40 אלף יחידות דיור בשנה, אבל הצורך הוא לכ-60 אלף יחידות בשנה ולכיוון זה הממשלה דוחפת. הממשלה בישראל שולטת על חלק ניכר מהקרקע, על הייעוד של הקרקע ואישור תוכניות. מ-2007 ועד 2010 רשויות התכנון בישראל אישרו רק סביב 23 אלף יחידות דיור, ב-2011 רק כ-32 אלף יחידות דיור ורק בשנים האחרונות המספרים הלו לעלות כאשר בשנה החולפת הגיעו לרמה של אישור כמאה אלף תוכניות".
אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, התייחס גם הוא לענף הבנייה הישראלי ולחברות הזרות המוזמנות להגיע ולבנות בישראל ואמר: "יש הרבה הזדמנויות בישראל בתחום הבנייה, ואנחנו נאפשר כאן לשאול את ל השאלות, כדי שבסיום הכנס תוכלו לחזור ולעניין את כל החברות הזרות בתוכניות שאנחנו מציגים כאן. אנחנו לא מדברים רק על לבנות מהר יותר אלא גם על בנייה איכותית ובתקווה גם זולה יותר. אנחנו מתמקדים בהבאת שש חברות בשלב הראשון. אנחנו מודעים לכך שהחברות הזרות מודאגות מהבירוקרטיה בישראלית וחוששים מפניה. אנחנו נקים אגף מיוחד שילווה את החברות יד ביד מרגע הגעתן לארץ".
"האישור להגעת החברות יהיה מוקצב לחמש שנים עם אפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות, אבל אנחנו רוצים גם תוצאות, אנחנו מביאים חברות כדי שיבנו. במקביל אנחנו מעודדים יוזמות משותפות עם חברות ישראליות. דחינו קצת את מועד הגשת המועמדות כדי לאפשר עוד זמן לחברות ללמוד את זה. אנחנו גם נשקול לשנות קריטריונים שונים שהוגדרו שמפניות של חברות אנחנו מבינים שעשויות להיות קשות ליישום. בשלב הראשון מדובר אומנם בשש חברות אבל ייתכן שבהמשך יהיו עוד. אני מקווה שבספטמבר הקרוב נוכל כבר לראות חברות שמגיעות לישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
