המאבק בפשיעה הכלכלית: ליקויים בשת"פ בין גופי האכיפה

המבקר מצא כי מספר הביקורות בצ'יינג'ים מועט, וכי ארגוני הפשיעה מצליחים לחדור אליהם ■ עוד נמצא כי למרות העלייה בהיקף הרכוש המחולט מעבריינים, עדיין מדובר בהיקף נמוך ביחס להיקף הרכוש שבידיהם

change / צילום: תמר מצפי
change / צילום: תמר מצפי

המאבק הכלכלי המשולב בפשיעה חמורה ובפשיעה מאורגנת של רשויות האכיפה - רשות המסים, המשטרה, הפרקליטות והרשות לאיסור הלבנת הון - הפך בשנים האחרונות למקור גאווה מרכזי של הרשויות. מדי תקופה יוצאים ראשי המאבק בהצהרות על יעילותו, על גורמי הפשיעה שנתפסו ברשת ועל החילוטים רחבי ההיקף לכספים ורכוש שהושגו בפשע. בחודשים האחרונים נדמה היה כי תוצאות המאבק בפשיעה ובעבריינות הכלכלית נגלים ביתר שאת, בין היתר בגזר הדין של העבריין ריקו שירזי, שהורשע בעבירות מס; בגזר הדין של המורשע השני בפרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים - היהלומן מאיר אוחנה; בהכרעת הדין המרשיעה של העבריין איתן חייא, בגין סחיטה באיומים והלבנת הון ועוד. ואולם, מתברר, כי תמונת המצב של מערכת משומנת היטב למאבק כלכלי בפשיעה - אותה מציגות רשויות האכיפה - אינה מדויקת. בלשון המעטה.

בפרק מיוחד בדוח מבקר המדינה על המאבק הכלכלי בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת, חושף המבקר, יוסף שפירא, ליקויים משמעותיים בשיתוף-הפעולה בין גופי האכיפה האמונים על המאבק הכלכלי, כשלים בפיקוח על נותני שירותי המטבע, שבחצרותיהם מסתובב הון שחור רב וכן כשלים במערך החילוט.

שיתוף לקוי של רשות המסים

מהביקורת עלה כי במקרים מסוימים קיים בתוך "כוחות המשימה" (יחידות חקירה משימתיות המורכבות מכוח אדם ואמצעים מרשויות חוקרות שונות - משטרה רשות המסים, פרקליטות ועוד - המופעלות נגד ארגוני פשיעה מוגדרים או תופעות פשיעה מוגדרות), היעדר שיתוף של אנשי רשות המסים במידע ובחקירות. מאידך, בהיעדר כפיפות ארגונית למפקד כוח המשימה, אנשי רשות המסים בכוחות המשימה לעתים מעכבים את החקירות בשל אילוצים פנים-ארגוניים של הרשות.

כך נמצא, כי בזמן שביתות ועיצומים ברשות המסים, אנשי הרשות המוצבים בכוח המשימה מצטרפים לשביתות ולעיצומים, והדבר גרם לעתים לעיכובים בעבודת כוחות המשימה, עד כדי עיכוב המעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה. (כך, למשל, אירע בתיק שנחקר במסגרת כוח משימה בשנים 2013-2012, ועסק בפרשייה מרכזית).

בביקורת עלה עוד, כי במקרים מסוימים, לאחר שביססה תיק מההיבט הפלילי, מיהרה המשטרה לעבור לחקירה גלויה, לפני שרשות המסים סיימה לבסס את התיק מבחינת סוגיות המס, דבר שפגע ביעילות הטיפול בהיבט המיסויי (הפלילי והאזרחי). כמו-כן, קובע המבקר, כי אנשי רשות המסים בכוחות המשימה ממודרים לעתים מסוגיות שונות.

בדוח מצוינים שני תיקים מרכזיים שנחקרו במסגרת כוח משימה בשנים 2013-2014, ולגביהם מצא המבקר כי המשטרה יידעה את יחידת "יהלום" של רשות המסים בהתראה קצרה על הפיכת החקירה מסמויה לגלויה. יחידת יהלום סירבה להצטרף לחקירה, כיוון שלא הייתה ערוכה אליה, ולכן הוחלט שיחידה אחרת של הרשות העוסקת במע"מ, תצטרף במקומה.

גם בקשר בין הפרקליטות לגורמי האכיפה נמצאו ליקויים. נוהל עבודת כוחות המשימה קובע כי כל כוח משימה יילווה על-ידי שניים או שלושה פרקליטים מהפרקליטות. מהביקורת עלה כי כוח משימה מטפל בכל שנה בפרשה גדולה וב-שתיים או שלוש פרשות קטנות. כאשר כוח משימה מסיים חקירה, אנשי הכוח עוברים לחקירה חדשה, למעט הפרקליט המלווה שהוקצה לכוח, שממשיך לטפל בגיבוש תיק החקירה. במצב דברים זה, נוצר לעיתים מחסור בפרקליט שילווה את החקירה החדשה באופן שוטף. הדבר גורם לעיכוב חקירות ולאי-מיצוי פוטנציאל החקירה של כוחות משימה.

פיקוח חסר על צ'יינג'ים

המבקר קובע עוד בדוח כי קיימים ליקויים מתמשכים בכל הנוגע לפיקוח ולבקרה של המדינה על נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים). זאת, כפי שעלה גם מממצאי המבקר בדוחותיו הקודמים ב-2010 וב-2015. כל גורמי האכיפה החליטו להתמקד בתחום שירותי המטבע, והצהירו כי בכוונתם לצמצם את האפשרות להשתמש בצ'יינג'ים כצינור להעברת כספים אסורים.

לפי הערכות המבוססות על נתוני קרן המטבע הבינלאומית, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך ב-50-20 מיליארד שקל בשנה. לפי הערכות במשרד המשפטים, היקף כספי הפשיעה בישראל עומד על כ-15-10 מיליארד שקל בשנה. ואולם, ההיקף המדיוק של "הכלכלה השחורה" בישראל אינו ידוע וההערכות נעות בין 10 מיליארד שקל ל-200 מיליארד שקל בשנה. כך או כך ברור, כי הנזק הכלכלי מהפשיעה לציבור משלמי המסים הינו חמור.

בעשורים החולפים, תחת עינה הלא-פקוחה של המדינה, הפך שוק הצ'יינג'ים למוקד פעילות עיקרי של הכלכלה השחורה בישראל. שוק זה מהווה מוקד לכניסת גורמים עברייניים לענף וליצירת תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. שורת מהלכי חקיקה שקודמו לאחרונה להקמת רשות מיוחדת לפיקוח על הצ'יינג'ים ועסקי אשראי אחרים, הרחיבו את חובות הדיווח והעניקו סמכויות אכיפה לרשות המסים להילחם בתופעה. במקביל, סימן מנהל רשות המסים, משה אשר, את הצ'יינגים כיעד משמעותי של הרשות, ופעל להגברת הפיקוח על התחום, בין היתר על-די קידום תיקון חקיקתי הקובע כי בתי עסק להמרת כספים (צ'יינג'ים) יחויבו לדווח לרשות המסים על כל פעילות בסכום של מעל ל-50 אלף שקל, וכן על-ידי עריכת מבצעי אכיפה בעסקים.

המבקר מצא כי קיים מספר לא מבוטל של צ'יינג'ים הפועלים ללא רישום בניגוד לחוק, וכי המשטרה אינה פועלת נגדם; עוד נמצא כי דרישות הסף המינימליות לרישום נותן שירותי מטבע מקלות על ארגוני הפשיעה לחדור לתחום זה. בפועל, קובע המבקר, נרשמים אנשי קש כנותני שירותי מטבע (נש"מים), שעה שהנהנה מהפעילות הוא ארגון פשיעה. לדבריו, יחידת הפיקוח על נש"מים עורכת מספר ביקורות מועט, דבר היוצר פרצה המקלה על חדירת ארגוני פשיעה ועברייני פשיעה חמורה לתחום.

עוד נקבע כי הגוף האמון על פיקוח ובקרה על הנש"מים אינו זה שמקבל מהם את הדיווחים הדרושים לצורך הפיקוח, ובשל כך אין זרימת מידע יעילה ומהירה בין הגופים. ולבסוף, קובע המבקר כי התמשכות תהליכי קבלת ההחלטות במשרד האוצר ובמשרד המשפטים בנוגע למיקומו הרצוי של הגורם המטפל בפיקוח ואכיפה על הנש"מים, פוגעת במאבק במקורות המימון של הפשיעה המאורגנת.

היקפי חילוט נמוכים

גם תחום החילוטים סופג חבטה מהמבקר. גאוותם של גורמי האכיפה השונים נשענת גם על כך, שתוצאות המאבק הכלכלי המשולב באות לידי ביטוי בכסף שנכנס לקופת המדינה מחילוטים. בישראל מופקים בכל שנה מיליארדי שקלים מעסקי פשיעה - בעבר חולטו רק מיליונים בודדים מתוך כספי הפשיעה, אך כיום תמונת המצב שונה בתכלית והמדינה מצליחה לשים יד על מאות מיליונים - כ-400 מיליון שקל בשנה בתפיסות זמניות, וכ-80 מיליון שקל בשנה מחילוט סופי. בנוסף, נגבים מסים בהיקף של כ-150 מיליון שקל בשנה מתוך הכספים שנתפסים.

בהתאם לנתונים שנמסרו למשרד המבקר בינואר 2016 מהפרקליטות, סך הרכוש שחולט מעבריינים בתיקים שהסתיימו בשנים 2015-2012 עומד על כ-263 מיליון שקל. מנתוני המשטרה עולה כי בעוד שב-2008 תפסה המשטרה רכוש בהיקף של כ-20 מיליון שקל, היקף הרכוש שנתפס ב-2014 עמד על כ-440 מיליון שקל. נשמע טוב? לא לפי ממצאי המבקר. "אמנם לאורך השנים נרשמה עלייה ניכרת בהיקף תפיסת הרכוש המיועד לחילוט על-ידי המשטרה" קובע המבקר, "עם זאת מדובר בהיקפים נמוכים ביותר ביחס להיקף כספי הפשיעה ולרכוש הקיים בידי ארגוני הפשיעה או הקשור לפשיעה החמורה". המבקר מצא, כי הבעיה נובעת, בין היתר, מהיעדר סנכרון בין נתוני המשטרה לבין נתוני הפרקליטות בכל הנוגע לרכוש התפוס לצורך חילוט. כל גוף אוסף ומרכז את הנתונים ומנהל עבור עצמו את המידע, וכתוצאה מכך נוצר פער משמעותי בין נתוני תפיסות הרכוש שבידי הגופים.

בנוסף, מצא המבקר ליקויים באומדן שווי הרכוש שנתפס. רכוש שנתפס, נרשם על-ידי המשטרה לפי שוויו ביום התפיסה. בעת מימוש הרכוש, לאחר קבלת צו בית משפט המורה על החילוט הסופי, שווי השוק שלו שונה, והוא מגלם בתוכו את גורם הזמן והשפעותיו. כתוצאה מכך, במקרים רבים נוצר מצב שבו ערך הרכוש שנרשם בעת התפיסה ובכתב התביעה, מנותק מערכו במכירה, ואינו משקף את הערך שהתקבל בסוף התהליך. לפער הזה בערך הרכוש ישנן השלכות על תכנון לקוי של תקצוב גופי האכיפה הניזונים מכספי החילוט.

עוד מצא מבקר המדינה כי אין למשטרה תוכנית סדורה ומחושבת לקביעת יעדי חילוט, וכי בפועל תפיסות המשטרה של רכוש לצורך חילוט עולות באופן ניכר על היעד שנקבע להן. "הגדרת יעדים נמוכים מהתפיסות בפועל בשנים קודמות אינה מספקת אתגר אמיתי ליחידות המשטרה להגביר את התפיסות לצורך חילוט, ובכך להילחם מלחמה כלכלית אפקטיבית בפשיעה", קובע המבקר.

צרו איתנו קשר *5988