"היו לנו הזדמנויות למכור את ויקס - מנעתי אותן"

הוא היה המשקיע הראשון בסקייפ (ועשה אקזיט ענק), ומאוהב בהשקעה שלו ב-Wix הישראלית שכבר שווה יותר ממיליארד דולר ■ מארק טולוז, ראיון בלעדי

מארק טולוז יו"ר קרן הון סיכון מנגרוב / צילום: כפיר זיו
מארק טולוז יו"ר קרן הון סיכון מנגרוב / צילום: כפיר זיו

מארק טולוז, יו"ר ויקס הישראלית הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כמיליארד דולרים ויו"ר קרן הון הסיכון מנגרוב המחזיקה כ-20% בה, הוא אחד ממשקיעי הטכנולוגיה היותר לא שגרתיים בעולם. חבר כבוד ברשימת "בעלי מגע מידאס" בטכנולוגיה של מגזין "פורבס", ומי שהיה המשקיע הראשון בסקייפ - שהניבה למשקיעיה אקזיט של קרוב לשלושה מיליארד דולרים.

הדעות של טולוז על תעשיית ההשקעות בטכנולוגיה הן כל-כך לא שגרתיות, עד שהוא הפך לכוכב החביב על רשתות טלוויזיה; זה שתמיד אפשר לסמוך עליו שיגיד משהו מעורר, קונטרוברסלי, מקפיץ. הוא, למשל, לא מאמין בכלל בעסקי המוזיקה על הרשת. "אני מאוד ביקורתי כלפי עסקים בתחום המוזיקה, כי אי אפשר לעשות שם כסף", הוא מסביר בראיון בלעדי ל-G. "אפילו המוביל העולמי, ספוטיפיי (שירות מוזיקה דיגיטלי עם כמיליון שירים) עם 30 מיליון משתמשים, לא מצליח להרוויח. זה מטורף".

ממה עוד היית מתרחק כמשקיע?

"קודם כול, הייתי נמנע מלשלם הרבה כסף. הכלכלה של העסקים שלי בנויה על לקנות נמוך ולמכור גבוה, לעומת הטרנד של השנים האחרונות בקהילת הון הסיכון של לשלם מחירים מופרזים על חברות. כולם מחפשים 'חדי קרן', חברות של מיליארד דולר ומעלה, ואני טוען שרוב חדי הקרן האלה מזויפים".

תסביר.

"יש פער גדול בין שווקים פרטיים לשווקים ציבוריים. ויקס שווה מיליארד דולר כיום, והיא הציגה הכנסות של 325 מיליון דולר. חברות אחרות לא מציגות שום הכנסות והן מתומחרות בשווקים הפרטיים במיליארד דולר. זה לא הגיוני. משהו פה חייב להתאזן. או שאנחנו שווים באמת 5 מיליארד, שזה היה משמח אותי מאוד, כמובן, או שהחברות האחרות שוות הרבה פחות. בסופו של דבר, השופט האמיתי הוא השוק הציבורי.

"בוויקס הנפקנו בסוף 2013, יחד עם רבות מהחברות האלה, שרובן נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה שלהן. כמה מהעסקים האלה חגגו את הניצחון בגביע העולמי לפני שהגיעו בכלל לגמר".

בכמה חברות מדובר?

"אומרים שיש כ-200 חדי קרן בעולם. עשרת הראשונים, כגון אובר ו-Airbnb, הן באמת תופעות עולמיות, אבל מרבית החברות הללו חוגגות את הניצחון לפני המשחק, ואני די ביקורתי בעניין הזה. ויקס תמיד האמינה שקודם משחקים, מראים מספרים אמיתיים, מנצחים, ורק אחר כך חוגגים".

תן דוגמה לחד קרן מזויף.

"שזאם לדוגמה (אפליקציית זיהוי השירים). הדרך שבה היא הגיעה להערכת שווי של מיליארד דולר הייתה כי מישהו השקיע 20 מיליון ברכישת 2% ממנה לפי שווי של מיליארד. נו, אז איזה טיפש רצה נתח קטן משזאם והיה מוכן לשלם הרבה? זה לא סיבוב מהותי וזה לא ערך מהותי. ובנוסף, העסק שלהם לא הולך לשום מקום. גם ל-IOS (מערכת ההפעלה של אפל) וגם לאנדרואיד יש כבר מוצרים דומים היום.

"חברה אחרת שהייתה לוהטת, ובמשך שנים הצטערנו שלא השקענו בה, היא אברנוט ( Evernote, המאפשרת לשמור מאמרים שקוראים אונליין כולל הערות שהקורא כותב לעצמו), אבל כאשר השקענו בוויקס אמרנו לא לאברנוט, ובמשך שבע שנים שותפיי אמרו, 'אוי מארק, איזו טעות עשינו'. זה היה רעיון מגניב, אבל לא היה מודל עסקי מאחוריו, והם היו שווים על הנייר שני מיליארד דולר כי מישהו כתב את זה. והיום, כל דפדפן בעולם מציע משהו דומה".

אז בוא נדבר על טרנדים כגון פינ-טק - שירותים פיננסיים על גבי הרשת. רבים חושבים שזה הדבר הבא. מה דעתך?

"מיליארדים נשפכים על התחום הזה, אבל אני די סקפטי בקשר אליו. לא הייתה יותר מדי חדשנות בתחום הזה. חברת האינטרנט הכי מצליחה בתחום היא פייפאל, והיא כבר בת 18. השלב הבא היה בנקאות באינטרנט, אבל הבנקים קמו ועשו זאת בעצמם, ומאז לא קרה כלום.

"יש את התחום של הלוואות מאדם לאדם (הלוואות חברתיות), וזה היה אמור להיות כל-כך נפלא, החברות האלה פתחו אתרים ואמרו 'שלחו לנו את הכסף שלכם ותרוויחו'. אבל אנשים לא שולחים כסף כל-כך מהר. קל לאנשים להשתמש בשירותים שונים על גבי הרשת, אבל יש הרבה יותר זהירות ודאגה אצל אנשים בקשר לכסף שלהם.

"מה גם, שרוב השירותים הפיננסיים הם רק שיפורים של מה שנעשה היום. בלונדון, למשל, יש היום חברה שנקראת טרנספרוויז והיא ממש 'המותק של המשקיעים בלונדון' (גייסה לאחרונה לפי שווי קרוב למיליארד דולרים), אבל כל מה שהיא עושה זה להעביר כסף. אני חושב שווסטרן יוניון נמצאת בסביבה קצת יותר זמן. נכון, הם עושים את זה יותר בזול. אבל 'יותר זול' זה לא מעניין, זה לא משהו שמחולל שינוי. אני חושב שיהיו הרבה שינויים סביב טכנולוגיה פיננסית, אבל ייווצרו מזה עסקים יותר קטנים. לא עסק גדול באמת".

אז אתה לא שותף לדעה שמתקרבת רעידת אדמה, שינוי כל ההרגלים בתחום?

"לא במשך חמש השנים הבאות. בינתיים, זה יהיה תחום נישתי. עסקים טובים, אבל לא מובילים עולמיים. ייקח זמן עד שיגיע רעיון שבאמת ימציא מחדש את הבנקאות".

איך אומרים לא לאקזיט?

נחזור לוויקס (Wix), החברה היחידה בפורטפוליו של קרן מנגרוב, שטולוז הסכים לשבת בראש מועצת המנהלים שלה, וזאת לדבריו משום שהוא מאוהב בחברה, ביזמים ובעתיד שלה; וגם כי ממילא התחייב לשבת במועצת המנהלים שלה כל עוד ירצו אותו שם, כי הוא לקח אותה לפני שנים אחדות להימור גדול באמת על עתידה, כפי שתיכף יתואר כאן.

"אנחנו במנגרוב, אחת הקרנות היחידות שהיו לה שתי חברות של מיליארד דולר, ואני יכול להגיד לך שעד שוויקס התחילה להראות תוצאות, זה היה מאוד מלחיץ. בפעם הראשונה, מאז סקייפ, כולם אומרים, טוב, היה לך מזל, אבל במשך שבע שנים שאלתי את עצמי כל יום האם אני יכול לעשות זאת שוב. ולא רק שהלחצתי את עצמי, אלא גם כולם בסביבה אמרו: די, נמאס לשמוע על סקייפ, עשית עוד משהו גדול חוץ מזה?".

ההצלחה של סקייפ הקרינה על האופן שבו אתה מתייחס לוויקס?

"כן. היו לנו הזדמנויות למכור את ויקס. ב-2011 קיבלנו הצעה רצינית מאוד למכור, בשווי של 400 מיליון דולר, ובאתי למייסדים (המייסד והמנכ"ל אבישי אברהמי, נדב אברהמי וגיורא קפלן) ואמרתי להם שאני לא חושב שנכון למכור. אז - לפני ההנפקה - היו למייסדים ולי חלקים הרבה יותר גדולים בחברה והיה מדובר בהמון כסף לכל אחד. הייתה שיחה מאוד מעניינת, שהפכה לשאלה של אמון ביני לבינם. אמרתי להם 'אתם יכולים להיות שווים הרבה יותר' והעובדה שהיה לי את סקייפ ברקורד נתנה משקל לדברים".

מה הם ענו?

"אבישי אמר לי, אוקיי, אבל בתנאי שאתה נשאר במועצת המנהלים שלנו כל זמן שארצה אותך שם. זאת חתיכת התחייבות, אבל זה סוג הסימביוזה שצריך להיות בין משקיע לחברה, כי יש בדרך מעלות ומורדות והסיכון גדול מאוד. ועכשיו יצרנו דינמיקה בקהילה הטכנולוגית בישראל שאפשר להקים פה חברה גדולה, לא מוכרחים לעבור לארצות הברית".

אתה מבין את השיקולים שהיו בעד למכור את החברה בזמנו?

"זו מתמטיקה מאוד מעניינת. אחת המגבלות של הון הסיכון הישראלי היא מכירת חברות בשלב מוקדם מדי, ועדיין אני מבין לגמרי למה הם רוצים למכור. צריך שיהיו יותר 'ויקסים' מסביב כדי להעז לדחות אקזיט ולהגיד 'יכולה להיות פה חברה גדולה'".

השלב המתבקש הבא היה כאמור הנפקת החברה, לפני כשנתיים וחצי. מפברואר השנה טולוז העמיק את התחייבותו לחברה והפך ליו"ר שלה. החברה בהחלט מפגינה התנהגות של חד קרן אמיתי, עם פרסומות במחצית משחק הסופרבול (כולל אחת בשיתוף עם דרימוורקס ודמויותיה המצוירות) וחוזה אימוץ עם קבוצת הכדורגל מנצ'סטר סיטי.

השקעת בוויקס כשהיא הייתה חברה מאוד צעירה. איך הגעת לזה?

"פגשתי את האנג'ל הישראלי רן תושיה בספרד. הוא אמר לי, 'מארק, נתתי כסף לחבר'ה האלה, אתה יכול להציץ בזה?'. הסתכלתי ומיד אמרתי שגם אני רוצה להיכנס. ב-2006-2007 עסק שרצה נוכחות אונליין, היה צריך לשלם 10-15 אלף דולר רק כדי לבנות אתר, והיה ברור מאוד בעינינו שבעתיד, כל עסק יצטרך להיות גם אונליין. והם הציעו לעשות את זה בחינם. אני הייתי מעורב בסקייפ, ואני אוהב את הרעיון של חינם. זו הדרך הכי קלה להשיג משתמשים, ואף אחד לא יכול לנצח אותך במחיר".

אבל מחינם לבדו לא יוצאות הרבה הכנסות לחברה.

"נכון. הקושי בעסקי החינם (המכונים בעגה הטכנולוגית Freemium) הוא שצריך לתת מספיק כדי שאנשים ירצו להשתמש בזה, ולשמור מספיק כדי שאנשים יהיו מוכנים לשלם עבור משהו. בסקייפ היה קל למצוא את המודל: שיחות ממחשב למחשב בחינם, ואם רוצים להתקשר לסלולרי צריך לשלם. בוויקס בדקנו אולי עשרים דרכים עד שהגענו למודל שאחראי היום לכל הרווחים שלנו: אפשר להשתמש בחינם כל עוד המילה ויקס מופיעה באתר שלך, וכדי להסיר אותה צריך לשלם. כיום יש לנו כמעט 2 מיליון לקוחות משלמים".

ועם כל השמחה והשווי הגבוה, ויקס היא עדיין לא חברה רווחית, במושגים של רווח נקי.

"בסופו של דבר, רווח נקי זה עניין חשוב, אבל לחברות טכנולוגיות יש אפשרות להשקיע מחדש את כל הכסף שלהן כדי להתמקד בצמיחה עם הכנסות, ובאותו זמן לבנות את הדור הבא של המוצרים. לחברות טכנולוגיות יש מחלה: הן מצליחות פעם אחת, אבל מתקשות לעשות זאת פעם שנייה. חברות טכנולוגיה שוכחות את זה. הן עושות הרבה מאוד שיפורים במוצרים הקיימים, אבל מי שלא ממשיך להמציא - מישהו אחר יבוא וימציא משהו יותר טוב ממה שיש לו.

"צריך למצוא את האיזון בין רווחיות לטווח בינוני לחדשנות בטווח קצר, וזה היה אחד הדברים שמשכו אותי אצל יזמי ויקס. הם אמרו 'אנחנו רוצים לבנות את החברה לטווח ארוך', וכשאני רואה את ששת המוצרים שיש לנו במעבדה כרגע, אני יכול לחייך ולהגיד כן, אנחנו ממציאים מחדש, שוב, את הדרך שאנשים בונים אתרים. כשהבן שלי בן ה-13 חזר מבית ספר וסיפר שילדה מהכיתה עושה פרזנטציה עם ויקס, הבנתי שיש לנו משהו באמת גדול ביד".

ומתי תהיו רווחיים?

"נהיה רווחיים כאשר נחליט שאנחנו רוצים בזה. הרי מספיק להפסיק לכמה חודשים את המאמצים בתחום השיווק כדי להשיג רווחיות".

איך שוק ההון קיבל את ויקס?

"הייתה קומבינציה שפעלה קצת נגדנו: חברה חדשה, ועוד ישראלית. הרבה חברות ישראליות לא היו הצלחה גדולה כחברות ציבוריות, וזה מפני שהן לא כיבדו את החוזה הלא כתוב עם אנליסטים, שאומר, 'אל תפתיע אותי'. לקח לנו שנתיים לרכוש את האמון שלהם".

אתה אכן נשמע מאוהב, אבל כקרן הון סיכון תצטרך מתישהו להגיע לאקזיט סופי - חוץ מרווחי ההנפקה - ולהמשיך הלאה.

"כן, אני מאוהב, אבל נכון שבסופו של דבר נצטרך לעשות אקזיט, כחלק מהמחויבות שלנו לבעלי המניות ולמשקיעים. כרגע לא עשינו שום תוכניות בכיוון, ובלי קשר לאחזקות שיש או שיהיו לי, יש לי מחויבות להיות יו"ר במשך חמש שנים".

קרנות גדולות מרוויחות פחות

טולוז, 51, נשוי ואב לבת ולבן המחלק את זמנו בין בתיו בלוקסמבורג ובברצלונה, נולד בקונגו, לאב - איש עסקים אמריקאי ולאם מזימבבווה. בגיל 13 עברה המשפחה לקהיר, ושם גדל עד גיל 18. "מצרים הייתה המקום החביב עליי ביותר. אלה גם היו שנות ההתבגרות שלי, כך שזה נמהל ברומנטיקה".

בגיל 18 אביו אמר לו ש"הגיע הזמן שתהפוך לאמריקאי", ושלח אותו לשפר את האנגלית שלו, שכן שפת אמו הייתה צרפתית, ו"דיברתי אנגלית בבית, אבל אוצר המילים שלי היה אולי 500 מילים". לאחר שנה בתיכון וארבע שנים בקולג', עזב את ארצות הברית, כי הרגיש שהוא הרבה יותר אירופאי מאמריקאי. בתחילה נסע לאיים הקנרים ושם, הוא מספר, "לחבר הכי טוב שלי היו כמה מלונות והתחננתי לפניו שייתן לי עבודה כמנקה בריכות וכמגיש בירה. אחרי שנה אימא שלי אמרה, 'היי, אתה בוגר קולג', בוא הביתה לארצות הברית ותמצא עבודה כמו שצריך'".

אבל בדרך לארצות הברית עבר דרך לוקסמבורג, אצל חבר אחר, ושם פתח את העיתון וראה שפירמת רואי החשבון ארתור אנדרסן (שלימים התפרקה בשל שערוריית אנרון) מגייסת עובדים. "אני מאמין גדול בכך שדברים קורים מתוך סיבה, הדפסתי את קורות החיים שלי, והתקבלתי. לא היה לי תואר בחשבונאות, אלא בהיסטוריה, אבל אז, בשונה מעכשיו, חשבו שרוח פתוחה ואופקים רחבים חשובים. היסטוריה זו האהבה שלי ובדרך משונה אני חושב שזה הפך אותי לבעל יכולת טובה יותר להעריך אנשים, וזה מה שאני מתמקד בו כשאנחנו מממנים חברות".

עשר שנים עבד בארתור אנדרסן, מתוכן בשנתיים האחרונות כמנהל קרן הון הסיכון של הפירמה, ואז - שנתיים לפני השערורייה הגדולה - אם כבר מדברים על דברים שקורים מתוך סיבה - החליט שהוא רוצה להיות הבוס של עצמו, והקים את מנגרוב.

ומה גודל הקרן?

"יש לנו ארבע קרנות, וכל אחת מהן 150-200 מיליון דולר. עבור שלבים מוקדמים זה גדול, אבל לשלבים הבאים זה מאוד קטן. אבל זה מאפשר לנו להתמקד בהשקעות קטנות, וכמו כן, הדינמיקה של הביזנס שלנו היא שאם אתה רוצה להרוויח, הקרן שלך חייבת להיות קטנה".

זה דורש הסבר.

"את הקרנות הגדולות יותר קשה להחזיר. הרווח שלנו נגזר מהרווח למשקיעים, כדי להשיג רווח צריכים קודם כול להחזיר את הקרן, והסטטיסטיקה של הון סיכון היא די ברורה. ברגע שקרן עוברת את ה-200 מיליון דולר, בדרך כלל יש החזר נמוך יותר. כי באיזו תדירות יש לך חברה כמו ויקס בקרן שלך? אם יש לך אחת, זה נהדר. אבל האם אפשרי שיהיו לך שתיים? אם יש לך קרן של 500 מיליון דולר, את צריכה שתיים כאלה כדי להשיג תוצאות טובות. זה הופך לעניין של מתמטיקה".

יש להניח שאת ההשקעה הראשונה שלה בוויקס החזירה מנגרוב כבר בעת ההנפקה, שכן ההשקעה הראשונית שלה בוויקס הסתכמה ב-3 מיליון דולרים. בסקייפ, אגב, ההשקעה הראשונית הייתה 100 אלף דולרים. מנגרוב הוקמה לפני כ-15 שנה, וביצעה כ-150 השקעות, בסכום ממוצע של בין 500 אלף למיליון דולרים בחברה, וכמובן שלפעמים יש השקעות המשך.

יהלומים, כוכבים וכלבים

30% מכספי קרן מנגרוב מושקעים בישראל, כאשר ויקס הייתה ההשקעה השנייה בארץ. הראשונה הייתה חברה בשם זליאו שלא הצליחה ("אבל ככה פגשתי את רן תושיה שהכיר לי את ויקס"). כמו כן, מנגרוב משקיעה ב-walkme, חברה שעוזרת לחברות לשפר ולפשט את האופן שבו המשתמשים מנווטים באתר שלהן, וטולוז צופה לה גדולות. מלבד ויקס ו-וולקמי, השקיעה מנגרוב בעוד שלוש חברות צעירות, שעוד אי אפשר לנקוב בשמן.

אז מה למדת במשך 15 שנות השקעה בחברות?

"שמהר מאוד אתה יכול למיין את החברות שלך לארבעה סוגים. אחרי שהשקעת ולקחו את הכסף שלך וניתנה לך האפשרות להיות ממש מעורב בעסק, אתה רואה מהר מאוד באיזה סוג חברה מדובר. במשך שישה חודשים עד שנה היא עדיין בבחינה, 'טירונית', ולאחר מכן או שהיא כוכב עולה, או שהיא יהלום, או שהיא כלב (כלומר כישלון)".

היו לכם הרבה "כלבים"?

"בוודאי. זה הטבע של הון סיכון. יש למשל חברה ישראלית שהשקענו בה, בשם SohoOS - שפיתחה פלטפורמה על הרשת שמספקת שירותי תוכנה לעסקים קטנים (מחממת האינטרנט דה-טיים של אילן שילוח. מנגרוב השקיעה בה 1.75 מיליון דולרים). אהבנו את המוצר ואת המודל, אבל מהר מאוד הבנו שבמודל החינם, הוא נתן יותר מדי. לחברות לא הייתה שום סיבה לשלם לו על שירותים, ואז הבנו שלעולם לא נעשה פה כסף, ומכוכב עולה ברשימה שלנו, החברה הפכה לכלב.

"יש מגוון של סיבות שחברות הופכות ל'כלבים'. לפעמים ליזמים יש חזון, אבל אין להם יכולת ביצוע, ולפעמים פשוט לקחנו את כדור הבדולח שלנו וקבענו מה יהיה ה-דבר בעוד חמש שנים, וטעינו. השקענו למשל בחברה דנית שהמוצר שלה היה יומן אונליין, מוצר נהדר, אבל עד שהוא יצא, אף אחד לא התרגש ממנו. פייסבוק שלטה בכיפה ואף אחד לא היה צריך יומן אונליין".

"כהון סיכון, חייבים להבין דברים כאלה מהר מאוד, אחרת סתם תזרוק כסף מהחלון בהשקעות המשך. אבל זה קשה, כי לעתים קרובות אתה מעורב ומאוהב בעסק. מזל שאנחנו כמה שותפים במנגרוב ואנחנו 'מנערים' אחד את השני".

אז בוא נדבר על "יהלומים".

"אני רואה כיהלום בפורטפוליו שלנו את FreedomPop האמריקאית, שנותנת גלישה (דאטה) חינם. כשבוחנים את האבולוציה של הטלקומוניקציה, אפשר לראות שהתעשיות האלה כל פעם שודדות אותנו במקום אחר, וזה המקום שבו יש הרבה רווח ולכן הזדמנות עסקית: סקייפ נולדה סביב התפיסה ש'שודדים אותנו במחירי שיחות הטלפון'. לא הייתה סיבה אמיתית לשלם כל-כך הרבה על שיחות לחו"ל ב-2005. זה היה בסדר לפני 150 שנה, כשנדרשו לשם כך כבלי נחושת. אז סקייפ הפכה את שיחות הטלפון לחינמיות או למאוד זולות.

"לאחר מכן היו ההודעות. למה צריך לשלם כל-כך הרבה על סמס? מגוון של חברות יצאו מה'שוד' הזה. אחת מהן, נימבוס, הייתה בבעלותי, אבל הכוכב האמיתי היא ווטסאפ, שבתוך חמש שנים הרגה את תעשיית הסמס.

"הדבר הבא שבו שודדים אותנו הוא גלישה סלולרית. בארצות הברית זה עולה 50 דולר לחודש. יקר במידה שקשה להאמין. המייסד של FreedomPop )סטיבן סטוקולס) בא אליי ואמר לי, אני יודע שאתה לא אוהב להשקיע בחברות אמריקאיות, כאירופאי זה רחוק לך. אבל יש לי רעיון. אני רוצה לתת גלישה סלולרית חינם. עניתי לו, 'עכשיו אתה מדבר איתי מלוכלך, חינם זו מילה שמדליקה אותי. אני רוצה להיות מעורב'".

איך זה עובד?

"זה עובד כך שאתה רוכש כרטיס סים שעולה 3 אירו ומכניס למכשיר שלך (בארצות הברית צריך לרכוש מכשיר לשם כך) ותוכל לקבל חבילה של כך וכך שיחות, מגהבייט גלישה ומסרונים חינם. בארצות הברית זה יהיה 500 דקות, 500 מגהבייט ו-500 סמסים. אם אתה רוצה יותר, אתה יכול לקנות עוד, ותמיד נהיה המקום הזול ביותר לקנות זאת. בשנה שעברה העסק הזה הרוויח 50 מיליון דולר. זו הוכחה לכוחו הענק של החינם".

ו"כוכבים עולים"?

"כרגע אני מעורב בעסק שמוצא לאנשים עבודה, Jobtoday. זו חברה שהחלה בספרד ועכשיו פועלת גם באנגליה. לאירופה יש בעיה מובנית של אבטלה, ול-90% מהמובטלים אין החינוך והכישורים הדרושים למציאת עבודה. הם לא יודעים לכתוב קורות חיים, הם עוברים ברחוב ורואים פתק 'דרושים עובדים', וזה רגע מאוד מתסכל עבורם. אומרים להם, 'תן לי קורות חיים', והדף שלהם מצטרף לערימות דפים.

"המייסד של החברה אמר, הטלפון הנייד יאפשר לי לעשות דברים בצורה אחרת. יש לנו מעסיקים שמפרסמים אונליין, מין גרסה חדשה של מודעות דרושים, ואנשים יכולים להוריד את האפליקציה ולראות מה המשרות הפנויות סביב אזור מגוריהם, ומהרגע שהם לוחצים 'אני מעוניין', תוך 24 שעות הם מקבלים תשובה - או זימון לראיון או דחייה. בששת החודשים הראשונים לפעולת החברה, 20 אלף איש מצאו דרכה עבודה. אותי זה מרגש".

אמרת לא פעם שאתה אוהב רעיונות מוזרים. תן דוגמה לרעיון מוזר שהשקעת בו.

"יש לנו חברה דנית, והמייסד בא אלינו ואמר, אני בונה תוכנות לכנסיות. תודי שזה די מוזר, ובאמת כאשר אחד השותפים הביא את הרעיון אמרתי לו, נו באמת. אבל המייסד הסביר: כנסייה זה כמו עסק קטן, ישנו המנכ"ל שהוא הכומר, עובדים במשכורת, מתנדבים ו'לקוחות', באי הכנסייה - ואין שום דבר שמקשר בין כל אלה. זה גם מאפשר ל'לקוחות' לדעת אילו אירועים יש בכנסייה ולבוא יותר. היום יש לו מעל אלף כנסיות שמשלמות על התוכנה, ובעולם יש מיליון וחצי כנסיות, כך שהשוק די גדול".

מחפש איזון

טולוז מנסה לפתור את ההתמכרות לרשת: "בעולם שהוא כל הזמן און-ליין, אנחנו צריכים לעשות כמה דברים כדי לשמר את שפיותנו"

תחום שמארק טולוז סבור שמיצה את עצמו - "למעט רעיונות מיוחדים" - הוא הסחר המקוון, אבל מה שעוד רחוק מלמצות את הפוטנציאל הוא השירותים המקוונים. והנה לראיה, בין החברות שלו בפורטפוליו של קרן מנגרוב ניתן למנות חברה להזמנת עוזר בית אונליין, חברה שנתקלת בלא מעט קשיים, שכן בתעשייה הזאת פחות נהוג להחזיק ניירת ולשלם מסים.

עם זאת, טולוז סבור בכל זאת שזו תצליח לשנות כמה הרגלים, ומה שהוא מחפש עכשיו הוא השקעה ב"בית אבות בבית" - שירותים מקוונים שיוכלו להחליף את בית האבות היקר, שמחייב אדם מבוגר לשנות את הרגליו ולעקור מביתו, ולתת את השירותים הדרושים בתוך הבית, ובחצי המחיר.

אבל מטרתו העיקרית עכשיו לפתור בעיה גדולה: איך להתנתק. "בעולם שהוא כל הזמן און-ליין, אנחנו צריכים לעשות כמה דברים כדי לשמר את שפיותנו", הוא מסביר. "להעביר זמן בשיחה בלי להעיף מבטים בסמארטפון. אני מנסה להבין איך זה מיתרגם לעסק. לדעתי, מציאת האיזון בין הקישוריות לבין הצורך להישאר שפויים ואנושיים תהיה אתגר גדול והדבר הבא".

הרווח הנקי יחכה

דוחות הרבעון הראשון של 2016 תרמו למגמה החיובית במניית ויקס

ויקס הפכה לחברה ציבורית לפני כשנתיים וחצי, כשהונפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ-600 מיליון דולרים. מחיר המניה בהנפקה היה 16.5 דולרים, ומאז היא נסחרה בטווח נרחב יחסית של מחירים, בין כ-14.8 דולרים בשפל ל-31.3 דולרים בשיא. השיא, שנרשם כארבעה חודשים אחרי ההנפקה, היה אמור להיות מנוצל לביצוע של הנפקה משנית ולגיוס הון נוסף, אך ההנפקה המשנית בוטלה לאחר שמניות מגזר האינטרנט התחילו "לרעוד" ומחיר המניה נפל.

בשבועות האחרונים, מניית החברה נהנית ממומנטום חיובי, ומתקרבת שוב למחיר השיא שלה. בהתאם, יש סיכוי שהחברה תרענן שוב את תוכניות גיוס ההון. כיום החברה נסחרת בשווי של כמיליארד דולרים, ומעסיקה מעל 1,100 עובדים, רובם בישראל.

דוחות הרבעון הראשון של שנת 2016, שפורסמו בשבוע שעבר, תרמו גם הם למגמה החיובית במניה. ויקס הציגה בדוחות נתונים חיוביים גם בפרמטרים הפיננסיים, וגם ברמה התפעולית-עסקית. לחברה נוספו ברבעון הראשון 5.3 מיליון מנויים חדשים, ו-170 אלף מנויים משלמים חדשים. החברה עובדת במודל שבו אפשר להירשם ולפתוח אתר בחינם, אך פיצ'רים מתקדמים יותר ניתנים בתשלום.

בחודשים האחרונים ויקס השיקה לא מעט הרחבות, חלקן מיועדות לנישות עסקיות ספציפיות, וכך הצליחה גם לגדול בקצב מהיר יותר במספר המנויים המשלמים, וגם להגדיל את ההכנסה החודשית הממוצעת מכל מנוי משלם.

ובכל זאת, כפי שנדון בגוף הראיון עם טולוז, לפי הנתונים היבשים, ויקס עדיין לא רווחית, למרות הצמיחה הנאה - ואולי דווקא בגללה. ככל שהחברה צומחת יותר, היא משקיעה חלק ניכר יותר בשיווק (שמחושב כאחוזים קבועים מסך הגבייה שלה) - דבר שמוביל באופן אבסורדי דווקא להעמקת ההפסד הנקי. כך היה גם ברבעון הראשון, שבו הגבייה צמחה בכ-36% ל-75.7 מיליון דולרים, ההכנסות צמחו בכ-38% ל-61.6 מיליון דולרים, וההפסד הנקי צמח גם הוא, ב-24% ל-19.9 מיליון דולרים.

בוויקס מצדם מעדיפים להסתכל על פרמטר של EBITDA מתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) שמצביע על רווחיות כבר מספר רבעונים. הרווח הנקי החשבונאי יחכה, ובחברה לא לחוצים להשיג אותו.

צרו איתנו קשר *5988