"מינוי ליברמן לא ישנה; מי שרוצה להחרים אותנו לא צריך סיבות"

"שר הביטחון החדש יקבל תקופת חסד קצרה, שבה דבריו ומעשיו ייבחנו", אומר ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב ■ "המינוי כשלעצמו לא ישנה לאיש דבר, לפחות לא פרקטית וחיצונית; ארגונים כמו ה-BDS אינם צריכים סיבות"

ישראל ביתנו עדיין לא הצטרפה לממשלה באופן רשמי, אבל בעולם כבר מצפים לראות כיצד יגיבו אובמה ואירופה למינוי אביגדור ליברמן לשר הביטחון. ישראל וארה"ב נמצאות במו"מ על גובה הסיוע הביטחוני, אירופה מתחילה לסמן מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק, והממשלה בישראל מבצעת פנייה חדה ימינה. כיצד זה עשוי להשפיע על הכלכלה המקומית ועל יחסינו המסחריים עם אירופה וארה"ב? שאלנו את ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב, שמקים בימים אלה קרן שתשקיע בחברות ביהודה ושומרון, ועוסק לא מעט באיומי החרם הכלכלי על ישראל.

- בשבועות האחרונים המו"מ על הסיוע הביטחוני בין ישראל לארה"ב נקלע למבוי סתום. האם מינוי ליברמן לשר הביטחון צפוי להקשיח את העמדה האמריקאית?

צדוק: "לאמריקאים יש את הבחירות על הראש. עד נובמבר אובמה צריך להיזהר שלא לפגוע בסיכוייה של קלינטון להיבחר. לאחר מכן יש לו 3 חודשים, בין נובמבר לינואר, שבהם הוא נשיא שלא חייב כלום לאיש ויכול לעשות כמעט ככל העולה על רוחו. עד אז, אני מעריך שכבר ישפטו את ליברמן על-פי דבריו ומעשיו מאז שנכנס למשרד הביטחון. לגבי הסיוע האמריקאי, כפי שראינו 83 סנאטורים מתוך 100 תמכו בפומבי בהגדלת הסיוע הביטחוני, ועם קצת לחץ מצד אוהדי ישראל בסנאט, עקרונות הסכם הסיוע החדש יוכלו להיסגר עוד לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב".

- מה עם ארגוני החרם נגד ישראל? ארגון ה-BDS? האם הם לא ישתמשו במינוי ליברמן כדי לדחוף את אירופה לצעדים נוספים נגד ישראל?

"צריך להבין שארגונים כמו ה-BDS אינם צריכים סיבות כדי לנסות ולהחרים את ישראל. ה-BDS רצה להחרים את סודהסטרים למשל, כשהמפעל היה במישור אדומים, בתירוץ שמפעל החברה נמצא בשטח כבוש. גם כיום לאחר שהחברה עברה לנגב ומעסיקה מאות בדואים מאזור רהט, תנועת ה-BDS ממשיכה לנסות ולהחרים את החברה, בטענה שהיא גוזלת אדמות בדואים. זה לא משנה מה אתה עושה ואם אתה נמצא בגבולות 67' או 48', מי שרוצה להחרים את ישראל ימצא את התירוץ. אני חושב שמינוי ליברמן כשלעצמו לא ישנה לאיש דבר, לפחות לא פרקטית וחיצונית. ליברמן יקבל תקופת חסד קצרה שבה דבריו ומעשיו ייבחנו".

- בינתיים אירופה מסמנת מוצרי התנחלויות ולא נראה שממשלת ישראל עושה משהו בכיוון, למעט ללכת יותר ימינה. 

"קודם כל צריך להבין שסימון המוצרים כרגע משפיע על אחוז או שניים בלבד מסך המכירות של החברות הישראליות שמעבר לקו הירוק. כמעט כולן מדווחות על מכירות רגילות גם באירופה, אם כי מאמצי השיווק מופנים יותר לארה"ב ולמזרח הרחוק, מטעמים של ניהול סיכונים עתידיים. היו מקרים באירופה שבהם בני הקהילות היהודיות 'התנפלו' על מוצרי יו"ש והמדפים התרוקנו במהירות, כי כשתוקפים אותך, אתה מתגונן וכשמסמנים את המוצרים שלך, אז אלה שאוהבים אותך קונים יותר את מוצריך.

"מדיניותה של ישראל לא צריכה להיות מושפעת מסימון מוצרים כאלה ואחרים. התעשייה הישראלית ביהודה ושומרון פורחת ומשגשגת ומייצאת וטוב שכך, כיוון שהיא עוזרת גם לצד הישראלי וגם לצד הפלשתיני לחיות ולהתפרנס בכבוד, וגם מפגישה ביניהם על בסיס יומיומי, דבר שיוצר אמון וקשרי חברות בין הצדדים. הפלשתינים שעובדים במפעלים הישראליים מרוויחים פי שישה בממוצע מחבריהם שעובדים במפעלים פלשתיניים. הם גם נהנים משוויון שכר והזדמנויות ומגיעים לתפקידי ניהול. 50,000 פועלים כאלה מכניסים משכורות שנתיות שמוערכות בכ-3.6 מיליארד שקל, שמפרנסים כחצי מיליון פלשתינים באופן ישיר ועוד כמה מאות אלפים באופן עקיף, במעגלים רחבים יותר".

 

- איך מסבירים את כל זה לעולם?

"לפעמים נדמה שאנחנו מתנהגים כמו הילד הדחוי שחייב שכולם יאהבו אותו, ונצמד ומציק דווקא לאלה ששונאים אותו. צריך להבין שיש אנטישמיות, ויש אנשים ששונאים אותנו בלי קשר למה שאנחנו עושים ושצריך לוותר עליהם כי הם מקרה אבוד. במקום זה, צריך להתמקד באלה שאוהבים אותנו ולהסביר להם את חשיבות התמיכה במוצרים ישראליים. צריך ללכת לקרבות שאנחנו יכולים לנצח בהם, ולמקד שם את מאמצי השיווק שלנו.

" באסטרטגיה נכונה אנחנו יכולים להפוך את ה'ישראליות' של המוצרים ליתרון. לצורך כך צריך כמובן משרד חוץ רציני, חייבים שר חוץ שיודע לעשות את העבודה ומשרד הסברה גדול וחזק עם כוח אדם, תקציבים משמעותיים וראייה ארוכת-טווח. לכל אלה צריך ממשלה יציבה שתדע לפעול למען האינטרסים של המדינה".