נתיבי איילון: פחות מ-5% מההתקשרויות נעשות במכרז

חברת הביקורת החיצונית של נתיבי איילון חושפת: פיצול התקשרויות כדי להימנע מיציאה למכרז ושימוש תכוף בפטור בשל "נסיבות מיוחדות"

נתיבי איילון / צילום: איל יצהר
נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

חברת הביקורת החיצונית של נתיבי איילון חושפת: פיצול התקשרויות כדי להימנע מיציאה למכרז, שימוש תכוף בפטור בשל "נסיבות מיוחדות" שלא קיימות, והסתרת מידע מוועדת המכרזים. מתוך 303 התקשרויות שנבדקו על-ידי מבקריה החיצוניים של החברה בין 2013 ל-2015, רק על 13 מהן יצאה החברה למכרז, כלומר פחות מ-5%.

נתיבי איילון היא חברה בבעלות משותפת למדינה ולעיריית תל-אביב. היא אחראית לפיתוח דרך איילון ולתחזוקתה, וכך גם מבצעת עבור משרד התחבורה מיזמי תחבורה רבים בגוש דן. בבדיקה שערכה רשות החברות בנובמבר האחרון, ושנחשפה ב"גלובס", עלו מסקנות שלפיהן החברה נוטה להכריע על זהות הזוכים טרם החלטת ועדת מכרזים, לפתוח הצעות כספיות לפני שנבדקה עמידה בתנאי הסף, ולאשר חריגות בעשרות מיליוני שקלים בלי לקבל אישורים רלוונטיים.

חצי שנה לאחר מכן, ולאחר שעברו על הפרוטוקולים של החברה, חושפים המבקרים החיצוניים של החברה, משרד רואי החשבון גיא, גופר, יהב, גילמן, אודם ושות', עד כמה חמורה הבעיה. על-פי הממצאים, לפחות 82 מיליון שקל מתוך 141 מיליון שקל של התקשרויות שנבדקו, הוצאו מהחברה בפטור ממכרז. לגבי 46 מיליון שקל לא מצאה חברת הביקורת תיעוד בפרוטוקולים של ועדות המכרזים, ורק 13 מיליון שקל של התקשרויות בוצעו במכרז ודאי.

הספקים המועדפים

אחד הספקים העיקריים שחברת נתיבי איילון מעניקה להם חלק גדול מעבודותיה היא אלדד ספיבק (חברה להנדסה). חברת הבקרה הצליחה להתחקות אחר 17 פרויקטים שונים שאותם העבירה נתיבי איילון לספיבק בפטור ממכרז. במהלך 2013-2015 שילמה החברה לספיבק 13 מיליון שקל עבור עבודות אלה. המבקרים מתארים כיצד בחלק מהמקרים הוצגו בפני ועדת המכרזים מספר ספקים שונים, אך בפועל כבר ניהלה החברה משא ומתן עם ספיבק, ורק איתו. "התנהלות זו", כותבים המבקרים, "לא הוגנת ומעלה חשש לביצוע תהליך למראית עין בלבד". עוד הם מתארים כיצד לאורכן של ההתקשרויות הגדילה החברה את הסכומים שהיא משלמת לספיבק במאות אלפי שקלים, כל פעם מסיבה אחרת.

חברה נוספת שנחשבת פייבוריטית של נתיבי איילון היא "פרנקפורט גרופ יועצים" שמנהלת עבור החברה את מערכות המידע שלה, וקיבלה ממנה לאורך השנים 10 מיליון שקל. בדומה להתקשרויות עם ספיבק, גם התקשרויות אלו נעשו כולן בפטור ממכרז.

ההתקשרות עם חברת "ש.ו.ת ורד בר כבישים" באוקטובר 2010 לטובת אחזקת כביש 20, נעשתה אמנם במכרז, אך הארכת ההתקשרות החל מאוקטובר 2015 נעשתה כבר בפטור לאור "נסיבות מיוחדות". לא רק זו, אלא שנתיבי איילון השכירה לחברה 17 דירות בשכונת התקווה בתל-אביב "בדמי שכירות נמוכים משמעותית מדמי השכירות הראויים, שגרמו נזק משמעותי לקופת החברה, ללא מכרז ובטענות תמוהות", כותבת חברת הביקורת.

מנתיבי איילון נמסר כי "מדובר בטיוטה ראשונית שנמסרה לראשונה להתייחסות החברה ואנו מעריכים שלאחר שנמסור התייחסותנו לרו"ח מבקר, הדוח הסופי יראה אחרת לחלוטין". 

החברות שקיבלו מנתיבי איילון עבודות בפטור ממכרז
 החברות שקיבלו מנתיבי איילון עבודות בפטור ממכרז

השקעה בתשתיות תחבורה ואנרגיה: פחות 2 מיליארד שקל

ב-3 השנים האחרונות עלה הרווח התפעולי של החברות הממשלתיות ב-2.5 מיליארד שקל - כך עולה ממצגת שהציג בשבוע שעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, בכנס לסיכום 2015. הרווח התפעולי של חברת החשמל למשל עלה מ-1.38 מיליארד שקל ב-2013 ל-3.1 מיליארד, והרווח הנקי שלה ממינוס 934 מיליון שקל ב-2013 לרווח של 223 מיליון שקל ב-2015. רכבת ישראל העלתה את הרווח התפעולי שלה ממינוס 177 מיליון שקל ב-2013 לרווח של 74 מיליון שקל ב-2015, ואת הרווח הנקי שלה ממינוס 177 מיליון ל-264 מיליון.

למרות העלייה ברווחים, מן המצגת עולה דווקא תמונה עגומה, של השקעה פוחתת של הממשלה בתקציבי הפיתוח של תשתיות אלה, שקטנה ביותר מ-2 מיליארד שקל. בעוד שב-2013 הושקעו בפיתוח התשתיות 16.4 מיליארד שקל, ב-2014 ירדה ההשקעה ל-15.5 מיליארד וב-2015 עמדה על 14.3 מיליארד בלבד.

ההשקעה הפוחתת בפיתוח התשתיות מגיעה בשנים שבהן צריכה ישראל דווקא להגדיל אותה. הרכבת הקלה בתל-אביב, הרכבת המהירה לירושלים והרכבת התחתית שהממשלה מתכננת - כולן זקוקות להשקעות-עתק. חברת החשמל תיאלץ להשקיע בשנים הקרובות מיליארדי שקלים כדי לשדרג את מערכת ההולכה וחלוקת החשמל שלה (בסופה האחרונה ראינו שזה הכרחי). פער התשתיות בין ישראל למדינות העולם עומד על 250 מיליארד שקל, כפי שהצהיר משרד האוצר בעצמו. 

צרו איתנו קשר *5988