הפיקוח על חברות התחבורה הממשלתיות צפוי להתהדק

לטענת מנהל רשות החברות, הבקרות על החברות אינן מספקות ולעתים אינן קיימות ■ "תמונה מדאיגה המצריכה נקיטת פעולה מצד גורמי המדינה"

אורי יוגב / צילום: איל יצהר
אורי יוגב / צילום: איל יצהר

חברות תחבורה ממשלתיות שימו לב - רשות החברות הממשלתיות מתכוונת להדק את הפיקוח עליכן. העמדה לדין של בכירים, פיקוח על החלטות ועדות החריגים, בדיקת אפקטיביות הדירקטוריון והקמת פורום "שומרי סף" - אלה הם חלק מהמהלכים שרשות החברות הממשלתיות מתכוונת לנקוט במטרה להדק את הפיקוח על חברות התחבורה הממשלתיות. זאת, בעקבות ממצאי דוחות בקרה חמורים על חלק מהחברות, ביניהן נתיבי ישראל, נתיבי איילון ונת"ע.

במכתב ששלח מנהל רשות החברות, אורי יוגב, למי שהיה עד לפני יומיים למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים ופיסקליים, המשמש כיום כמשנה ליועמ"ש לניהול ותפקידים מיוחדים, עו"ד אבי ליכט, הוא מתריע מפני התנהלות חברות התחבורה הממשלתיות, וטוען כי "התיאור העולה מדוחות הרשות האחרונים לגבי התנהלות החברות ואופן ניהול הפרויקטים השונים על-ידן מציג תמונה מדאיגה המצריכה נקיטת פעולה מצד גורמי המדינה השונים".

נזכיר כי ביום שני האחרון חשף "גלובס" טיוטת דוח ביקורת חמורה על חברת נתיבי איילון, שערכה חברת הבקרה החיצונית שלה. על-פי הממצאים, נתיבי איילון מפצלת התקשרויות כדי להימנע מיציאה למכרז, משתמשת באופן תכוף בפטור בשל "נסיבות מיוחדות" שלא קיימות ומסתירה מידע מוועדת המכרזים. מתוך 303 התקשרויות שנבדקו על-ידי מבקריה החיצוניים של החברה בין 2013 ל-2015, רק על 13 מהן יצאה החברה למכרז - כלומר פחות מ-5%.

לטענת יוגב, הבקרות על חברות התחבורה אינן מספקות ובחלק מהמקרים כלל אינן קיימות. חברות הבקרה המופעלות על-ידי משרד התחבורה והחשב הכללי, למשל, לא תמיד מציגות את ממצאיהן להנהלת החברה ולדירקטוריון, למרות שיש להן השלכות רוחביות על התנהלות החברה. גם כשהממצאים כן מובאים לידיעת ההנהלה, היא לא תמיד פועלת על-מנת לשנותם.

כדוגמה נותן יוגב את המקרה של חברת נתיבי ישראל, שבנובמבר האחרון נעצרו 20 מבכירה בחשד לשוחד ושחיתות. "הליקויים שעלו במסגרת הביקורת בחברת נתיבי ישראל היו מונחים זמן רב בפני מקבלי ההחלטות בחברה ואלה לא פעלו ואף, על-פי החשש, היו שותפים להם".

לפיכך ממליץ מנהל הרשות על שורה של צעדים, שלטענתו יהדקו את הפיקוח על החברות. אחת ההמלצות היא חיזוק מקצועיות ההנהלה והדירקטוריון ובדיקת האפקטיביות שלהם, באמצעות בדיקה שתערוך הרשות אחת לכמה זמן. הרשות תוודא כי הדירקטורים מקיימים דיונים על הפרויקטים המקודמים בחברה ועל החלטות ועדות החריגים, ותבצע הכשרות מקצועיות לדירקטורים בנושאים של ניהול פרוייקטי תחבורה ופיקוח עליהם.

כמו כן ממליצה הרשות להגביר את האחריות האישית של בכירים בחברות הממשלתיות, זאת באמצעות הגשת תביעות אזרחיות כנגד נושאי משרה בכירה. יוגב מציין כי כבר קיים פגישות עם נציגי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ונציגי המחלקה הכלכלית בפרקליטות.

בנוסף מבקשת הרשות להתערב במינויים ופיטורים של יועצים משפטיים ולהגביל את כהונת הבכירים בחברות הממשלתיות ל-5 שנים ללא אופציה להארכה נוספת. המלצה זו של יוגב היא על רקע ההחלטה בשבוע שעבר של שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ושר האוצר, משה כחלון, על הארכת כהונתו של יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון-טל, לקדנציה נוספת. רון-טל, שמונה ליו"ר ב-2010, צפוי לפיכך להשלים כהונה בת 9 שנים.

המלצה נוספת של הרשות היא הקמת "פורום שומרי סף" בכל חברת תשתית ממשלתית. זו תכלול את מבקר הפנים, סמנכ"ל הכספים, היועץ המשפטי, מנהל הסיכונים וקצין הציות. הצוות יתכנס אחת לרבעון וידון בסוגיות שיעלו על סדר יומם של שומרי הסף השונים. הצוות ידווח את ממצאיו לרשות אחת לחצי שנה.

ויש גם המלצות שקשורות לוועדות המכרזים ועדות המשנה השונות בחברות התשתית. כך למשל, ממליצה הרשות לבחון אחת לכמה זמן את הרכב ועדות המכרזים שנחשבות לבעלות כוח רב בחברה, ולקבוע למשל כי בתפקיד יו"ר ועדת מכרזים לא יכהן אותו אדם למעלה ממחצית הישיבות שהתקיימו באותה השנה.

יוגב ממליץ גם לשנות את תקנות חובת מכרזים, כך שעבודת הוועדה לשינויים הנדסיים (מה שמכונה "ועדת חריגים") תוסדר בהן ולא בנוהל הפנימי של החברה.