מקום בגן עדן? הנין של הצדיק "תרם" 2 מ' ש' לכיסו הפרטי

ביהמ"ש קיבל את תביעת העמותה נגד נינו של הצדיק המנוח גדליהו משה גולדמן מזוועהיל - והורה לו להשיב לה 2 מיליון שקל שהעביר לחשבונו הפרטי בבנק מזרחי

מוסדות זוועהיל. נקבע כי הכסף שמשך הנין לא שימש ל"קיום החסידות" / צילום: אוריה תדמור
מוסדות זוועהיל. נקבע כי הכסף שמשך הנין לא שימש ל"קיום החסידות" / צילום: אוריה תדמור

אלפי מאמינים עולים מדי שנה לקברו של הצדיק גדליהו זוועהיל המנוח - גם בימי חול, אך במיוחד במועדים או לרגל ההילולות הנערכות במקום, שקהל המבקרים בהן גדל משנה לשנה. השמועה אומרת כי השתטחות על קברו של הרב הגאון, שכרה בצדה - שערי שמיים נפתחים, תפילות נשמעות, חולים נרפים, ועקרות מביאות צאצאים לעולם.

בהתאם, גם חשבון הבנק של עמותת מוסדות זוועהיל, המנוהלת על-ידי צאצאי הצדיק, זוכה לישועות רבות: תרומות במיליונים ותמיכות ממשלתיות לאברכים זרמו וזורמות לחשבון הזה מדי שנה. לא פלא שצאצאיו של הרב רבים על השליטה בעמותה.

בבית משפט השלום בירושלים ניתן לפני כחצי שנה פסק דין, שבו נפסק כי נינו של הצדיק נטל לכיסו 2 מיליון שקל מכספי העמותה, אל תוך חשבון פרטי שלו בבנק המזרחי ומשם לחשבון על-שם רעייתו. בית המשפט קיבל את תביעת העמותה והורה לנין של הצדיק להשיב את הכסף לעמותה.

גם בנק המזרחי נתבע על אחריותו להעברת הכספים לחשבונו הפרטי של הרב, אך התביעה נדחתה, ובשבוע שעבר נדחה גם הערעור על ההחלטה בקשר לבנק בבית המשפט המחוזי.

שינויים בתקנון

חסידות זוועהיל היא חסידות קטנה ומפוצלת הנשלטת בידי שושלת אדמו"רים שמקורה באוקראינה, והמשכה בירושלים, בבני-ברק, וגם בבוסטון וביוניון סיטי שבניו-ג'רזי. קברו של הצדיק גדליהו משה גולדמן (מזוועהיל) ז"ל נעשה לאתר פולחן בשנים האחרונות, טרנד ש"תפס" גם בקרב חילונים גמורים המחפשים אף הם תקווה בעולמם שכולו חול - מהצלחה בבחינות הבגרות ועד מציאת שידוך בעזר השם. הקבר ממוקם בגבעת רם, לא רחוק מהכנסת ומגן סאקר, וגם לא מאוד רחוק מהישיבה הגדולה הקרויה על-שמו של הגאון בשכונת בית ישראל שבבירה.

עמותת "מוסדות זוועהיל ישיבה ותלמוד תורה" היא המנהלת את הישיבה, המורכבת מישיבה תיכונית ומכולל גדול. בסך-הכול עומדות הכנסות העמותה, לפיה דוחותיה, על כ-6 מיליון שקל בשנה, חלק ניכר מן הסכום (שהגיע בשנים האחרונות עד לגובה של כ-3 מיליון שקלים בשנה) מקורו בתמיכות ממשלתיות למאות האברכים הלומדים בכולל. ואולם, בין ענפי המשפחה השונים מתנהל סכסוך ארוך, בין היתר, סביב השאלה מי זכאי לשאת את השם - האדמו"ר מזוועהיל ומי ישלוט בזרם המזומנים של העמותה.

לעמותה יש טענות קשות וחריפות נגד נינו של הצדיק הנושא את שמו, גדליה משה גולדמן - הטוען אף הוא לתואר, האדמו"ר. לטענת העמותה, האדמו"ר גולדמן גזל 2 מיליון שקל מכספי העמותה בתחבולה. בתחילה "לקח לעצמו שליטה וזכות וטו בהחלטות ההנהלה, ובכל פעילות העמותה" - וזאת על-פי שינויים שיזם גולדמן בתקנון העמותה. בהמשך, טוענת העמותה, פתח הרב גולדמן חשבון נוסף בבנק מזרחי (שם כאמור התנהלו כספי העמותה) שאותו כינה הרב גולדמן - "מוסדות זוועהיל", אליו הפקיד צ'קים שנמשכו מכספי העמותה לכאורה, בסך כולל של כ-2 מיליון שקל.

העמותה תבעה גם את בנק מזרחי, בו התנהל החשבון בעל השם המטעה. משום שהחשבון קרוי על שמו של הרב, אך עשוי לתת את הרושם שמדובר בחשבון של העמותה, ומאחר שהחשבון נוהל כחשבון פרטי על-ידי הבנק, טענה העמותה כי לבנק הייתה אחריות במחדל לנזקי העמותה. הבנק, טענה העמותה, נתן הרשאה לגזילת כספי העמותה לחשבונו הפרטי של האדמו"ר, ביודעין.

המעשים הללו התרחשו לפני יותר מ-15 שנה, בשנים 2000-2001, ולטענת העמותה נודעו לה רק ב-2004. למרות זאת, את התביעה המדוברת הגישה העמותה רק ב-2010. אחת הסברות בנוגע לעיכוב בהגשת ההליך היא שהיה מי שרצה להימנע מהגשת התביעה כל עוד אביו של גולדמן המנוח היה בחיים, כדי לא לצער את האב.

"בנק אינו משטרת שמות"

האדמו"ר גולדמן עצמו נמנע מלהגיש תצהיר בשמו, אך בנו, דוד הגיש תצהיר להגנתו, בו טען כי התביעה איננה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט, לצורכי המחלוקת על השליטה בענייני החסידות. "מטרת התביעה לפגוע בשמו הטוב של האדמו"ר, ללא בסיס וללא בושה", טען הבן. לטענת הבן, אביו עשה שימוש בחשבון הפרטי למטרות העמותה ולא למטרותיו שלו, וזאת, בהתאם להחלטות של העמותה, שהתקבלו כדין.

"הואיל ובמהלך השנים החלו גורמים שונים להצר את צעדיו של גולדמן בניהול העמותה, והתברר כי בכוונת אחיו הצעיר להשתלט עליה ועל המוסדות - החליט אביו של גולדמן, להגן על הכספים שהיו שמורים בחשבון העמותה, ועל-מנת להבטיח כי הם ישמשו למטרות חסידות גולדמן הן לשם הבטחת זכויותיו הכלכליות שהגיעו לו והן לשם פעולה למען מטרות החסידות", סיכמה השופטת את טענות גולדמן. "בהתאם לכך, נפתח החשבון הנוסף כחשבון פרטי, וצוין בשמו 'מוסדות זוועהיל', הואיל והמטרה הייתה כי הכספים ישמשו למטרות החסידות וחיזוקה".

הבנק, שיוצג בידי עו"ד אסף ניב ממשרד קמחי-פלד-פוזנר-שילה ושות', טען כי מדובר בסכסוך פנימי בין פרנסי העמותה, שאינו נוגע לבנק. לטענתו, בחירתו של האדמו"ר להעניק לחשבון כינוי מסחר היא פרקטיקה מקובלת, שאינה מעניינו של הבנק, שאין תפקידו לשמש "משטרת שמות".

עוד נטען כי הבנק ביצע את כל הפעולות המתחייבות במסגרת פתיחת חשבון פרטי וממילא, וכי אין לגלגל על הבנק את האחריות הרובצת לכאורה על גולדמן עצמו ועל העמותה, שלא פיקחה על מעשיו.

"לא הוכרחה מטרה קונקרטית"

השופטת אנה שניידר דחתה את התביעה בכל הנוגע לבנק ופסקה כי הבנק לא התרשל במילוי תפקידו. "אין זו מחובתו של הבנק, כדבריו, לבלוש אחר לקוחותיו ולשמש 'משטרת שמות', ואין זו מחובתו לבחון איזה שם מבקש לקוח להעניק לחשבון", קבעה השופטת. "הואיל ולא מדובר בחשבון של תאגיד - בצדק לא נדרש הבנק לנקוט פעולות המיוחדות לפתיחת חשבון של תאגיד, ולא היה צורך בהצגת מסמכים או פרוטוקולים הנדרשים לפתיחת חשבון מסוג זה".

השופטת סיכמה: "המסקנה היא, לפיכך, שהבנק לא הפר כל הוראת רגולציה, ולא הייתה כל רשלנות מצדו, הואיל וגם לא הייתה כל חובת זהירות כלפי העמותה".

לגבי האדמו"ר - בניגוד לבנק - מצאה השופטת כי גולדמן אכן אחראי לנטילת כספי העמותה שלא כדין. "לא ראיתי ליתן אמון בגרסתו של גולדמן, שלא גובתה בתצהיר לגבי מטרותיו של החשבון הנוסף אשר נפתח על-ידו - 'כספים אשר ישמשו את צרכי החסידות וינוהלו מחוץ לפעילות העמותה'... הואיל ואין מחלוקת כי הכספים שהועברו מחשבון העמותה בבנק פועלי אגודת ישראל לחשבון הנוסף שהוגדר על-ידי גולדמן עצמו כחשבון פרטי, ומשם הועברו לחשבונה הפרטי של רעייתו של גולדמן, הגברת בת שבע גולדמן... קשה לקבל את הטענה לפיה הכסף בחשבון הנוסף הועבר 'לקיום החסידות'", קבע בית המשפט. 

לדברי השופטת, "ממסמכי הבנק בתיק עולה כי לא בוצעה שום פעולה מיום הפקדת הכסף בחשבון הנוסף ועד ליום שבו הוצא הכסף מהחשבון על-ידי גולדמן, ולא הוכחה על-ידי גולדמן ולו מטרה אחת קונקרטית 'לקיום החסידות', שלשמה שימש הכסף בפועל כטענתו".

השופטת העלתה גם כמה שאלות קשות באשר למניע לאי-הגשת התצהיר בידי הרב גולדמן. "כלום חשש גולדמן כי גרסתו לפיה כל הכספים נועדו למטרות החסידות ולא למטרותיו האישיות תקרוס במסגרת חקירתו הנגדית, ולכן נמנע מלהעמיד עצמו לחקירה נגדית? נראה כי לגולדמן בלבד הפתרונים במקרה זה", ציינה השופטת בפסק הדין.

השופטת קיבלה את התביעה נגד הרב גולדמן, שייאלץ לשלם לעמותה סכום של 2 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה, כמו גם הוצאות שכר-טרחה בסך 80 אלף שקל.

בשבוע שעבר, כאמור, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הערעור נגד הבנק, לאחר שהעמותה משכה את הערעור בעצת השופטים.