אחרי שימונה לשר הביטחון: זו הקריה שמחכה לליברמן

ביום חמישי הבא, בדיוק בעוד שבוע, ייכנס האלוף (במיל') אודי אדם לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון. אדם מונה להחליף את המנכ"ל הפורש, האלוף (במיל') דן הראל, בידי שר הביטחון היוצא, משה (בוגי) יעלון - ולמרות זאת, לא יעבוד לצדו ולו דקה אחת.

שני בעלי התפקידים הבכירים ביותר במשרד הביטחון - השר המיועד, אביגדור ליברמן, והמנכ"ל אדם (שמינויו כבר אושר בממשלה) - יצטרכו למהר וללמוד כיצד עובדים ביחד, ובעיקר - כיצד מקבלים החלטות ביחד. אין הרבה ימי חסד במשרד שמחזיק בתקציב המדינה המשמעותי ביותר.

בחודשים הקרובים עשויים אדם וליברמן למצוא את עצמם מוקפים בבעלי תפקידים חדשים בתוך המערכת: ראשי ומנהלי אגפים בכירים בדרגים של סמנכ"ל שעתידים לסיים תפקיד או להיות משובצים לתפקידים חדשים ורגישים, כמו ראש משלחת הרכש לניו יורק; יועץ משפטי; ראש מפא"ת שאמון על קידום פיתוחים של מערכות טכנולוגיות ואמצעי לחימה שעונים לליבת הפעילות של צה"ל ומערכת הביטחון, וזו רק רשימה חלקית.

לפניהם תתייצב הקצונה הבכירה של צה"ל: מנוסה, מעורה, רצינית ואחראית.

ימים יגידו אם ליברמן ירצה להקשיב ללובשי המדים, ימים יגידו כמה חופשיים הם ירגישו כדי להביע דעות לא פופולריות לא רק מעל פודים בטקס זיכרון - אלא מסביב לשולחן, בדיונים סגורים שמכריעים בין חיים למוות. ימים יגידו כמה ליברמן יהיה מוכן לקדש, כמו קודמו המודח בתפקיד, את הערך הזה וכמה יהיה מוכן לשכב על הגדר עבורם ולגבות אותם.

חובת ההוכחה מוטלת על השר החדש, שטרח לפני שבועות אחדים להגיע לבית הדין הצבאי כדי להביע תמיכה גלויה בחייל שירה למוות במחבל מנוטרל בחברון.

סביר להניח שאחרי שיקבל סקירות ביטחוניות מעמיקות מהרמטכ"ל גדי אייזנקוט, ראש השב"כ החדש נדב ארגמן וראש המוסד יוסי כהן - שר הביטחון החדש יבין קצת יותר את המורכבות ואת המחיר של משימות שונות, כמו למשל כריית קברו בטרם עת של בכיר החמאס ברצועת עזה, איסמעיל הניה, או כמו פיצוץ סכר אסואן, כפי שכבר הציע בעבר. כבר היו כאן מנהיגים שראו ממרכז כר הדשא משחק שונה לחלוטין מזה שראו בשבת בצהריים מהטריבונה של אצטדיון טדי.

וברקע לכל הדברים, ליברמן ואדם ינהלו את המשרד הממשלתי עתיר העוצמה והמשאבים, שחולש על תקציב המדינה המשמעותי ביותר, זה שכבר נאמר עליו בעוקצנות ש"יש לו מדינה". יחסיו הטובים של ליברמן עם שר האוצר, משה כחלון, יכולים להוות תשתית טובה שתאפשר את המשך תחזוקת ההסכם בין שני המשרדים, לתקציב ביטחון רב-שנתי שעל בסיסו גיבש הרמטכ"ל את תוכנית "גדעון". יחסי האמון בין כחלון לבין יעלון אפשרו את ההסכם ההיסטורי הזה - שהוביל להפסקת אש נדירה בין שני המשרדים.

האמריקאים מחכים

במקביל, על הפרק יעמדו הדיונים בין משרדי ראש הממשלה ומשרד הביטחון לבין הממשל האמריקאי מסביב להגדלת הסיוע הביטחוני לישראל. החלטות על היקף חבילת הסיוע שהובטחה לישראל בעקבות הסכם הגרעין בין ארה"ב והמערב לבין איראן, יתקבלו, כנראה, במהלך המשמרת של ליברמן. בינתיים, גורמים ישראליים מנסים לייצר מראית עין של מחלוקת עם הבית הלבן מסביב להיקף הסיוע והאופן שבו הוא יועמד לישראל.

הסיוע הזה נוגע בנשמתו של ביטחון ישראל: זה עוד מטוסי קרב ואמצעי לחימה מתקדמים, זה עוד פצצות מדויקות, מערכות לאיסוף מודיעין ולוחמת סייבר, זה כסף שיממן ייצור של מערכות הגנה מפני טילים ורקטות כמו "חץ", "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל".

יחסים טובים וערוץ פתוח בינו לבין הבית הלבן והקונגרס האמריקאי הם תנאי הכרחי כדי להגיע לחבילת סיוע טובה ורלוונטית.

ויש גם צרות מקומיות: מערכת הביטחון תעמוד גם בשנים הבאות מול אתגרים של חיסכון וקיצוץ בהוצאות, כשברקע הקריאות המוצדקות להתייעלות יגברו.

על הפרק נמצא גם קידום של תוכניות להמשך העתקת מחנות צה"ל לנגב, בעלות גבוהה מאוד, למימון ההקמה של קריות המודיעין והתקשוב בבאר שבע, תוך פינוי קרקעות יקרות באזורי ביקוש במרכז הארץ.

ויש את תעש, שההפרטה שלה מקרטעת עם או בלי קשר לחילופים בצמרת משרד הביטחון. בינתיים, תוכנית ההפרטה נבחנת ומתבררת ברשות החברות, ברשות ההגבלים העסקיים ובמשרד האוצר, וסביר שגם לשר הביטחון ולמנכ"ל משרדו, שעד לא מכבר שימש כיושב ראש תעש - יהיה מה לומר על הנושא.