"האוניברסיטאות 'עושות סיבוב' על סטודנטים בשכ"ד"

המבקר קובע כי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ת"א גובות שכר דירה גבוה יותר מדירה מקבילה בשוק הפרטי ■ הממשלה החליטה לאחר המחאה החברתית לבנות 20 אלף חדרים לסטודנטים, אך בפועל רק 26% מהיעד נבנו

אוניברסיטת תל אביב / צילום: רפי קוץ
אוניברסיטת תל אביב / צילום: רפי קוץ

המחאה החברתית של קיץ 2011 הובילה לשורה של החלטות ממשלה, בהן הקצאת קרקע בחינם לבניית 20 אלף חדרים עבור מעונות סטודנטים ומימון חלקי בגובה 100 מיליון שקל לצורך העמידה באתגר. ואולם, על פי דוח המבקר, עד למועד סיום הביקורת ביולי 2015 נמצא כי רשות מקרקעי ישראל הקצתה קרקע רק עבור בנייתם של 9,287 חדרים (פחות ממחצית), כאשר מתוכם רק 2,400 חדרים נבנו בפועל או נמצאים בשלבי סיום - 26% בלבד מהיעד שקבעה המדינה.

"הסכום שהעמיד האוצר נמוך משמעותית ביחס לצרכי המערכת וללא הבטחת מקורות תקציביים משמעותיים נוספים בפריסה רב-שנתית, אי-אפשר לקבוע יעדים ארוכי טווח", טענו בוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה.

אבל יש מי שמרוויח ממספרם הנמוך של מעונות הסטודנטים. על פי דוח מבקר המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל-אביב, למרבה האבסורד, גובות מהסטודנטים שכר דירה גבוה ממחיר השוק של דירה מקבילה באותן ערים.

כך למשל, אוניברסיטת תל-אביב גבתה על דירה של שני חדרי שינה שבה לנים 4 סטודנטים, 5,000 שקל בחודש (עבור כולם יחד) - זאת בעוד מחיר השוק לדירה מקבילה בת"א על פי נתוני הלמ"ס ומשרד השיכון עמד על 4,500 שקל. באוניברסיטה העברית, מסתבר, גבו 1,520 שקל בחודש "פר מיטה" או "פר סטודנט", עבור דירה של 2-3 חדרים, בעוד שמחיר השוק בדירה מקבילה לפי הנתונים הרשמיים עומד על 1,300 שקל בחודש בממוצע. כך, מי שציפה שמעונות סטודנטים יהיו זולים יותר מכל דירה אחרת ובוודאי מדירה בסדר גודל זהה, צפוי להתבדות מקריאה בדוח.

ככלל, דוח מבקר המדינה קובע כי שכר הדירה במעונות הסטודנטים השונים גבוה במספר מקרים מהסכום המירבי שקבעה רשות מקרקעי ישראל כחלק ממדיניות הקצאת הקרקע לבניית המעונות, אך הרשות לא קבעה מנגנונים לפיקוח או להטלת סנקציות על מוסדות לימוד. נמצא כי בשנת 2012 החליטה הרשות להעביר את סוגיית הפיקוח לידי משרד השיכון, אך לטענת המבקר הרשות לא דאגה לערב בהחלטתה את משרד השיכון, שמצידו לא הפעיל כל מנגנון פיקוח.

בנוסף, מבקר המדינה העיר לאוניברסיטת תל-אביב כי היא מקצה דירות במעונות הסטודנטים ללא שום קריטריון של מצב סוציו-אקונומי, כפי שמקובל במקומות אחרים וכפי שהיה מצופה. "בכך החטיאה האוניברסיטה את ייעודם של המעונות בהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הזקוקה לכך", לשון המבקר.