החוק למניעת גבייה אגרסיבית, המוכר כ"חוק איקיוטק", אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. אולי עוד יצא משהו טוב מהפרשה העגומה של אקיוטק שפרצה לחיינו לפני שנים ספורות, כאשר החברה שיגרה מאות אלפי מכתבים לחייבים לכאורה מהם ניסתה לחלוב מאות אלפי שקלים.
את התיקון לחוק יזמה המועצה לצרכנות. החוק הוגש על-ידי חברי הכנסת יואל חסון ואורי מקלב.
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, מגדיר את החוק ככזה שיאפשר לצרכנים להתגונן בצורה ראויה מפני חוב שגוי או בדוי. "החוק ישים קץ לשיטת 'מצליח' אשר הופעלה לא אחת בתחום גביית חובות, תוך ניסיון לנצל את זיכרונם הקצר של הצרכנים ולמנוע מהם את בחינת אמיתות החוב על-ידי הימנעות מלספק להם אסמכתאות.
החוק שם מחסום בפני הגישה הנפסדת של "הסתרת וגם ירשת". נציין כי בכנסת הקודמת הגיש את החוק ח"כ בועז טופורובסקי.
החוק מסדיר את האופן שבו עסקים יודיעו לצרכנים על חובות, כשמחובת העסקים יהיה לספק לצרכנים הודעת חוב מסודרת ומפורטת שמסבירה את מקור החוב. החוק קובע כי על בית עסק הטוען כי צרכן לא שילם חיוב במועד - לשגר הודעת חוב בתוך 4 חודשים מהמועד האמור, ורק לאחר ששוגרה הודעת חוב יכול בית העסק לנקוט התראות והליכים משפטיים. בהתאם לבקשת הצרכן, יחויבו העסקים לצרף אסמכתאות לעצם ההתקשרות שבגינה נדרש החוב.
במהלך דיוני ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל, הוחלט להוסיף לחוק סעיף, לפיו אם עסק יפתח נגד הצרכן בהליך משפטי בטרם שלח התראת חוב, הוצאות המשפט והגבייה יחולו עליו ולא על הצרכן. נטל ההוכחה על שליחת התראת החוב יוטל על העסק, כשההתראה תוכל להישלח באמצעות הדואר, במסרון או בדואר אלקטרוני.
עוד הוחלט כי הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן תוכל להטיל עיצומים כספיים על עסקים שיפרו את החוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.