החזר מקדמה ששולמה בעקבות מבצע "צוק איתן"

רשות המיסים פנתה לאחרונה למקבלי פיצויים בגין נזק עקיף שנגרם להם בעקבות מבצע "צוק איתן" לפיהן דחתה את סכום הפיצוי שנתבע על ידי הניזוק, כך שסכום הפיצוי הסופי נמוך מהסכום ששולם לניזוק כמקדמה טרם הגשת התביעה ולכן נדרש הניזוק להשיב את הסכום ששולם לו ביתר.

פרק הזמן להשבת הסכום ששולם ביתר הינו תוך 30 ימים מהיום שההחלטה נמסרה לניזוק בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם ועד יום ההחזר , על אף שהחלטת הרשות נתונה לביקורת שיפוטית של ועדת הערר ואינה מהווה החלטה חלוטה (!).

ההחזר, תנאיו ועיתויו נקבעו בתקנה 9(ג1) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014 (להלן: "הוראת השעה ") כדלקמן: "על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1), ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים, והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם ועד יום ההחזר".

על החזר סכום היתר תחול פקודת המסים (גביה) בהתאם להוראות סעיף 33א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: " חוק מס רכוש ") שעניינו זקיפת תשלום על חשבון המס המגיע מן הנישום.

העקרונות שעומדים בבסיס ההוראה למתן מקדמות במלחמות ובמבצעים צבאיים הם שיקום וסיוע לעסקים שניזוקו על מנת למנוע נזקים עתידיים של העסקים הניזוקים וכן למנוע קריסתם.

עיקרון מיוחד המתייחס לעסקים שניזוקו במבצע "צוק איתן" הוא סיוע דחוף ומורכב יותר לאור טווח הזמנים הקצר בין מבצע "עמוד ענן" (בשנת 2012) ומבצע "צוק איתן" (בשנת 2014) והעובדה שקיימים עסקים רבים שנפגעו בסמיכות זמנים קצרה של שנה וחצי בין לחימה ללחימה.

עסקים רבים טרם התאוששו לגמרי מאותם הנזקים שנגרמו להם וכל אלה, אינם מניחים את הדעת בדבר סמכותו של המנהל ליטול את הסכום ששולם ביתר - לדעתו בלבד, בטרם ניתנה ביקורת שיפוטית על כך. על אף הרעיון שעומד מאחורי כלי מתן המקדמות, לא נקבעה הוראה ספציפית בתקנות או בחוק אשר מאפשרת הקפאת חוב שנוצר כתוצאה מהחלטת המנהל הנובע מסכום פיצוי ששולם ביתר, גם במידה והניזוק מחליט להגיש ערר על החלטת המנהל, וזאת בניגוד לאפשרויות העומדות במסגרת דיני המס לנישום בבואו להגיש בקשה לתיקון שומה, השגה וערר.

בפסק דין סאלח ואח' (ע"מ 47949-03-10 סאלח ואח' נ' וועדת ערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים 1961 ואח' מיום 17/4/2011) נקבע כי המדובר בגביית חוב מס ולפיכך, אין מקום לעיכוב הליכים בנושא. המשיב באותו פסק דין, הבהיר לעוררים כי ניתן לקבל עיכוב הליכי גבייה בכפוף להמצאת בטוחות עד לגובה החוב, בהתאם לשיקול דעתו של פקיד השומה.

אף על פי כן, ולאור עקרונות הסיוע והשיקום לניזוק העומדים בבסיס מתן המקדמות, רצוי לפנות למנהל מס רכוש וקרן הפיצויים שנתן את ההחלטה על מנת שיעשה שימוש בסמכותו מכוח סעיף 51 (א) לחוק מס רכוש להאריך את המועד לתשלום החוב עד למועד בו יוכרע התיק על ידי ועדת הערר או לפקיד השומה בבקשה להקפאה כאמור, מכוח סעיף 186 לפקודה.

תנאי לשימוש המנהל בסמכותו מכוח סעיף 51 (א) לחוק מס רכוש במידה והוא ראה "סיבה מספקת לכך". לדעתנו, הטעמים שפורטו לעיל עונים על דרישה זו.

לסיכום - על אף הוראות תקנה 9(ג1) להוראת השעה והגישה המחמירה בפסיקה, מניסיוננו בבקשות מסוג זה, ישנם מקרי הצלחה לא מעטים לפיהם פקיד השומה ו/או מנהל מס רכוש מקפיאים את דרישת ההחזר על סכום היתר עד להחלטת ועדת הערר בתביעת הניזוק.

תודה לעו"ד (חשבונאי) רועי עזרא על עזרתו בהכנת המאמר