חבילת הפנסיה החלומית של הממונה על השכר באוצר

הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, שסיים השבוע את תפקידו, יוצא מעבודתו בשירות הציבורי עם חבילת תגמול בהיקף של מיליוני שקלים.

ל"גלובס" נודע כי אמסלם יתחיל לקבל בקרוב מהמדינה את קצבת הפנסיה התקציבית שלו, על אף שטרם מלאו לו 48 שנים. מבדיקת "גלובס" את תנאי השכר של אמסלם עולה כי הקדמת הפנסיה כאמור, שווה לכיסו של אמסלם כ-5 מיליון שקלים במצטבר, עוד לפני שיגיע לגיל הפרישה הכללי (67). זאת, הודות לכך שאמסלם צבר בשנותיו במדינה, כולל שנותיו בפרקליטות, כ-50% מהזכויות - כלומר, כבר עתה הוא זכאי לכמחצית משכרו.

המקרה הפרטי של אמסלם אינו שונה מזה של מאות ואולי אלפי בכירים בשירות המדינה שזכאים לפנסיה תקציבית ממועד פרישתם, המתרחשת לעתים שנים רבות לפני הגיעם לגיל הגמלאות. אלא, שבניגוד לעיסוק הציבורי האינטנסיבי בהסדרי הפנסיה של אנשי מערכת הביטחון, הזכאות לפנסיה מגיל 42 בשירות המדינה כמעט ואינה מוכרת בציבור.

הזכאות לפנסיה תקציבית מוקדמת הובטחה לעובדי מדינה במטרה לתגמל אותם על התמדתם ולתמרץ אותם להישאר בשירות המדינה. ההוראה המקורית שנקבעה לפני שנים רבות מאפשרת לעובד מדינה שפוטר מעל גיל 42 ולאחר שצבר עשר שנות ותק לפחות בשירות המדינה, להתחיל לקבל את קצבת הפנסיה מיום סיום עבודתו. בעקבות החלטת ממשלה מ-1994, הורחבה ההוראה והיא חלה אוטומטית גם על כל בעלי המשרות הבכירות המכהנים בכהונה קצובה מראש. מדובר בין היתר במנכ"לים ובראשי אגפים באוצר (שכהונתם קצובה בדרך כלל לארבע שנים), ובמשנים ליועץ המשפטי לממשלה (שכהונתם קצובה לשבע שנים) - כל אלה מוגדרים כמפוטרים עם סיום כהונתם, ללא קשר לסיבות לאי-הארכת הכהונה.

דרך חישוב קצבת הפנסיה המוקדמת אינה שונה מדרך החישוב של קצבת פנסיה הרגילה. הקצבה נקבעת כחלק יחסי מתוך השכר האחרון, שמחושב לפי מספר שנות הוותק של העובד בשירות הציבורי כפול קצב הצבירה לשנה. קצב הצבירה הכללי לעובדי מדינה הוא 2% מהשכר עבור כל שנת ותק. פרקליטים נהנים מקצב צבירה מוגבר של 3%, וחברי כנסת, שופטים ובכירי הפרקליטות צוברים זכויות פנסיוניות בקצב גבוה עוד יותר של 4% עד 7% בשנה.

באוצר מעריכים כי כמחצית מ-68 אלף עובדי המדינה בישראל זכאים לפנסיה תקציבית, ושיעור דומה של זכאים קיים בין כ-200 אלף עובדי הרשויות המקומיות והגופים הציבוריים. לפנסיה תקציבית זכאי כל מי שהתקבל לשירות המדינה לפני 2002 ולמערכת הביטחון לפני 2004. היא נחשבת למיטיבה במיוחד בין היתר משום שהעובד מפריש רק 2% משכרו וזכויותיו מוגדרות ומובטחות לו מראש. כל מי שהתקבל לעבודה לאחר אותן שנים זכאי לפנסיה צוברת, כשהקצבה שאותה יקבל עם פרישתו לגמלאות אינה ידועה לו בשום שלב מתקופת החיסכון, והוא יהיה זכאי לקצבה שתיגזר ישירות מהסכום שיצבור בחיסכון שלו על ההפקדות שלו ושל מעסיקו במהלך השנים.

אמסלם, שהחל לעבוד בפרקליטות ב-1996, הוא בין הבודדים בקרב בכירי האוצר הנוכחיים שהספיק להיות זכאי לפנסיה תקציבית ושצבר ותק מרשים יחסית של 20 שנה בשירות המדינה. בנוסף נהנה אמסלם מקצב צבירה מואץ של פרקליט (3% לשנה) בחלק מהקריירה שלו, כך שקצבת הפנסיה שיקבל צפויה לעמוד כאמור, על כ-50% משכרו האחרון. בתפקידו כממונה על השכר נהנה אמסלם ממעמד מקביל למנכ"ל משרד ממשלתי והשתכר כ-38 אלף שקל ברוטו בחודש. לפי נתונים אלה, צפוי אמסלם לקבל פנסיה חודשית של כמעט 20 אלף שקל, ובמצטבר הוא צפוי לקבל כ-4-5 מיליון שקל עד הגיעו לגיל 67.

לפי הערכות באוצר, ישנן מאות ואולי אלפי בכירים בשירות המדינה שזכו או צפויים לזכות בהטבה פנסיונית בשווי דומה לזו של אמסלם, ולעתים אף גבוהה בהרבה. כך למשל, שופט העליון מני מזוז, שפרש מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בגיל 55, הגיע לשיעור הצבירה המרבי (70%) משכר של כ-60 אלף שקל. מעל גיל 57 זכאי מזוז להמשיך ולקבל את הפנסיה במלואה, במקביל למשכורתו כשופט בבית המשפט העליון.

בנוסף לפנסיה המוקדמת, זכאי אמסלם למענק הסתגלות בהיקף של שלוש משכורות והוא יכול לבקש לקבל שכר במהלך שנת הצינון שנכפתה עליו. במקרה כזה יקבל אמסלם שכר בגובה 70% משכרו האחרון (לפני תוספות), אך משכר זה תנוכה קצבת הפנסיה שלו.

בתפקידו כממונה על השכר התבטא אמסלם בזכות הגדלת ההשתתפות של מבוטחי הפנסיה התקציבית העומדת כיום על 2% מהשכר החודשי, לעומת 6% בקרב המבוטחים בפנסיה צוברת. אמסלם התנגד להסכם שנחתם לאחרונה בין האוצר למשרד הביטחון, ודרש לבטל את מענק 12 המשכורות שהובטח לגמלאי מערכת הביטחון ב-2008 כפיצוי על המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת. אמסלם טען כי הגמלאים יקבלו גמלה גבוהה יותר בעקבות המעבר לפנסיה צוברת, ומשום כך אין הצדקה לתת להם את המענק כפיצוי.

מהאוצר נמסר בתגובה כי "קובי אמסלם סיים לאחרונה את כהונתו כממונה על השכר עם סיום 4 שנות הקדנציה שנקבעה על ידי הממשלה לתפקיד הממונה על השכר. הוא זכאי בשל שירותו לתנאים החלים על מוקבל מנכ"ל, בהתאם לנתוניו האישיים, ולא יחול בעניינו כל הסדר חריג.יצוין, כי כל מנכ"ל ומוקבל מנכ"ל זכאי עם סיום כהונתו לתשלומי הסתגלות. בניגוד לאמור, תנאי הפרישה אינם כוללים תשלום שכר מלא על שנת הצינון, ואף בעניין זה לא יחול בעניינו כל חריג מההסדר הכללי שקבעה הממשלה. יובהר, כי לפי החלטת הממשלה בעניין התגמול בעד צינון, התגמול החודשי מוגבל לגבי מנכ"ל ומוקבל מנכ"ל ל-11 חודשים, לפי 70% מהמשכורת הקובעת לכל חודשים בניכוי תשלומי הפנסיה ומענק ההסתגלות בתקופה, כך שבכל מקרה לא יהיה כפל תשלום.

"יצוין, כי בשל סיום שירותו במדינה, הנובע מהסדר הקציבה ולא מבחירה אישית, הוא לא יהיה זכאי לתגמול בשל ימי מחלה שלא נוצלו החל בשירות הציבורי, מכיוון שהזכאות לתגמול מותנית בפרישה בגיל 50 לכל המוקדם".

באוצר מדגישים כי לאמסלם לא הייתה אפשרות לוותר על זכויות אלה, ששייכות גם לבני משפחתו. בנוסף מציינים באוצר כי היקף קצבת הפנסיה צומצם במהלך השנים והוצאו ממנה תוספות שכר והטבות שכר שונות, כמו עלויות קו טלפון בבית ומנוי לעיתונים.